דף הבית חוק ומשפט נדל"ן ומקרקעין החזירו את פעילות המנ"ת בתביעות ליקויי בניה.
החזירו את פעילות המנ"ת בתביעות ליקויי בניה.
עו"ד צבי שטיין 08/11/11 |  צפיות: 3150

החזירו את פעילות המנ"ת בתביעות ליקויי בניה.

מאת: עו"ד צבי שטיין, נוטריון ומגשר*

 

מאמר זה דן בצורה מקיפה, יסודית ומפורטת בנושא המנ"ת, בבזבוז זמן שיפוטי יקר  שנגרם למערכת השיפוט, ולצדדים המתדיינים בעקבות הפסקת פעילות המנ"ת, במיוחד בטיפול בתי המשפט בתביעות בגין ליקויי בניה. בתחילה מובא המצב ההיסטורי שקדם להקמת המנ"ת. בהמשך, מובא הסבר מהו המנ"ת. לאחר מכן נסקור את יתרונותיה הרבים של המנ"ת. בהמשך נדגים את בזבוז הזמן השיפוטי היקר שנוצר בעקבות ביטול פעילות המנ"ת, נבהיר את מאמצי המערכת המשפטית להקטין את העומס ולייעל את הדיון. לסיכום נביא את עמדתו האישית של כותב המאמר בסוגיה.   א.    היסטוריה
  1. זכורות לי היטב ה"ישיבות המקדמיות" שהתקיימו בשנות השבעים ואילך בבית משפט השלום בת"א בפני כבוד הרשם בר-דיין.
  1. הישיבות המקדמיות התקיימו בזמנו, באולם רחב ידיים שהיה ממוקם בצמוד לגזברות בית משפט השלום בת"א.
  1. בכל הכבוד, הישיבות המקדמיות לא היו מועילות במיוחד, אפילו מיותרות. כך גם התייחסו אליהן עורכי הדין. בפני כבוד הרשם בר דיין הייתה מונחת ערימה גדולה מאד של תיקים, בערך 100-150 תיקים. כל שנעשה בישיבה זו היה לבדוק אם הוגש כתב הגנה בתיק, אם שני הצדדים הצדדים היו נוכחים או מיוצגים, ומיד היה נקבע מועד להמשך הדיון בתיק (בכל הכבוד, זה היה הליך שגם מזכירות בית המשפט יכולה הייתה לבצע על הצד הטוב ביותר).
  1. הרכב הנוכחים בישיבות אלה היה רוב מוחלט של מזכירות ופקידות ממשרדי עורכי הדין, מספר מתמחים וקומץ עורכי דין.
  1. בהמשך הדרך, "הלכו לעולמן" הישיבות המקדמיות ואותן החליף קדם המשפט.
  1. גם אולמו של כבוד הרשם בר דיין שינה את פניו ובמשך תקופה מסויימת "התארח" בו ארכיב בית משפט השלום. את הארכיב החליפו מאוחר יותר אולמות שיפוט קטנים הממוקמים בקומת הכניסה, בצמוד למזכירות בית המשפט השלום בת"א.
ב.    המנ"ת-מהו?
  1. לפני שנים מספר, נפל דבר בהנהלת בתי המשפט, והוקמו מחלקות המנ"ת = מחלקת ניתוב תיקים.
  1. בראש כל מחלקה הוצבו עורכי דין, שתפקידם היה לנתב ולייעל את הטיפול בתביעות השונות, לרבות תביעות בגין ליקויי בניה.
  1. בקול ענות חלושה, משום מה, לפני תקופת מה, הופסקה פעילותן של מחלקות המנ"ת בבתי משפט השלום.

ג.     יתרונותיה של המנ"ת.

  1. כאשר הייתה מוגשת תביעת בגין ליקויי בנייה (ובמאמרי זה אתייחס רק לתחום ליקויי הבניה, הגם שיש לנושא השלכות דומות לגבי תחומים נוספים), אנשי המנ"ת היו בודקים באם התביעה הסתמכה על חוות דעת של מהנדס ונתבעו פיצויים רק בגין ליקויי בניה, או שמא נתבע בתביעה גם פיצוי בגין ראש נזק של ירידת ערך, שהסתמך על חוות דעת של שמאי מקרקעין.
  1. בסמוך לאחר הגשת כתב ההגנה, הייתה המנ"ת מפיקה החלטה מעין שיפוטית בה נקבעו מספר דברים:

א.      נקבע מועד לדיון לישיבת קדם המשפט ושם השופט שידון בתיק.

ב.      מונה באופן אוטומטי מומחה מטעם ביהמ"ש, מהנדס או מהנדס ושמאי, בהתאם לצורך.

ג.       נקבע שכרו של המומחה מטעם ביהמ"ש.

ד.      נקבע המועד בו על הצדדים להעביר למומחה את החומר מטעמם, תוך פרוט סוג המסמכים שניתן יהיה להעביר למומחה.

ה.     נקבע המועד בו על המומחה מטעם ביהמ"ש לסיים את הכנת חוות דעתו.

ו.        נקבעה זכות  הצדדים להפנות למומחה שאלות הבהרה לאחר קבלת חוות דעתו, נקבע המועד להגשת השאלות ונקבע המועד למתן התשובות ע"י המומחה מטעם ביהמ"ש.

ז.       נקבע שכרו של המומחה מטעם ביהמ"ש גם בגין תשובותיו לשאלות ההבהרה, ככל שאלה יופנו אליו על ידי מי מהצדדים.

ח.     ניתנו צווים לגבי גילוי מסמכים ושאלונים בין הצדדים.

  1. כאשר הצדדים היו מגיעים לישיבת קדם המשפט הראשונה בתיק, כבר הייתה מונחת בפניהם ובפני בית המשפט חוות דעתו של המומחה מטעם ביהמ"ש, שאלות ההבהרה שהופנו למומחה מטעם ביהמ"ש  ע"י הצדדים ותשובותיו של המומחה לשאלות ההבהרה.
  1. במצב דברים זה, משהמחלוקת העיקרית בתיקים מסוג זה הוכרעה על ידי המומחה מטעם ביהמ"ש, נוצר סיכוי רב יותר  לכך, שהצדדים יוכלו לסיים את התיק בפשרה, ואכן תיקים רבים הסתיימו באותה ישיבה, או בישיבת קדם משפט נוספת.
ד.     בזבוז זמן שיפוטי יקר שנוצר בעקבות ביטול פעילות המנ"ת

1.      ביטול פעילות המנ"ת יצר סחבת מוגברת בטיפול בתביעות ליקויי הבניה, ובזבוז משווע של שעות שיפוט של בתי המשפט וכפועל יוצא מכך, גם בזבוז זמנם של כל המתדיינים ועינוי דין לתובעים בעיקר.

2.      כיום, וכפי שהדבר היה נהוג לפני הקמת מחלקות המנ"ת, מגיעים הצדדים לישיבת קדם המשפט הראשונה מבלי שמתבצעים הליכים כלשהם עובר למועד זה. במקרה הטוב (ולא תמיד), ממנה בית המשפט בישיבה זו את המומחה מטעם ביהמ"ש. מעבר לכך, אין דברים מיוחדים לעשות בישיבה זו. הנה הישיבה הראשונה שבוזבזה לריק ולשוא.

3.      המומחים שמתמנים כיום על ידי ביהמ"ש, בד"כ דורשים לקבל שכר טרחה גבוה משמעותית מהשכר שהיה נפסק להם בזמנו על ידי המנ"ת (השכר שהיה נפסק בזמנו ע"י המנ"ת עמד בתחילה על סך 4,000 ₪ בצירוף מע"מ ובשלב מסוים הועלה ל-5,000 ₪ + מע"מ, שכר ראוי לכל הדעות, ולא זכור לי מקרה בו מומחה סירב לקבל את המינוי בגלל נושא שכר הטרחה).

4.      בשלב הזה, במקרים רבים,כאשר המומחה מטעם ביהמ"ש מבקש לקבל שכ"ט שהוא גבוה מדי לדעתו של מי מהצדדים, פונה מי מהצדדים לביהמ"ש ומגיש התנגדות לשכר המבוקש על ידי המומחה. ביהמ"ש נאלץ לבזבז את זמנו בקריאת הבקשה ובמתן החלטה לתגובת המומחה ויתר הצדדים. משמוגשות תגובות הצדדים, לרבות זו של המומחה (ובד"כ הן אינן מוגשות בו-זמנית), מובא התיק פעמיים נוספות לשולחנו של השופט לעיונו ולמתן החלטה. הרי לנו דוגמא קלאסית לבזבוז נוסף בזמנו של ביהמ"ש והצורך לעסוק בדברים, שבעבר, כאשר תפקדה המנ"ת, בדרך כלל, לא היו מגיעים לשולחנו של ביהמ"ש.

5.      למותר לציין, כי כל עוד אין החלטה סופית של ביהמ"ש לגבי שכרו, המומחה אינו מתחיל בתפקידו ובכך מתבזבז זמן יקר ונגרם עינוי דין לצדדים המתדיינים.

6.      לאחר שבשעה טובה ומוצלחת, מסתיים הנושא של קביעת שכרו של המומחה, חולפת לרוב תקופה של מספר חודשים ומגיעים לישיבת קדם המשפט השנייה.

7.      אם התובעים הם ברי מזל, אזי, המומחה מטעם בית המשפט יספיק, בזמן שנותר לו מההחלטה הסופית לגבי שכרו ועד לישיבת קדם המשפט, להכין את חוות דעתו. אם לא, יגיעו הצדדים לישיבת קדם המשפט ויודיעו לכבוד ביהמ"ש כי המומחה טרם הגיש את חוות דעתו, ותקבע ישיבת קדם משפט שלישית. הנה הישיבה השניה שבוזבזה לריק ולשוא.

8.      ישיבת קדם המשפט השנייה בד"כ מבוזבזת לשוא גם אם המומחה הספיק להגיש את חוות דעתו לביהמ"ש ולצדדים. בישיבה זו מתייצבים על פי רוב הצדדים ומודיעים לביהמ"ש, כי הם טרם הספיקו ללמוד את חוות הדעת וברצונם להפנות למומחה שאלות הבהרה, כפי זכותם, על פי התקנות.

9.      בנסיבות אלה אין מנוס, וביהמ"ש נאלץ לקבוע ישיבת קדם משפט שלישית בתיק בתקווה כי עד לאותה ישיבה תהיינה בפני ביהמ"ש והצדדים שאלות ההבהרה והתשובות להן, וזאת, בהנחה, שלא תוגשנה בקשות מצד מי מהצדדים כנגד דרישת המומחה לקבל שכ"ט בגין מתן תשובותיו לשאלות ההבהרה.

10. כבר נכחתי בדיונים בהם הורה ביהמ"ש לצדדים להגיע לישיבת קדם המשפט הבאה עם רשימת שאלות ההבהרה שברצונם לשאול את המומחה. ביהמ"ש היה נכנס לעובי הקורה, קורא את השאלות ומנסח אותן בדרך הנראית לו, ורק לאחר מכן מתיר את משלוחן למומחה מטעם ביהמ"ש. הנה הישיבה השלישית שבוזבזה לריק ולשווא.

ה.    מאמצי המערכת המשפטית להקטין את העומס ולייעל את הדיון

1.      במערכת המשפטית, שוקדים כל העת על מציאת פתרונות וחלופות על מנת לייעל את הדיון, לחסוך זמן שיפוט של השופטים ולחסוך בזמנם של הצדדים המתדיינים.

2.      לשם כך, פותחו הליכי הבוררות, הוקמו מחלקות גישור בבתי המשפט, הוטלה חובה על הצדדים המתדיינים לקיים פגישת מהו"ת חובה בפני מגשרים חיצוניים, בנוסף לישיבות המתקיימות בבתי המשפט, וכתנאי להמשך הדיון בפני ביהמ"ש, ואף נשמעים קולות כיום להפוך את הגישור להליך חובה, תוך שלילת זכותם הבסיסית של אזרחי המדינה לפנות לערכאות הרגילות.

3.      על רקע המאמצים המסיביים שעושה המערכת המשפטית והנהלת בתי המשפט כדי לייעל את הדיונים ולהקטין את העומס הרובץ על השופטים, בכל הכבוד, ביטול המנ"ת נראה תמוה ביותר, גורם לבזבוז זמן משווע של המערכת השיפוטית, ועומד בסתירה ליעילות ולהתיעלות של המערכת המשפטית.

4.      אם יוחזרו מחלקות המנ"ת לתפקד, ייחסכו ישיבות רבות ומיותרות של בתי המשפט. כפי שראינו לעיל, כמעט בכל תיק, מבוזבזות, סתם כך, שלוש ישיבות של ביהמ"ש ועוד שעות רבות בשל הצורך לדון בבקשות ותגובות ובמתן החלטות בקשר לשכרם של המומחים מטעם ביהמ"ש. תכפילו את זה במספר התביעות המוגשות לבתי המשפט ותקבלו כמות מדהימה של אלפי(!!) שעות שיפוט שמבוזבזות, סתם כך, עקב השינוי שנוצר בעקבות הפסקת פעילותן של מחלקות המנ"ת.

5.      זה המקום לציין, כי תובעים מוצאים עצמם נפגעים מביטול המנ"ת גם באספקט נוסף. התמשכות ההליכים מעבר לשלוש ישיבות קדם משפט מונעת מהם כל סיכוי ריאלי לסיים את הסכסוך בפשרה בשלב מוקדם של ההליך, באופן שיאפשר להם לקבל בחזרה את מרבית סכום האגרה ששילמו לצורך פתיחת ההליך במקרה של פשרה. כך אובדת יעילותו של מנגנון, אשר אמור לתמרץ צדדים להקדים ולהתפשר בהליך.

ו.       דעה אישית של כותב המאמר

  1. דעתי האישית הינה, כי יש לחדש לאלתר את פעילותן של מחלקות המנ"ת בבתי המשפט, דבר שיחסוך אלפי שעות שיפוט שמבוזבזות כיום, סתם כך, לריק ולשוא.
  1. יש להותיר את הליך הגישור כהליך וולנטרי בלבד של הצדדים המתדיינים, לפי שיקול דעתם הבלעדי ובשום פנים ואופן, אין להופכו להליך חובה.
  1. הפיכת הליך הגישור להליך חובה, כמוה, כהפרטת המערכת המשפטית ופגיעה אנושה בזכות היסוד של אזרחי המדינה לגישה לערכאות בתי המשפט.
  1. על המערכת המשפטית לייעל את עצמה מבפנים, לבדוק כיצד והיכן ניתן לשפר ולייעל את המצב בתוך המערכת, ולא לחפש חלופות אחרות מחוץ למערכת.
ז.      סיכום א.         בפתח המאמר הסברנו בקצרה את המצב המשפטי ההיסטורי שקדם להיום. ב.         בהמשך הבהרנו מהו המנ"ת. ג.          לאחר מכן סקרנו את יתרונותיה הרבים של המנ"ת. ד.         הסברנו והדגמנו את בזבוז הזמן השיפוטי היקר שנוצר בעקבות ביטול פעילות המנ"ת.

ה.         הבהרנו את מאמצי המערכת המשפטית להקטין את העומס ולייעל את הדיון.

ו.          בסוף המאמר הבאתי את עמדתי האישית בסוגיה.

הותר לפרסום ביום 23.10.2011

*כותב המאמר הנו עו"ד, נוטריון ומגשר המתמחה בתביעות של ליקויי בניה כשלים בבניה וירידת ערך  למעלה מ-30 שנים.

רחוב סמטת הבאר 3 רמת-גן מיקוד 52465

טלפונים: 6728559-03, 6720503-03

פקס' 6739193-03

טל' נייד:  5781323-050

דוא"ל  [email protected]

אתר:  WWW.ZVISTEIN-LAWOFFICE.CO.IL

כל המידע המוצג במאמר הנו מידע כללי בלבד שנכתב על דעת כותב המאמר בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או תחליף לו ו/או חוות דעת משפטית ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם. ייתכן ובמידע חלו השמטות ו/או טעויות והנו חלקי בלבד ולא ממצה. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים ו/או המצורפים להם. כל המסתמך על המידע הכלול במאמר זה בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד ומסיר מכותב המאמר כל אחריות.

אין לשכפל, להעתיק, לצלם, להקליט, לתרגם, לאחסן במאגר מידע, לשדר או לקלוט בכל דרך או בכל אמצעי אלקטרוני, אופטי, מכני או אחר – כל חלק שהוא מתוך מאמר זה, השימוש במאמר זה מותר אך ורק לצורך ציטוט והפנייה למאמר העברתו או חלק ממנו לגורם אחר מהווה הפרה של זכויות היוצרים.


דירוג המאמר:

תגיות של המאמר:

 עו"ד צבי שטיין

ליקויי בנייה -צבי שטיין עו"ד מגשר ונוטריון -

התמחות בתחום ליקויי בניה

צבי שטיין, משרד עו"ד ונוטריון מתמחה בתביעות ליקויי בניה, כשלים בבניה, ירידת ערך, מקרקעין, תיווך, נזיקין, חוזים והוצאה לפועל.

 

פרופיל המשרד

המשרד הוקם לפני למעלה מ-30 שנה ע"י עו"ד צבי שטיין, מגשר ונוטריון, בוגר הפקולטה למשפטים באוניברסיטת ת"א, חבר לשכת עורכי הדין בישראל מפברואר 1977 ונוטריון משנת 1992.

עיקר עיסוקו של המשרד הנו בתחום ליקויי בניה,כשלים בבניה וירידת ערך ומעניק שירות איכותי, אמין, מסור ומקצועי ללקוחותיו.המשרד מעניק שירותים משפטיים לכל הגורמים בתחום ליקויי בניה לרוכשי/בוני/משפצי/ מרחיבי דירות, לקבלנים הפרטיים ולחברות קבלניות גדולות וכן לכל הגורמים האחרים בתחום הבניה לרבות תביעות ליקויי בניה בהן מעורבים: מהנדסים, קונסטרוקטורים, מודדים אדריכלים, מפקחים ושמאים, קבלנים/קבלני משנה ויזמים.

במשך עשרות השנים בהן טיפל באלפי תביעות ליקויי בניה, רכש עו"ד צבי שטיין ניסיון עצום בתחום ליקויי בניה בבתי המשפט השונים ברחבי הארץ, בכל הערכאות, והנו בעל אוריינטציה מאוזנת ו"דו-צדדית" בתחום ליקויי בניה, בשל העובדה כי במשך כל השנים מייצג עו"ד שטיין הן תובעים והן נתבעים בתביעות ליקויי בניה.

 

הצלחתו של עו"ד שטיין בתחום ליקויי בניה נובעת מניסיונו הרב והעשיר ומהתמקצעותו העיקרית בתחום תביעות ליקויי בניה, בו רכש, במהלך השנים הרבות,בנוסף לידע המשפטי הרב, גם ידע הנדסי רב בתחום הבניה וכן מניסיונו הרב בניהול תביעות ליקויי בניה, הגעה להסדרים,ויכולותיו בניהול הליכי מו"מ עם קבלנים וחברות הבניה הגדולות ביותר בארץ.

 

פעילות ציבורית

 

1.. חברות בוועדה של בתי דין משמעתיים של לשכת עורכי הדין.

2.. פעילות התנדבותית באיל"ן- איגוד ישראלי לילדים נפגעים, חבר הנהלת סניף ר"ג וגזבר הסניף

3.חבר הנהלה ארצית של איל"ן בין השנים 2000-1982 ויועץ משפטי של העמותה בין השנים 2000-1985.

4.נכלל ברשימת הבוררים של לשכת עורכי הדין.

 

התמחות

ליקויי בניה,כשלים בבניה ,ירידת ערך.

עו"ד שטיין מטפל למעלה מ-30 שנים בתביעות של ליקויי בניה, כשלים בבניה ,ירידת ערך אחריות ורשלנות מקצועית של כל הצדדים ובעלי התפקידים המעורבים בתחום הבניה: מהנדסים, קונסטרוקטורים, מודדים אדריכלים, מפקחים ושמאים, וכן בתביעות בגין ליקויי בניה ואחרות בין קבלנים ו/או יזמים לקבלני משנה.

המשרד מייצג רוכשי דירות/בתים בתביעות ליקויי בניה כנגד קבלנים וחברות קבלניות בתביעות בגין ליקויי בניה/ירידת ערך/פיצוי בגין אחור במסירה ועוד, בתביעות ליקויי בניה כנגד קבלנים בשיפוץ/הרחבה/בניה חדשה של דירה וכן בייצוג ובהגנה על קבלנים וחברות קבלניות בפני תביעות דיירים בגין ליקויי בניה המוגשות כנגדם.

המשרד מטפל בתביעות נזיקין כנגד חברות ביטוח בגין נזקים שנגרמו לדירות משרדים ומבנים כתוצאה של שריפה/נזקי מים וכו'.

בנוסף עוסק המשרד בעריכת חוזים לסוגיהם השונים, נדל"ן, ירושות וצוואות תביעות כספיות שונות ייצוג בבתי המשפט הוצאה לפועל ושירותי נוטריון.

ליקויי בניה



 


מאמרים נוספים מאת עו"ד צבי שטיין
 
כיצד תצליחו בתביעות ליקויי בנייה כנגד הקבלן
מתוך ניסיוני העשיר של עשרות שנים בטיפול בתביעות ליקויי בניה, הן כמייצג קבלנים וחברות קבלניות והן כמייצג דיירים, רוכשי / משפצי / בוני דירות ובתים בתביעות נגד קבלנים/מהנדסים/אדריכלים/שמאים/מודדים/מפקחים וכו', ליקטתי עבורכם מספר רב של עצות וטיפים וככל שתעשו בהם שימוש רב יותר, כך יגבר הסיכוי שתצליחו בתביעה עתידית, אם תיאלצו להגיש כזו, כנגד הקבלן/היזם, בגין ליקויי הבנייה.

ליקויי בנייה- אחריות יועץ קרקע בתביעות בגין ליקויי בנייה.
מאמר זה דן בצורה מקיפה, יסודית ומפורטת בנושא אחריות יועץ קרקע בתביעות ליקויי בנייה, בסוגי המקרים בהם תיתכן אחריות יועץ קרקע בתביעות ליקויי בנייה. במאמר מובאת סקירת פסיקת בתי המשפט בנושא אחריותו של יועץ הקרקע כלפי רוכש הדירה כצד שלישי, דיון באחריות יועץ הקרקע במקרה של התקשרות ישירה בינו ובין מזמין העבודה והיקף אחריותו, תוך אבחנה בין אחריות לכשלים תכנוניים לבין אחריותו לכשלים בביצוע, והדגשה כי יועץ קרקע המפר את חובותיו המקצועיות כלפי הלקוח, עובר, במעשהו/מחדלו זה, גם עבירה משמעתית בהתאם לחוק המהנדסים. לסיכום מובאת עמדתו האישית בסוגיה של כותב המאמר.

ליקויי בנייה - מינוי מומחה מטעם בית המשפט וקביעת שכרו ע"י ביהמ"ש בתביעות ליקויי בנייה - הצעות לשיפורים.
מאמר זה סוקר באריכות, ביסודיות ובצורה מקיפה ומפורטת ביותר את נושא קביעת מינויים של המומחים המתמנים על ידי בתי המשפט בתביעות ליקויי בניה וקביעת שכרם. מאמר זה יצביע, על מספר החלטות שניתנו לאחרונה על ידי בתי המשפט ויסביר את הבעייתיות של החלטות אלה, אשר עם כל הכבוד, גורמות לבזבוז זמנו של בית המשפט הנכבד ובזבוז זמן של הצדדים המתדינים ובאי כוחם. במאמר מובאת הצעה מהפכנית לשינוי בכל הקשור למינוי המומחים מטעם בתי המשפט וכן נוסח מוצע של החלטת בית המשפט לענין מינוי מומחה מטעם בית המשפט.

תביעה נגד קבלן בגין ליקויי בנייה-האם כדאי להגיש אותה ומהם הסיכויים להצליח בה?.
מאמר זה דן בצורה מקיפה, יסודית ומפורטת בנושא הכדאיות בהגשת תביעה נגד קבלן בגין ליקויי בנייה והסיכויים להצליח בה. זו השאלה המרכזית בה מתחבטים בעיקר רוכשי הדירות החדשות במדינת ישראל וגם אותם אנשים אשר בנו את ביתם על קרקע שלהם ו/או הרחיבו/שיפצו את ביתם/דירתם. במאמרנו זה ננסה להשיב על השאלות החשובות האם כדאי להגיש תביעה נגד קבלן בגין ליקויי בנייה, מתי יש להגיש את התביעה ומהם סיכוי ההצלחה בתביעה שכזו?

בית משותף-חובות כספיים הדדיים בין דיירים במקרים של הרחבת דירותיהם -הקמת תקרה ועמודים.
מאמר זה דן בחובות הכספיים ההדדיים בין דיירים בבית משותף במקרים של הרחבת דירותיהם. תופעה זו נפוצה בעיקר בבתים בני שתי קומות וארבעה דיירים כאשר פעם מרחיב את דירתו הדייר מלמטה ופעם מרחיב את דירתו הדייר שגר בקומה העליונה.

ליקויי בניה- "זכות התיקון" עפ"י תיקון מספר 5 לחוק המכר (דירות) בתביעות ליקויי בניה
מאמרי זה הנו מאמר המשך למאמר קודם שפורסם על ידי ביום 22.10.2009 בו הבאתי סקירה מפורטת ורחבה יותר של נושא זכות התיקון ותביעות ליקויי בניה בכללותן. מאמרי זה מתמקד בתיקון הסעיף בחוק העוסק בזכות התיקון ובבעיתיות הנובעת מאופן ניסוחו של סעיף זה (תיקון מספר 5 לחוק מחודש אפריל 2011).

קבלן בנין חויב לפצות רוכשי דירה בגין נזקים שנגרמו להם עקב העובדה שהוא לא רשם בית משותף ולא רשם את דירתם בטאבו.
הקבלן משה קלוגר מבני ברק חויב בפסק דין מיום 8.9.2013 שניתן בבית משפט השלום בתל אביב לפצות רוכשי דירה משפ' הורונציק אשר היו מיוצגים ע"י עו"ד צבי שטיין מרמת-גן בסך של כ-140,000 בגין נזקים שנגרמו להם עקב העובדה כי הקבלן לא רשם את הבית כבית משותף ולא העביר את הדירה על שם הרוכשים בטאבו

ליקויי בניה – התוספת לחוק המכר (דירות) התשל"ג-1973 מהותה, הסברים והצעות לתיקון.
מאמר זה דן בצורה מקיפה, יסודית ומפורטת בנושא מהותה של התוספת לחוק המכר (דירות) והצעות כותב המאמר לעריכת שינויים ותיקונים לתוספת זו. בפתח המאמר מובא הסבר קצר מהי התוספת לחוק המכר (דירות) וכן נוסחה העדכני של התוספת, לאחר מכן נסקור את סעיפי התוספת ונציע הצעות לשינויים ותיקונים לתוספת. בסוף המאמר נביא את עמדתנו האישית בסוגיה ולאחריו פרק סיכום.

ליקויי בניה – המדריך השלם לנושאים וראשי הנזק הנדונים בתביעות ליקויי בניה
מאמר זה דן בצורה מקיפה, יסודית ומפורטת בנושאים ובפלוגתאות הנדונים בתביעות ליקויי בניה. במאמר זה נביא מעין מדריך הכולל בחובו סקירה מפורטת של מרבית הנושאים, הפלוגתאות וראשי הנזק למיניהם, הנדונים בתביעות ליקוי בניה נגד קבלנים.

ליקויי בניה - בורר הנדסי- לפתרון סכסוכים בנושא ליקויי בנייה - האומנם?
מאמר זה דן בצורה מקיפה, יסודית ומפורטת בנושא כשרותו והתאמתו של מהנדס בנין לשמש כבורר הנדסי יחיד בתביעות ליקויי בניה. בפתח המאמר מובא הסבר קצר מהו בורר הנדסי. לאחר מכן נשיב לשאלה האם אכן מתאים מהנדס הבניין לשמש כבורר יחיד בתביעות ליקויי בניה? בהמשך נסקור את הפלוגתאות והנושאים הנדונים בתביעות ליקויי בניה. בסוף המאמר נביא את עמדתנו האישית בסוגיה ולאחריו פרק סיכום.
     
 
שיווק באינטרנט על ידי WSI