"אוכל טעים משמין... לרזות זה קשה מאוד... אני פשוט אוהבת לאכול... חילוף החומרים שלי איטי... אין לי שליטה באוכל... אני שמנה רק בגלל העוגות... בכדי לרזות צריך רק אוכל דיאטטי... אני לא אצליח להישאר רזה... אין לי כוח רצון... בגלל שאני שמנה אני לא מצליחה בחיים... תמיד אהיה שמנה... אני לא אוהבת את הגוף שלי... כל המשפחה שלנו שמנה...". זהו צרור קטן של אמונות שהמשתתפות בקבוצות ההרזיה בחשיבה אחרת, העלו לבקשתי באחד ממפגשנו.
אמונה היא קביעת עמדה לגבי המציאות באופן סובייקטיבי-אישי ולא רק על סמך עובדות. לעומתן, עובדות מציאותיות-אובייקטיביות, מתבססות על חוויה ישירה של המציאות. מכאן, אמונה סובייקטיבית אינה קשורה ישירות להתנסות, אלא נובעת מהשלכה של עולמנו הפנימי, הכולל רגשות, תחושות והיגיון על מציאות חיינו.
"אז אנחנו יודעות שיש לנו אמונות והן דיי דומות לגבי אכילה אז מה?" שאלה לירז (שם בדוי). לירז כהרגלה רצתה תשובה, שיהווה פיתרון לתעלומה – כאן ועכשיו! חייכתי והבהרתי כי אין כאן חידה וזו ממש לא תעלומה שיש לפתור. כהרגלי אני לא מספקת תשובות, ולכן פניתי אל לירז ושאלתי כיצד האמונה שאימצה "תמיד אהיה שמנה" מסייעת לה לרדת במשקל?. "כמובן שהיא אינה מסייעת... זה מפחיד אותי אפילו.. אני עושה עכשיו שינוי ואם לא אצליח...?" השיבה.
אמונות מתחלקות לשני סוגים בסיסיים: אמונות מקדמות ואמונות בולמות. כשמן כן הן, אמונות מקדמות, שבזכותן אנו פועלים, יוצרים ומתקדמים בהתרגשות והנאה. אמונות בולמות, שבגללן אנו מפחדים להחליט, מוותרים ונשארים במקום המוכר והבטוח – אזור הנוחות שלנו.
"הבנתי.. עכשיו איך מתפטרים מזה?" הצטרפה רונית (שם בדוי) לשיחה. "... נכון! נניח ואני מבינה אילו אמונות מקדמות אותי ואילו בולמות, איך מתפטרים מהבולמות?..." קפצה לירז ממקומה והוסיפה.