דף הבית מיסים מיסוי מקרקעין "בטלות מכללא" של חובת דיווח על פעולה באיגוד!!!
"בטלות מכללא" של חובת דיווח על פעולה באיגוד!!!
דר' אלתר ושות' עורכי דין 29/07/08 |  צפיות: 3847

מאת: דר' אברהם אלתר, עו"ד

ברשימה זו נתווה תיזה חדשה, שיש בה ישומיות פרקטית גדולה. וזו התיזה. כידוע יש חובה מילולית בסעיף 16(ג) בחוק מיסוי מקרקעין, על כל מוכר מניות בחברה רגילה, לדווח למנהל מיסוי מקרקעין, על מנת שיבדוק אם מדובר בפעולה באיגוד מקרקעין (החייבת במס שבח), או שמא מדובר בפעולה באיגוד רגיל (שאז אין חובת מס שבח). לפי גישתנו אין כיום תוקף חוקי לסעיף זה (16(ג) לחוק) והוא בטל מכללא ואיננו תקף, על אף שהוא מופיע בספר החוקים. וזהו ההסבר. סעיף 16(ג) מקורו בחוק מס שבח מקרקעין, תשכ"ג-1963, שנחקק בכנסת באוגוסט 1963 (ופורסם ב-1/9/63 בס"ח מס' 405, עמ' 156). סעיף 16 כולו קבע וקובע עד היום תנאים שונים לתוקפן של עסקאות. בין השאר הוא קובע בסעיף 16(ג) לחוק חובת הצהרה למס שבח על מכירת מניות בחברה רגילה, בלווית הצהרה שאין מדובר באיגוד מקרקעין. חובה זו לא מקויימת הלכה למעשה ע"י עו"ד או לקוחותיהם ואיננה נאכפת על ידי רשויות המס, ובצדק! לדעתנו חובה זו איננה תקפה מאז חקיקתו של תיקון 6 לפקודת מס הכנסה (ס"ח 442, מ-10/1/65) ובמיוחד סעיף 23, בו. סעיף זה תיקן את "חלק ה" לפקודה כפי שהוא קיים, פחות או יותר, בעיקרו עד היום. תיקון זה קבע לראשונה את חובת המס על מכירת מניות. עד לשנת 65 (1/4/65) לא היו ריווחי הון בישראל על נכסים ערטילאיים ונכסים שאינם בני פחת. ברשימה זו נתווה תיזה חדשה, שיש בה ישומיות פרקטית גדולה. וזו התיזה. כידוע יש חובה מילולית בסעיף 16(ג) בחוק מיסוי מקרקעין, על כל מוכר מניות בחברה רגילה, לדווח למנהל מיסוי מקרקעין, על מנת שיבדוק אם מדובר בפעולה באיגוד מקרקעין (החייבת במס שבח), או שמא מדובר בפעולה באיגוד רגיל (שאז אין חובת מס שבח). לפי גישתנו אין כיום תוקף חוקי לסעיף זה (16(ג) לחוק) והוא בטל מכללא ואיננו תקף, על אף שהוא מופיע בספר החוקים. וזהו ההסבר. סעיף 16(ג) מקורו בחוק מס שבח מקרקעין, תשכ"ג-1963, שנחקק בכנסת באוגוסט 1963 (ופורסם ב-1/9/63 בס"ח מס' 405, עמ' 156). סעיף 16 כולו קבע וקובע עד היום תנאים שונים לתוקפן של עסקאות. בין השאר הוא קובע בסעיף 16(ג) לחוק חובת הצהרה למס שבח על מכירת מניות בחברה רגילה, בלווית הצהרה שאין מדובר באיגוד מקרקעין. חובה זו לא מקויימת הלכה למעשה ע"י עו"ד או לקוחותיהם ואיננה נאכפת על ידי רשויות המס, ובצדק! לדעתנו חובה זו איננה תקפה מאז חקיקתו של תיקון 6 לפקודת מס הכנסה (ס"ח 442, מ-10/1/65) ובמיוחד סעיף 23, בו. סעיף זה תיקן את "חלק ה" לפקודה כפי שהוא קיים, פחות או יותר, בעיקרו עד היום. תיקון זה קבע לראשונה את חובת המס על מכירת מניות. עד לשנת 65 (1/4/65) לא היו ריווחי הון בישראל על נכסים ערטילאיים ונכסים שאינם בני פחת.



תיקון 6 לפקודת מס הכנסה, סעיף 23, היכיר לראשונה לשיטת המס בישראל את חובת תשלום המס על ריווחי הון בגין מכירת מניות. מאותו תאריך (1/4/65) היה מוכר מניות בחברה שאינה איגוד מקרקעין חייב במס רווח הון, לפי שיטה שנקבעה בתיקון 6.

בהערת ביניים נציין כי עצם חקיקתו של תיקון 6, בא על רקע שינוי דומה ביחס למיסוי ריווחי הון שחל בכל העולם. רק באותה תקופה החלה כניסתו של מס על רווח הון למדינות שונות באירופה וארה"ב. עוד נציין כי מס הכנסה פירותי, שהוטל לראשונה בשלהי המאה ה-18 והתבסס רק במאה ה-19 באנגליה ובעולם, הפך למס עיקרי רק בתחילת המאה ה-20. מס הכנסה היה מבוסס על מיסוי הכנסה שוטפת. מס ריווחי הון הוטל בעולם רק בחצי השני של המאה ה-20. ספק בעינינו אם מיסים אלו ישארו כמקור מימון לאורך זמן בשל החסרונות הרבים שלהם שלא כאן המקום לפרטם, ובמיוחד בשל הפער הנפער בין הקונצנזוס בין אזרחי המדינה, בדבר חוסר שביעות הרצון ממנו, שהפך את התחמקות מהמס ל"ספורט", לבין האמונה האדוקה של פקידי הממשל ומערכת המשפט כי חוקים פיסקליים הם "דת" שיש למלא אחריה באמונה. ולפיכך הם רודפים את אותם מתחמקי מס (ספורטאים בעיני הציבור) כאילו היו בוגדים או כופרים. פער זה מקטין את הקונצנזוס של האזרחים במערכת האכיפה והמשפט הפסקליים במדינה.

כבר כיום בחלק ממדינות במזרח אירופה ירדו שיעורי מס הכנסה מתחת ל-20% ומדינות מערב אירופה נאלצות לחקותן. ישראל כמובן לא תוכל להיוותר מהצד.

תיקון 6 והחדרת ריווחי הון על נכסים ערטילאיים לישראל לווה בתכנוני מס רבים שנקטו בעלי רכוש או בעלי שליטה בחברות. הם העבירו את נכסיהם (או מניותיהם) ברווח הון פטור ממס (עד 1/4/65) לתאגידים או לקרובים טרם כניסת החוק לתוקף. תכנון מס זה הסתבר לימים כטעות, מעין "שרות דב", זאת בשל שרווח ההון שלא היה צמוד למדד הלך וקטן - בשל שחיקת המטבעות, האינפלציה, הריבית ועליית המחירים הריאליים בעולם - ואילו אותם מתכננים איבדו הטבה מכח תיקון 22 לפקודה, שנחקק ב-76' ויצר שיעורי מס מועדפים למי שהחזיקו רכוש (מניות) שנרכש קודם ל-1/4/61 (12% - 24%). מי שמכר נכסיו ע"מ לזכות ברווח הון פטור בשנת 64', 65', קודם לתיקון 6, איבד שיעורי מס אלו והיה חייב ב-50% מס.

ומכאן להסבר התיזה. סעיף 23 לתיקון מס' 6 לפקמ"ה, שיצר רווח הון וחובת דיווח (שנתית) על מכירת מניות באיגוד רגיל, ביטל מכללא את סעיף 16(ג) לחוק מס שבח מקרקעין משנת 63'. ברור כי עד ל-1/4/65 לא היתה חובת דיווח כלל על מכירת מניות רגילות (קודם לתיקון 6) ולכן המחוקק לא רצה שתיווצר לקונה, לפיה יעשה נישום דין עצמי ויחליט אם מדובר באיגוד מקרקעין או לא. אם היה מצב כזה הרי רוב הנישומים שהיו מהססים בדבר חובת הדיווח היו מכריעים לקולא ולא מדווחים. המחוקק שלא סמך על "קהל לקוחותיו" הנישומים, סבר כי ראוי לקבוע חובת דיווח גם למי שפטור ממס שבח, כי לא היתה בנמצא חובת דיווח על מניות רגילות. צורך זה מובן ונהוג אצל רשויות המס. ההגיון: לא להותיר לאזרח מסלול בו יופעל שיקול דעתו ביחס לעצם הדיווח. על רקע ניתוח זה גם מובנת הדרישה שנכללה החל מ-1/9/63 בחוק מס שבח מקרקעין בסעיף 16(ג) לדיווח על מכירת מניות רגילות שאינן מהוות פעולה באיגוד מקרקעין החייבת במס. צורך זה בטל ועבר מן העולם עם חקיקתו של תיקון 6 על פיו קיימת חובת דיווח בגין מכירת מניות רגילות. נראה כי ניתוח פרשני זה מתחזק על רקע הלכות שונות הדנות בפרשנות חוקים ולפיהם אין בהתנהגות הציבור להצדיק פרוש מוטעה של חוק, אולם מקום בו ציבור הנישומים מתעלם מקיום הוראת סעיף 16(ג) משך עשרות שנים ואיננו מדווח למס שבח על מכירת מניות רגילות (אך מדווח על כך למס הכנסה תוך 30 יום לפי סעיף 91(ד) לפקודת מס הכנסה), הרי הפרשנות בדבר בטלות מכללא של 16(ג) לחוק מיסוי מקרקעין, לאור חקיקתו של הסדר מיוחד מאוחר יותר מתחזקת, והינה פרשנות ראויה ואפשרית.

דירוג המאמר:

תגיות של המאמר:

 דר' אלתר ושות' עורכי דין

דר' אלתר ושות' עורכי דין
תל אביב, שד' שאול המלך 8, קומה 14
טלפון: 03-6966633
פקס:03-6966663

http://altertax.co.il



 


מאמרים נוספים מאת דר' אלתר ושות' עורכי דין
 
גבולות חופש המידע בדיני המס : חובת הגילוי חלה גם על מידע פנימי
19/08/08 | מיסים
"אור השמש הוא המחטא הטוב ביותר" - כך קבע השופט ברנדייס מבית המשפט העליון של ארה"ב בראשית המאה שעברה.

מוכרים דירת מגורים ? היזהרו מהפטור
19/08/08 | מיסים
ירת המגורים המשפחתית נתפסת כנכס אישי המשמש למגורי המשפחה ולא כנכס השקעה, ומכאן הכלל הגדול שמכירתה פטורה בדרך כלל ממס שבח (במיוחד ידוע הפטור אחת ל- 4 שנים).

הסוכריה שבגלולה: על אף העלאת המס על ני"ע סחירים לעיתים ישולם פחות מס בעקבות הרפורמה
19/08/08 | מיסים
במסגרת הרפורמה בשוק ההון החל מיום 1.1.06 הועלה שיעור מס רווח הון על מכירת ני"ע סחירים מ- 15% ל- 20% במרבית האפיקים ומ - 10% ל - 15% ביחס לאפיקים השקליים הלא צמודים.

חובת הגשת דו"ח לשכירים
19/08/08 | מיסים
רבים סוברים כי בהיותם שכירים, אינם חייבים להגיש דו"ח שנתי למס הכנסה. מסקנה זו איננה מדוייקת. כפי שיפורט להלן, קיימים לא מעט מקרים בהם גם שכירים חייבים להגיש דו"ח שנתי למס הכנסה ובו לפרט את הכנסותיהם.

מיסוי הגרלות, הימורים ופרסים
19/08/08 | מיסים
בעבר, הכנסות מהגרלות, הימורים ומפעילות נושאת פרסים היו בדרך כלל פטורות ממס לפי שיטת המס בישראל, זאת מאחר והכנסות מסוג זה נחשבו כמתת שמים, ללא פוטנציאל ריאלי לחזור על עצמן וללא אפשרות לסווגן למקור הכנסה.בעבר, הכנסות מהגרלות, הימורים ומפעילות נושאת פרסים היו בדרך כלל פטורות ממס לפי שיטת המס בישראל, זאת מאחר והכנסות מסוג זה נחשבו כמתת שמים, ללא פוטנציאל ריאלי לחזור על עצמן וללא אפשרות לסווגן למקור הכנסה.

נקודות זיכוי בגין ילדים נטולי יכולת - גם עבור בגירים
19/08/08 | מיסים
מזה זמן נתקלים הורים לילדים משותקים, עיוורים או מפגרים (להלן - נטולי יכולת), בקשיים רבים בקבלת שתי נקודות הזיכוי המגיעות להם על-פי חוק. מזה זמן נתקלים הורים לילדים משותקים, עיוורים או מפגרים (להלן - נטולי יכולת), בקשיים רבים בקבלת שתי נקודות הזיכוי המגיעות להם על-פי חוק.

בניית השוכר כהכנסת המשכיר. אימתי? (חלק ג')
בשבועות הקודמים סקרנו את הילכתו החדשנית של כב' השופט אלטוביה. לסיום סקירה זו חייבים אני להתייחס גם לפסקי דין עליהם הסתמך וגם לפסקי דין אותם לא הזכיר.בשבועות הקודמים סקרנו את הילכתו החדשנית של כב' השופט אלטוביה. לסיום סקירה זו חייבים אני להתייחס גם לפסקי דין עליהם הסתמך וגם לפסקי דין אותם לא הזכיר.

בניית השוכר כהכנסת המשכיר. אימתי? (חלק ב')
19/08/08 | מיסים
דנו בשבוע שעבר בהלכה החדשנית והמורכבת מאוד של כבוד השופט מ. אלטוביה, לפיה עלות הבניה היום, בניכוי פחת שנתי (כפול מספר שנות החכירה הצפויה) ובניכוי הוצאות עתידיות (מהוונות לערך נוכחי) מהווה הכנסה חייבת של החוכר כבר היום.

בניית השוכר כהכנסת המשכיר. אימתי? (חלק א')
שאלת חיובו במס של המשכיר על בניה שבונה השוכר במקרקעין השכורים עולה מדי פעם בהקשרים שונים.שאלת חיובו במס של המשכיר על בניה שבונה השוכר במקרקעין השכורים עולה מדי פעם בהקשרים שונים.

ביטלתם הסכם מכר עם קבלן? אל תיכנסו לדירה
רוכש דירה המבקש לבטל רכישתה לאחר ששילם את מרבית תמורתה נמצא במלכודת: אם ישלים את הרכישה ישפר את עמדת המיקוח מול הקבלן, אך הוא עלול לאבד את החזר מס הרכישהרוכש דירה המבקש לבטל רכישתה לאחר ששילם את מרבית תמורתה נמצא במלכודת: אם ישלים את הרכישה ישפר את עמדת המיקוח מול הקבלן, אך הוא עלול לאבד את החזר מס הרכישה
     
 
שיווק באינטרנט על ידי WSI