העולם נוצר במקרה - חלק 1 - איך נוצר העולם ?! האם באופן אקראי ?

נקדים:

כל המאמרים שעוסקים בנושא בריאת העולם במקרה, יוצאים מנקודת הנחה שניתן להוכיח כי העולם עצמו נברא. האקראיות מספקת אלטרנטיבה לכיצד הופיע / נוצר / נברא העולם.

יחד עם זאת חשוב לזכור, כי קיימת גם האפשרות כי היקום קדמון ונצחי, וכי הוא מעולם לא נברא בשלב כלשהו.

ראה בהרחבה כאן: האם יש אלוהים ? מי ברא את העולם / אלוהים ? - חלק 1.

טיעון:

לא יתכן כי העולם נוצר במקרה.

שאלה: איך נוצר העולם ?

תשובה: על ידי בורא / אלוהים שרצה לברוא את העולם.

סוף טיעון.

הפרכה:

נשאל: האם לבורא הייתה סיבה מדוע הוא ברא את העולם ?

נשיב: כן, הייתה לו סיבה מדוע הוא ברא את העולם. אין מקרה ! אלוהים לא עושה שום דבר סתם כך. לכל דבר יש סיבה, וגם לבריאת העולם יש סיבה, שהיא אלוהים.

נשאל: מהי הסיבה שבגללה נוצר הרצון של אלוהים לברוא את העולם ?

נשיב: קיימת סיבה כלשהי, מדוע אלוהים רצה לברוא את העולם.

נשאל: והסיבה עצמה הראשונה, מדוע היא עצמה נוצרה ?

אפשרויות לתשובה:

1 - איננו מבינים את אלוהים ואיננו יודעים כיצד הסיבה הראשונה / הרצון הראשון נוצר.

תגובה: ממילא ניתן לומר את אותו הדבר על העולם, שאיננו יודעים כיצד הוא נוצר, אך לא צריך לערב את אלוהים בעניין.

אפשרות נוספת:

2 - אלוהים נוסף יצר את אלוהים שיצר את העולם. דהיינו לכל בורא יש בורא אחר שברא אותו עד אין סוף.

או בצורה מדויקת יותר: לא קיימת סיבה ראשונה, אלא לכל סיבה יש סיבה אחרת שקודמת לה.

תגובה: ממילא אין הבדל בין אלוהים שברא את העולם, לבין העולם עצמו, כי שניהם נבראו על ידי מישהו אחר עד אין סוף. דהיינו *אין* אלוהים ראשון שברא את העולם, אלא כל אחד נברא על ידי מישהו אחר עד אין סוף.

אפשרות נוספת:

3 - הסיבה הראשונה / הרצון הראשון של אלוהים, נוצר "במקרה" באופן אקראי ללא סיבה.

תגובה: ממילא אפשר לומר שהעולם עצמו נוצר במקרה ללא סיבה.

העולם נוצר במקרה - חלק 2 - שום דבר אינו קורה במקרה ?!

טיעון:

לא יתכן שהעולם נוצר במקרה

הוכחה: שום דבר אינו קורה במקרה, בפרט לא תהליך מורכב. כל שכן שכל העולם עצמו לא נוצר במקרה.

סוף טיעון.

הפרכה:

אין דרך להוכיח שאין יוצאים מהכלל. יתכן כי העולם כולו נוצר במקרה, למרות שבתוך העולם עצמו קיימים תהליכים שאינם אקראיים.

בנוסף, בתוך העולם עצמו קיימים גם תהליכים אקראיים וגם תהליכים מתוכננים.

וממילא אפשר לומר שהאירוע של בריאת העולם, שייך לאירועים שהם מקריים ללא תכנון.

הסבר:

אילו כל התהליכים בעולם היו מתוכננים בלבד, הרי שאולי היה ניתן לחשוב שגם בריאת העולם בהכרח הייתה מתוכננת. אך מאחר שבעולם עצמו קיימים גם תהליכים שאינם מתוכננים, ממילא אפשר לשייך אליהם את בריאת העולם.

טיעון נגדי אפשרי:

בעולם לא קיימים שום תהליכים אקראיים. הסיבה שישנם אירועים שנראים לאדם כאקראיים, היא רק משום שהוא אינו מבין את התכנון שבהם. אך באמת לא קיימת שום תופעה אקראית בעולם.

העולם נוצר במקרה - חלק 3 - הוכחה ליצירה אקראית 1 !

הוכחה לכך שהעולם כולו *כן* נוצר במקרה.

ניקח את ציר הזמן כולו ונתבונן ברגע אחד בתוך ציר הזמן.

אל מול עיננו ישנה תמונה מלאה בפרטים שונים, שמייצגת את כל המציאות כולה ברגע אחד של ציר הזמן.

נשאל: כמה אפשרויות קיימות לכיצד תהיה המציאות ברגע נתון כלשהו ?

תשובה: אין סוף.

הסבר: בכל רגע ורגע, קיימות אין סוף אפשרויות לכיצד יהיה העולם באותו הרגע.

נשאל: מדוע העולם ברגע נתון הוא דווקא כפי שהוא ולא אחרת ?

ז"א מאחר שקיימות אין סוף אפשרויות כיצד תהיה המציאות בכל רגע, אז מדוע המציאות בכל רגע היא דווקא כפי מה שהיא ולא אחרת ?

נשיב: קיימת סיבה כלשהי לכך שהמציאות היא דווקא כפי שהיא ברגע X ולא אחרת.

נשאל: ומה הסיבה שהסיבה עצמה היא דווקא כזו שמחייבת את כל הפרטים שבעולם שיהיו דווקא כפי שהם ולא אחרת ?

מסקנה מתבקשת: העולם כולו אקראי לחלוטין !

כל התהליכים שבעולם, גם אלו שנראים מסודרים הם אקראיים לחלוטין.

כל מה שנראה לאדם כמתוכנן ומסודר, זה בסך הכל בגלל שבצורה אקראית דברים חוזרים על עצמם. אך באמת מצד האמת, אין שום סדר בעולם.

הסבר:

מאחר שבכל רגע נתון קיימות אין סוף אפשרויות לכיצד תראה המציאות לרמה של פרטי פרטים, ממילא נוצרת השאלה מדוע המציאות היא דווקא כך ולא אחרת.

התשובה היחידה ההגיונית היא שהכל זה במקרה.

גם לגבי הבריאה עצמה ניתן לשאול מדוע אלוהים ברא את העולם. ואם נאמר שהעולם נוצר במקרה, ממילא אנחנו חוסכים את כל השאלות והפרדוקסים על רצונו של אלוהים וכולי...

ניתן פשוט לומר שהכל כולל הכל זו מקריות לחלוטין.

ואז נשאל: אז מה לגבי חוקי הפיזיקה לדוגמא, שעובדים באופן קבוע ואינם נראים כמקרה אלא כמשהו מסודר ?

ונשיב:

חוקי הפיזיקה לא באמת קיימים כחוקים ממשיים. הם רק תיאור של תופעה קיימת.

לדוגמא:

ניקח את סך כל האפשרויות לכיצד תהיה המציאות בכל רגע של ציר הזמן.

עבור כל רגע בציר הזמן, נבחר עבורו באופן אקראי אפשרות אחת מתוך סך כל האפשרויות האין סופי לכיצד המציאות יכולה להיות ברגע X כלשהו.

אם נסתכל על ציר הזמן, בוודאי נמצא דפוסים כלשהם שחוזרים על עצמם בתוך כל ציר הזמן. אלו הם חוקי הפיזיקה.

ז"א הכל אקראי לחלוטין כולל הכל. וכל מה שנראה כמסודר, אלו הדברים שבאופן אקראי חוזרים על עצמם.

חיזוק לנ"ל:

בעולם קיימים תהליכים שנראים כאקראיים ותהליכים שנראים כמתוכננים.

ע"פ ההסבר הנ"ל, ניתן להבין כי התהליכים שנראים כאקראיים, נובעים מכך שבסידור האקראי של סך כל האפשרויות על ציר הזמן, יש שינויים בין רגעים שונים במצבים השונים של המציאות.

וכל התהליכים שנראים כמסודרים, הם מייצגים את הדברים שבסידור האקראי חזרו על עצמם בכל הרגעים.

מסקנה: הכל אקראי, כולל בריאת העולם עצמה.

העולם נוצר במקרה - חלק 4 - הוכחה ליצירה אקראית 2 !

הוכחה לכך שהעולם כולו *כן* נוצר במקרה.

נשאל: מה גורם לאדם לחשוב שהעולם *לא* נוצר במקרה, אלא נוצר בצורה מתוכננת על ידי אלוהים ?

נשיב: האדם מכיר את המנגנון של סיבה שגוררת תוצאה. אקראיות מייצגת חוסר סיבה. ולא הגיוני שהתהליך כולו חסר סיבה.

הפרכה + נוכיח שהעולם *כן* נוצר במקרה !

ניקח תהליך כלשהו של סיבה שגוררת תוצאה.

נשאל: מה גרם לאירוע X לקרות דווקא כפי מה שהוא ?

נשיב: קיימת סיבה כלשהי שגרמה לאירוע להיות דווקא כפי מה שהוא ולא אחרת.

נשאל: מדוע הסיבה מחייבת את התוצאה להיות כפי מה שהיא ? ז"א מי החליט שהסיבה עצמה תהיה קיימת ברגע X כלשהו ?

נסיק: הכל אקראי.

הסבר:

אדם זורק לדוגמא אבן כלפי מעלה והאבן נופלת כלפי מטה.

נשאל: מהי הסיבה שבגללה האבן נופלת כלפי מטה ?

נשיב: בגלל חוק המשיכה שגורם לדברים ליפול כלפי מטה וכולי.

נשאל: ומה הסיבה שחוק המשיכה עצמו קיים ברגע הזה ?

תשובה: אין סיבה !

ז"א אין שום חוק / סיבה שמחייבת את כוח המשיכה להיות דווקא כפי מה שהוא ברגע הזה.

וא"כ נשאל: אז מדוע האבן נופלת למטה ולא עולה כלפי מעלה / עפה לצדדים / נשארת במקום ?

נשיב: הכל קורה באופן אקראי לחלוטין תמיד.

נשאל: אז מה הוא כוח המשיכה ?

נשיב: חוק המשיכה, הוא לא יותר מאשר תיאור של המכנה המשותף בין אירועים אקראיים שחוזרים על עצמם.

ונחדד:

ניקח כל תהליך בעולם של סיבה שגוררת תוצאה.

נשאל: מדוע הסיבה מחייבת את התוצאה להיות כפי מה שהיא ולא אחרת ? דהיינו מהיכן נובע הכוח של הסיבה עצמה ? מה גורם לסיבה עצמה להיות קיימת ?

נשיב: קיימת סיבה אחרת לכך שהסיבה היא כפי שהיא...

ואז נמשיך לשאול: ומה הסיבה שקיימת סיבה אחרת וכולי...

ונסיק: הכל באופן אקראי לחלוטין תמיד !

מסקנה: העולם נוצר בצורה אקראית.

העולם נוצר במקרה - חלק 5 - הסתברותית סטטיסטית במרחב זמן ומקום אין סופיים !

טיעון:

העולם לא נוצר במקרה, אלא הוא נוצר על ידי בורא מתכנן וכולי.

הוכחה: מבחינה הסתברותית סטטיסטית, לא מסתבר שהכל נוצר במקרה.

ההסתברות לכך שהכל נוצר במקרה היא כמעט אפסית.

ולכן הגיוני יותר לומר שיש מתכנן לבריאה וכולי.

סוף טיעון.

הפרכה:

נסכים להנחה כי ההסתברות ליצירת העולם היא כמעט אפסית.

יחד עם זאת יש לזכור, כי מרחב המקום עצמו וציר הזמן עצמם משך קיומם הוא אין סופי ונצחי.

ז"א גם אם נאמר כי היקום נוצר מתישהו וכי קיומו הוא אינו נצחי, הרי שמרחב המקום עצמו כמו גם ציר הזמן עצמו, משך קיומם הוא אין סופי (כפי שהתבאר במקומות שונים).

כך שבהחלט אפשרי הדבר שבמשך זמן אין סופי, התרחשה ההסתברות של יצירת העולם גם אם היא נמוכה מאוד.

כאשר מדובר על משך זמן אין סופי, הכל אפשרי.

היבט נוסף:

כמו כן יש לזכור כי מרחב המקום גם הוא אין סופי.

ובהחלט אפשרי הדבר שבמשך זמן אין סופי ובתוך מרחב מקום אין סופי, נוצרה בנקודה קטנה כלשהי רמת תחכום כלשהי.

ז"א, התחכום של העולם (בהנחה שהוא מתוחכם) הוא מבטא רק נקודה אחת בתוך מרחב אין סופי של אקראיות קוסמית.

ובהחלט הגיוני שבתוך מרחב אין סופי במשך זמן אין סופי, תופיע נקודה אחת קטנה שהיא התחכום של כדור הארץ שלנו וכולי.

בנוסף:

יש לזכור, כי מה שנדמה לנו כרמת תחכום מופלאה של העולם, היא הגדרה סובייקטיבית שלנו בלבד.

קיימות אין סוף אפשרויות לכיצד יעבוד העולם, ובמקרה לחלוטין הצורה שאותה רואה האדם נדמית בעיניו כמופלאה.

באותה המידה בדיוק הייתה יכולה להיות כל צורה אחרת מתוחכמת באותה המידה.

ראה: הוכחה ליצירה אקראית 1 ! וגם הוכחה ליצירה אקראית 2 ! וגם האם הבריאה מעידה על בורא חכם, או אולי על בורא טיפש / מוגבל / רע ?.

תוספת:

לא רק כי כל דבר אפשרי במרחב זמן אין סופי, אלא גם הגיוני ואולי אפילו הכרחי כי במרחב זמן אין סופי כל דבר יתרחש.

ההיגיון אומר כי במרחב זמן אין סופי, כל דבר יתרחש לפחות פעם אחת.

כל זמן העולם שלנו כפי מה שהוא היום, הוא רק פחות מנקודה אחת בתוך ציר זמן אין סופי של אפשרויות אקראיות לחלוטין.

ואם נוסיף לציר הזמן האין סופי גם את מרחב המקום האין סופי, אז בוודאי ובוודאי שהכל אפשרי לחלוטין ואפילו הגיוני ביותר.

העולם נוצר במקרה - חלק 6 - הוכחה לכך שהכל קרה מ*עצמו* ו*לא* ע"י אלוהים !

הוכחה לכך שהכל קרה מ*עצמו* ו*לא* ע"י אלוהים כלשהו.

טיעון:

נניח: שום דבר לא קורה מעצמו. לכל אירוע יש גורם אחר שגרם לו להתרחש.

נסיק: גם לעולם כולו יש גורם ראשון שהוא הבורא / אלוהים וכולי.

סוף טיעון.

הפרכה

נבהיר: הטיעון בעצם אומר כי אלוהים ביצע פעולה של בריאת העולם.

ואז נשאל: מאחר שלכל אירוע יש גורם חיצוני ושום דבר לא קורה מעצמו, אז מה בדיוק גרם לאירוע עצמו של הפעולה שבה אלוהים ברא את העולם ?

נשיב: הרצון של אלוהים.

ואז נשאל: ומה גרם לאירוע הזה שבו אלוהים רצה בכלל לברוא את העולם ? מה היה הגורם לכך ? הרי שום דבר לא קורה מעצמו ?

ונשיב: אלוהים עצמו גרם לכך שהוא ירצה לברוא את העולם וכולי.

ואז נשאל: ומה גרם בעצם לשינוי הראשון בתהליך של הרצון לבריאת העולם וכולי ? הרי שום דבר לא קורה מעצמו.

ונחדד: בכל פעם שנאמר שאלוהים התחיל את התהליך של בריאת העולם בצורה כלשהי, ממילא מיד נשאל מה גרם לדבר הזה עצמו לקרות, כי הרי שום דבר לא קורה מעצמו...

ואם כן נסיק:

שגם אם נאמר שאלוהים כלשהו ברא את העולם, הרי שהתחלת התהליך כולו בוודאי התרחשה מעצמה ללא שום סיבה / גורם כלשהו וכיו"ב.

גם אם נאמר שיש אלוהים אחר שהכריח את אלוהים בורא העולם לברוא את העולם וכולי, עדיין תמיד נמשיך לשאול, ומה בעצם יצר את התחלת התהליך עצמו ?!

כך שבכל מקרה בסופו של דבר ולא משנה אם נאמר שיש אלוהים או אין, בכל מקרה נגיע למסקנה שהכל קרה מעצמו.

וברגע שמבינים שבכל מקרה בסוף מגיעים להבנה שהכל קרה מעצמו, ממילא אין שום תועלת בישות של אלוהים, וממילא ההוכחה הנ"ל לקיומו של אלוהים נעלמת...

סיבה ותוצאה. מי יצר את הרצף האין סופי הזה ? האם אלוהים ?

טיעון:

אין אפשרות שלכל סיבה יש סיבה אחרת שקודמת לה ללא נקודת התחלה.

מדוע ?

נניח שלכל סיבה יש סיבה אחרת שקודמת לה. קיימות רק 2 אפשרויות:

1 - הסיבה / תוצאה הן בצורת קו ישר ואין סופי ללא התחלה וללא סוף.

2 - הסיבה / תוצאה הן בצורת עיגול שנעים בו בצורה אין סופית ובכל פעם אנחנו חוזרים על עצמנו.

ונשאל: מי יצר את הרצף הישר / עגול של הסיבה תוצאה ? דהיינו, מי מכריח את הרצף של הסיבה תוצאה הזה להתקיים ?

ונשיב: אלוהים, שהוא חיצוני לעיגול / קו ישר של הסיבה / תוצאה.

סוף טיעון.

הפרכה:

הפעם *לא* נפריך את ההוכחה, כי כבר עשינו זאת בצורות שונות במאמרים השונים שכאן, אך הפעם רק נראה כיצד הוספתו של אלוהים למשחק לא פתרה שום שאלה בשום צורה.

ונסביר:

נניח באמת שקיים רצף אין סופי בצורה כלשהי של סיבה / תוצאה, ונניח באמת שאלוהים אחראי לרצף הזה.

מה בעצם עשינו כאן ?

לקחנו תהליך אין סופי של סיבה / תוצאה, הפכנו אותו לאירוע בודד / נקודה אחת, ונתנו סיבה חיצונית לתהליך כולו שהיא אלוהים.

אך בכך כמובן שלא עשינו שום דבר, כי בעצם יצרנו תהליך אחר של סיבה ותוצאה, דהיינו אלוהים שהוא סיבתו של התהליך האין סופי !

ז"א גם עכשיו כאשר הוספנו את אלוהים, עדיין אנחנו בתוך תהליך של סיבה ותוצאה, וגם על אלוהים נוכל לשאול: מהי הסיבה של אלוהים.

וגם כאן נכנס לרצף אין סופי בצורת קו ישר או מעגל של הסיבות של אלוהים לבריאת העולם.

ואז אולי ניצור אלוהים חדש ועיגולים נוספים וקוים ישרים נוספים...

בקיצור, אלוהים לא פתר שום דבר.

אז איך נסביר את הסיבה שיוצרת את הרצף האין סופי של הסיבה / תוצאה ?

נשיב: בדיוק באותה הצורה שנסביר (או שלא) את הסיבה שבגללה אלוהים רצה לברוא את העולם...

דרך אגב:

הדבר דומה לחלוטין לרעיון שכבר הוסבר בהרחבה, כי לומר שאלוהים ברא את מימד הזמן, פירושו להכניס את מימד הזמן לתוך מימד זמן אחר וזה כמובן חסר משמעות.

הדבר היחיד שאפשר לומר על אלוהים, הוא שהוא איננו, וגם זה יותר מידי (כי גם זו הגדרה שאינה אין סופית = גם "אין סוף" הוא מוגבל בכך שהוא אינו סופי. ראה כאן) !

מעבר לכך, כל דבר אחר שנאמר עליו, הרי שהוא הופך להיות ישות ממשית שגם עליה חלות כל השאלות שיש על העולם.

ראה גם: * מדוע ציר הזמן והסיבה / תוצאה *לא* יכול להיות מעגלי ?.

מדוע ציר הזמן והסיבה / תוצאה *לא* יכול להיות מעגלי ?

הסבר מדוע ציר הזמן והקשר של סיבה / תוצאה *לא* יכול להיות מעגלי ?

טיעון:

ציר הזמן הוא ציר בצורת מעגל ו*לא* ציר בצורת קו ישר.

הסבר: ציר הזמן דומה לסרט שחוזר על עצמו בצורה אין סופית. כל האירועים שמתרחשים חוזרים על עצמם ומתפרשים על פני זמן X כלשהו. כך שציר הזמן הוא מעגלי וחוזר על עצמו.

אם נתקדם מספיק קדימה בזמן, נגיע לנקודה שבה נראה שההיסטוריה חוזרת על עצמה ושכל האירועים שכבר התרחשו בעבר מתרחשים שוב פעם בדיוק אחד לאחד. דהיינו ציר זמן מעגלי.

היבט נוסף: הרצף של הסיבה / תוצאה גם הוא מעגלי. ז"א לכל סיבה יש סיבה אחרת שקודמת לה וגם לה יש סיבה אחרת שקודמת לה וכולי.

רצף הסיבות הוא אינו אין סופי, אלא הוא סופי והוא בצורת מעגל, דהיינו בשלב כלשהו רצף הסיבה / תוצאה בעבר מתחבר עם רצף הסיבה / תוצאה בעתיד. כי מאחר שכל האירועים חוזרים על עצמם בצורה מעגלית, הרי שגם רצף הסיבה תוצאה חוזר על עצמו.

נימוק:

בציר זמן מעגלי אנחנו בעצם מרוויחים את זה שחסכנו רצף אין סופי של סיבה / תוצאה, אלא הגענו למשהו סופי כלשהו. ובנוסף בתוך העיגול תמיד יש סיבה לכל דבר.

לעומת זאת, בציר זמן של קו ישר, הרצף הוא אין סופי ואי אפשר לראות ולהבין את כולו. מה שאין כך הדבר בציר זמן מעגלי וכולי.

סוף טיעון.

הפרכה:

ציר הזמן לעולם *אינו* יכול להיות מעגלי, ובנוסף הוא לא פתר את בעיית האין סוף ואין לו שום יתרון על ציר זמן בצורת קו ישר.

ונתחיל מלהסביר מדוע ציר זמן מעגלי לא חוסך לנו תהליך אין סופי למרות שהוא בצורת מעגל סופי, וזה משום שגם בתוך המעגל הסופי אנחנו נעים מרחק אין סופי ללא נקודת עצירה כלשהי.

ז"א אם ניקח את התנועה שלנו בתוך ציר זמן מעגלי סופי, הרי שהתנועה שלנו בתוכו היא אין סופית ללא נקודת התחלה כלשהי, וממילא אנחנו עדיין בתוך רצף אין סופי של סיבה ותוצאה ללא שום נקודת עצירה כלשהי.

כך שגם ציר זמן מעגלי, לא חסך לנו שום תהליך אין סופי, אלא פשוט גורם לנו להסתובב בצורה אין סופית בתוך מעגל סופי.

ועכשיו נסביר מדוע ציר הזמן לעולם *לא* יכול להיות מעגלי:

משום שגם אם נאמר שכל האירועים חוזרים על עצמם בדיוק אחד לאחד אחרי X זמן כלשהו, הרי שתמיד יהיה הבדל כלשהו בין האירועים שבין הסיבובים השונים, גם אם מדובר באותו האירוע בדיוק.

לדוגמא: ניקח את האירוע של זריחת השמש.

לכאורה, האירוע של זריחת השמש הוא זהה לחלוטין בכל יום תמיד. אך אין הדבר כך.

משום שביום השני כאשר השמש זורחת, מבחינה אובייקטיבית האירוע הזה כבר התרחש בעבר X פעמים. וביום שלמחרת האירוע יכול להראות זהה לחלוטין, אך מבחינה אובייקטיבית הוא לעולם לא יוכל להיות זהה לחלוטין, משום שבכל פעם התשובה לשאלה "כמה פעמים האירוע הזה כבר התרחש ?" תהיה שונה.

ניקח לדוגמא סיבוב של מחוגי השעון בצורה מעגלית. האם באמת האירוע חוזר על עצמו ממש ? לכאורה כן. המחוגים מסתובבים וחוזרים על עצמם בכל פעם מחדש. לכאורה זהו אותו האירוע בדיוק.

אך מצד האמת, התאריך שיש בשעון מראה לנו שלמרות שהסיבוב של מחוגי השעון חוזר על עצמו וזהה לחלוטין לסיבוב של היום הקודם, הרי שכמות הפעמים שהאירוע הזה כבר התרחש שונה. הוותק של האירוע שונה. מספר החזרות על האירוע שונה. וכולי.

כן אפשרי לומר:

שהאירועים בציר הזמן חוזרים על עצמם, אך ציר הזמן הוא תמיד יהיה קו ישר ולא מעגלי.

ז"א אם אכן ישנה חזרה של האירועים על עצמם, הרי שמנקודת המבט הזה אכן האירועים נראים כאילו הם בצורת מעגל. אך באמת ציר הזמן הוא תמיד יהיה ישר, משום שהמונה האובייקטיבי שסופר כמה פעמים חזרנו על האירוע גדל בכל פעם מחדש.

הדבר דומה לקו ישר אין סופי, שהמקטעים בו חוזרים על עצמם ברצף מסוים. אך הקו עצמו הוא עדיין באורך אין סופי.

הדבר דומה לקו ישר ואין סופי בצבע X אחיד. לכאורה ניתן לקחת את הקו הישר ולנסות לומר כי מאחר שכל הקו כולו הוא בצבע X אחיד, הרי שיש כאן צורת מעגל, כי כל הנקודות בקו הישר צבועות באותו הצבע בדיוק.

אך ברור שאין הדבר כך, אלא מדובר בקו ישר באורך אין סופי, שבו הצבע חוזר על עצמו בצורה מעגלית, אך הקו עצמו הוא אין סופי.

וכן כיו"ב לגבי ציר הזמן, לוגיקת הסיבה / תוצאה וכולי.

נקודת מבט נוספת:

נניח לדוגמא שאדם מסתובב בתוך עיגול סגור. נניח גם לדוגמא שבכל פעם כאשר הוא מגיע לנקודה X, הזיכרון של נמחק והתודעה שלו זהה לחלוטין לתודעה שהייתה לו לפני X זמן, כך שאותו אדם אינו מודע לכך שהוא חזר בזמן.

נשאל: כמה פעמים האדם הזה חושב שהוא מסתובב בתוך המעגל מנקודת מבט סובייקטיבית שלו ?

נשיב: 1. ז"א האדם אינו מודע לכך שהוא רודף אחרי הזנב של עצמו.

אך נשאל: כמה פעמים האדם הזה באמת מסתובב בתוך המעגל, מנקודת מבט חיצונית למעגל ?

נשיב: אין סוף פעמים.

נשאל גם בצורה אחרת: אם נצייר נקודה אחת עבור כל פעם שבו האדם הזה מסתובב במעגל, מה נקבל ?

נשיב: מנקודת מבט סובייקטיבית שלו שהוא אינו מודע לכך שהוא חוזר על עצמו, מנקודת המבט הזו תהיה מקסימום נקודה אחת.

אך מנקודת מבט אובייקטיבית, אם נצייר נקודה אחת עבור כל סיבוב של האדם במעגל, נקבל קו ישר באורך אין סופי.

ונסכם:

בסופו של דבר, המרחק והזמן שצועד האדם על הקו הישר / בתוך המעגל, הוא אין סופי וזהה לחלוטין, גם אם האדם עצמו אינו מודע לכך.

כך שברמה המעשית, תמיד מדובר על אורך אין סופי של ציר זמן אין סופי.

האם הבריאה מעידה על בורא חכם, או אולי על בורא טיפש / מוגבל / רע ?

טיעון:

העולם וכל מה שבו בנוי בצורה מתוחכמת ומופלאה...

לדוגמא: גוף האדם. כל חלק וחלק בגוף האדם מורכב ומופלא וכולי...

שאלה: האם יתכן שבריאה ויצירה כ"כ מופלאה נוצרה במקרה ?

תשובה: העולם המתוחכם מעיד על בורא חכם.

אלוהים הוא בורא כל יכול וחכם, ולכן הוא ברא עולם כ"כ מופלא ומתוחכם וכולי...

סוף טיעון.

הפרכה:

העולם הוא לחלוטין *אינו* בריאה מופלאה.

ואדרבה, רמת התחכום הנמוכה והירודה של העולם, מעידה או על בורא טיפש, או על בורא שיכולותיו מוגבלות, דהיינו בורא שאינו כל יכול.

הסבר:

מוצר טוב מעיד על יצרן טוב.

אם אנחנו נתקלים במוצר גרוע, הרי שקיימות מספר אפשרויות לגבי היצרן:

1 - היצרן טיפש.

2 - יכולותיו של היצרן מוגבלות.

3 - היצרן רע ובאופן מכוון הוא יצר מוצר פגום כדי לעשות רע.

4 - המוצר נוצר באופן אקראי ללא יצרן.

5 - איננו מבינים את השכל של היצרן.

אך בכל מקרה, אם נראה מוצר פגום, לא נוכל לומר שהמוצר מעיד על יצרן חכם.

ועכשיו נתבונן בעולם, האם הוא באמת כ"כ מושלם או שמא הוא מלא אין סוף פגמים ורחוק משלמות בצורה קיצונית.

ניקח לדוגמא את גוף האדם.

כל חלק וחלק בגוף האדם בנוי בצורה גרועה לחלוטין.

דוגמאות:

1 - הגוף של האדם מזדקן ונחלש ככל שעובר הזמן.

2 - תוקפות מחלות שונות את גוף האדם.

3 - היכולות של גוף האדם מוגבלות בצורה קיצונית.

4 - גוף האדם זקוק ל:אויר / מזון / שינה וכולי כל כמה שעות.

5 - גוף האדם חסר מאות יכולות שונות שקיימות לדוגמא אצל בעלי חיים אחרים.

6 - גוף האדם נפגע בקלות מכל שינוי קל במזג האוויר.

7 - ישנם גם אנשים שמראש נולדים עם פגמים גנטיים / עיוורים / נכים וכיו"ב.

8 - גוף האדם חשוף לתאונות שונות.

9 - אין חלקי חילוף לגוף האדם.

ובקצרה אפשר לומר כי:

גוף האדם בנוי בצורה מאוד מרושלת ולא מתוחכמת.

ניקח לדוגמא איבר כלשהו בגוף האדם, כגון חוש הראיה (העין).

ננסה להצביע על תחכום כלשהו באיבר הזה.

נשאל: האם לא הייתה דרך פשוטה יותר לספק לגוף האדם את אותה היכולת בלי כל הסיבוך הזה ?

תשובה: בוודאי שישנן אין סוף אפשרויות לספק את אותה היכולת בצורה יותר פשוטה.

מסקנה: גוף האדם בנוי בצורה מאוד פרימיטיבית ולא חכמה.

*

נתבונן על התודעה / נפש האדם. גם נפש האדם שנראית כ"כ חכמה, גם היא מאוד רחוק משלמות.

לדוגמא:

1 - רוב בני האדם אינם מרוצים רוב הזמן.

2 - האדם לעולם אינו יודע שובעה ותחושת סיפוק בשלמות.

3 - האדם סובל מפחדים / חרדות / חששות / כעס / שנאה וכולי.

4 - האדם אינו יודע את מה שיקרה בעתיד.

5 - האדם שוכח את מה שקרה בעבר.

6 - האדם אינו יכול לדעת כל דבר, אלא מוגבל לדעת רק דברים מסוימים.

ובקצרה אפשר לומר כי:

אפילו הנפש של האדם מעידה על מוצר מלא בתקלות, חסרונות, בעיות, פגמים וכיו"ב.

*

באותה הדרך ניתן לקחת כל דבר בעולם ולהראות עד כמה הוא רחוק משלמות, ועד כמה הוא מלא פגמים וחסרונות.

ועוד יותר בקצרה:

אילו הבורא היה כל יכול + חכם + טוב, הרי שהוא היה בורא את העולם מושלם באופן מיידי ללא שום רע.

מכך שקיים בעולם סוג כלשהו של רע, ולא אך ורק טוב תמיד, הרי שלפחות אחת מהאפשרויות הבאות נכונה:

1 - הבורא מוגבל ביכולתו

2 - הבורא אינו חכם

3 - הבורא רע

4 - אין בורא

5 - איננו מבינים את הבורא

טיעון נגדי (הרחבת האפשרות של אי הבנת הבורא) :

אלוהים הוא חכם בשלמות + כל יכול בשלמות, אך איננו מבינים את החוכמה שלו. אך בוודאי כי קיימות סיבות טובות מדוע קיימים גם דברים שנראים כרחוקים משלמות.

תגובה: ניתן לקבל טענה זו. אך בכל מקרה לא ניתן לומר כי הבריאה מעידה על בורא חכם במיוחד שיכולותיו אינן מוגבלות. כי מבחינת השכל של האדם, העולם בנוי בצורה מאוד גרועה ופרימיטיבית...

האם יש תכלית לבריאה ? ומהי התכלית של התכלית עצמה ?

טיעון:

לכל תהליך בעולם יש תכלית. ומכך ניתן להסיק כי גם לבריאה כולה יש תכלית.

סוף טיעון.

הפרכה:

ראשית לא ניתן להוכיח כי אין יוצא מן הכלל. יכול להיות שלכל דבר יש תכלית, אך לעולם כולו אין תכלית.

בנוסף, נשאל את השאלה הפשוטה, מדוע התכלית עצמה קיימת ? דהיינו מהי הסיבה שבגללה התכלית עצמה קיימת ? או במילים אחרות, מהי הסיבה שבגללה קיימת תכלית כלשהי ?

אם נאמר שאין סיבה ותכלית לכך שיש תכלית כלשהי, הרי שאין סיבה לשום דבר.

ואם נאמר שיש תכלית וסיבה לכל דבר, אז תמיד נמשיך לשאול, מהי הסיבה שבגללה קיימת סיבה כלשהי ? ומהי התכלית שלשמה קיימת תכלית כלשהי ?

מסקנה אפשרית: איננו מבינים את תכלית הבריאה והאם בכלל יש תכלית, וממילא לא ניתן לשאול מהי התכלית וכולי.

מהי תכלית הבריאה ? להתקרב / להתרחק מהבורא ? אולי אין תכלית ?

טיעון:

תכלית הבריאה היא להתקרב לבורא ולחזור להיות באחדות עם הבורא.

הסבר: הבורא הוא השלמות. וכל דבר שהוא נפרד מהבורא, הוא חסר את השלמות. וכדי להגיע אל השלמות, יש להתחבר אל הבורא.

סוף טיעון.

הפרכה:

אילו תכלית הבריאה הייתה כדי להתקרב לבורא, אז ממילא הבורא לא היה בורא את הבריאה.

אילו תכלית הבריאה היא להיות באחדות עם הבורא, הבורא היה יכול שלא לברוא את הבריאה ולהשאיר את הכל באחדות עם עצמו, ואז ממילא לא היה חסר דבר.

אז מהי תכלית הבריאה ?

תשובות אפשריות:

1 - אין תכלית לבריאה. הבריאה היא היוצא מן הכלל. דהיינו גם אם לכל דבר יש תכלית, לבריאה עצמה אין תכלית כלשהי.

2 - איננו מבינים את תכלית הבריאה.

3 - תכלית הבריאה היא להתרחק מהבורא. הוכחה: הבריאה עצמה.

מכך שיש בריאה ניתן להבין שהבורא עצמו רצה שתהיה ישות נפרדת ממנו.

ולכן, לחזור להתאחד עם הבורא, זה נגד רצון הבורא, כי אחרת הוא לא היה בורא את הבריאה.

נשאל: למה שתכלית הבריאה תהיה להתרחק מהבורא ?

נשיב:

1 - איננו מבינים את התכלית, אך זו התכלית וניתן להבין אותה מעצם תהליך הבריאה.

2 - הבורא הוא שיא החוסר שלמות. לבורא היה רע. ומשום כך הבורא ברא את הבריאה, כדי שיהיה מישהו אחר שהוא אינו אלוהים ושיהיה לו טוב.

ז"א תכלית הבריאה היא להתרחק מהבורא, כדי להגשים את רצונו של אלוהים בבריאה שנפרדת ממנו.

מה היה לפני בריאת העולם ? האם אפשרי לדבר על כך ?

טיעון:

לא ניתן לדבר על מה שהיה לפני בריאת העולם, כי אלוהים הוא מעל לשכל האנושי וכולי.

סוף טיעון.

הפרכה:

ברגע שאדם טוען שאלוהים ברא את העולם, הרי שהוא מדבר על לפני הבריאה + הוא מדבר על מהותו של אלוהים.

ברגע שהאדם אומר שהעולם נברא, בו ברגע הוא בעצם מגדיר מצב שהוא לפני הבריאה שבו היה רק אלוהים.

גם אם האדם לא אומר בצורה מפורשת שאלוהים נמצא בתוך זמן, הרי שהוא אומר את זה בצורה עקיפה ברגע שהוא אומר שאלוהים ברא את העולם, דהיינו הוא מייחס לאלוהים שינוי כלשהו דהיינו לפני ואחרי הבריאה.

ברגע שהאדם אומר משהו כלשהו על אלוהים, כגון לדוגמא אומר שאלוהים ברא את העולם, הרי שבאותו הרגע הוא כבר הפך את אלוהים למשהו ממשי שאפשר לדבר עליו ולהגדיר אותו.

ניתן לקבל את הטענה שאלוהים הוא מעבר לשכל וכולי, אך זה בעצם אומר שאין מה לדבר עליו, ואי אפשר לייחס לו פעולה כלשהי, אי אפשר לייחס לו רצון כלשהו וכולי.

כמו כן ניתן לקבל את הטענה שאי אפשר לדבר על מה שהיה לפני בריאת העולם, אך ממילא זה אומר שגם אי אפשר לומר שהעולם נברא. כי בו ברגע שאמרת שהעולם נברא, באותו רגע הגדרת מצב של לפני הבריאה.

ולכן, הגיוני יותר לומר שהעולם היה קיים כל הזמן בצורה כלשהי, וכי אלוהים מעולם לא ברא את העולם. וכך אנחנו גם לא מדברים על לפני הבריאה, וגם לא דנים בשום צורה במהותו של אלוהים.

האם ואיך אפשר להוכיח שאלוהים *לא* קיים ?

קיימת דרך מאוד פשוטה להוכיח שאלוהים אינו קיים. איך ? באמצעות ההוכחות לקיומו.

הסבר:

ראשית נגדיר כי להוכיח שיש אלוהים משמעותו להוכיח שקיימת ישות כלשהי שהיא אינה היקום / עולם שלנו.

איך מנסים להוכיח שיש אלוהים ?

תשובה: באמצעות טיעונים לוגיים כלשהם.

כפי שהתבאר בהרחבה (כאן), בכל טיעון לוגי שמנסה להוכיח שיש בורא לעולם דהיינו אלוהים, בכל טיעון כזה ובאותה הצורה בדיוק אפשר גם להוכיח שמישהו ברא את אלוהים, דהיינו בעצם להוכיח שאין אלוהים.

נמצא אם כן, כי כל הוכחה לקיומו של בורא לעולם, מוכיחה בעצם פעם אחרי פעם שאין בורא לעולם.

כל טיעון שמנסה להוכיח שלעולם יש בורא, מוכיח גם כי לבורא יש בורא, דהיינו מוכיח כי בעצם אין משמעות לבורא.

לסיכום: איך אפשר להוכיח שאין אלוהים ?

תשובה: באמצעות הניסיון להוכיח שיש. כל ניסיון להוכיח שיש, מוכיח באותה המידה שאין.

נשאל: אז מדוע אנשים מוכיחים שיש בורא לעולם ולא רואים את הסתירה הפנימית שיש בדבריהם ?

נשיב: את זה צריך לשאול את אלוהים...

*

שאלה:

האם לא אפשרי לעשות חלוקה בין המימד שלנו לבין מימדים אחרים ? דהיינו, לכאורה אפשר תמיד לומר כי למרות שלעולם שלנו יש בורא, הרי שהבורא עצמו שייך למימד אחר ולכן הוא אינו צריך בורא. וא"כ לא ניתן להוכיח כי גם לבורא יש בורא, למרות שניתן להוכיח כי לעולם שלנו יש בורא.

ונחדד: אלוהים הוא אינו לוגי, והוא מוגדר כישות שאינה לוגית. וממילא לא חלות עליו ההוכחות הלוגיות שהוכיחו את קיומו הוא.

תשובה:

יש כאן 3 נקודות חשובות שצריך לשים אליהן לב.

1 - יש לשים לב לכך, כי ברגע שמגדירים את אלוהים בצורה לוגית כלשהי, הרי שבאותו הרגע הופכים אותו לישות לוגית שחלים עליה כל חוקי הלוגיקה.

פירוש: אילו הטיעון היא כי אולי קיימת ישות שאינה לוגית שאינה קשורה בשום צורה אל העולם, הרי שהיה אפשרי לומר כי עליה לא חלים חוקי הלוגיקה. וזאת משום שלא ייחסנו לה שום חוק לוגי, שום קשר למשהו מהמימד שלנו.

אך ברגע שמייחסים לאלוהים תהליכים של המימד שלנו, כגון תהליך של רצון / פעולה / סיבה / תכלית / תוצאה / שינוי וכיו"ב, הרי שבאותו הרגע מחילים על הישות הזו את חוקי הלוגיקה של המימד שלנו עצמם.

כי ברגע שמתארים ישות כלשהי באמצעות המימד שלנו, הרי שבאותו הרגע היא הופכת להיות חלק מהמימד שלנו כמו כל דבר אחר.

2 - אם נתעקש לטעון כי אפשר לייחס לה תכונות לוגיות, אך להשאיר אותה מחוץ לחוקי הלוגיקה עצמם, הרי שבאותה הדרך ניתן לעשות זאת על היקום עצמו וממילא להשאיר את אלוהים מחוץ לתמונה.

פירוש: כל ניסיון להוכיח שיש אלוהים, אפשר לשלול אותו על ידי זה שנטען כי היקום עצמו הוא אינו לוגי, וכי למרות שהוא קשור אלינו, הרי שהוא עצמו ישות ששייכת למימד אחר, ועליו לא חלים חוקי הלוגיקה, בדיוק כפי שעושים לגבי אלוהים.

כך שאם נתחיל לעשות הפרדות בין מימדים שונים וכיו"ב, הרי שזה עצמו מוכיח לדוגמא כי הכלל שלכל בורא יש בורא וכיו"ב, הוא עצמו שגוי, כי הרי במימדים אחרים לא לכל בורא יש בורא. וא"כ אולי גם היקום עצמו שייך למימד אחר, ואולי גם בתוך המימד שלנו לא לכל בורא יש בורא, כי הרי אנחנו לבסוף מסכימים שלכלל שלכל בורא יש בורא, יש גם יוצא מן הכלל.

3 - ברגע שמסכימים על כך כי קיימת ישות שאינה לוגית, הרי שזה עצמו שומט את הקרקע מתחת לטיעון לוגי כלשהו, וממילא אין הוכחה לכך שקיימת הישות שאינה לוגית.

לא ניתן להוכיח שקיימת ישות שאינה לוגית, על ידי חוקי הלוגיקה. כי זה דבר והיפוכו. ברגע שתאמר שקיימת ישות שאינה לוגית, הרי שאמרת שחוקי הלוגיקה הם לא מספקים אמת מוחלטת, אלא רק אמת יחסית ביחס לאלו שמוגבלים ללוגיקה, וממילא לא ניתן להוכיח שום דבר בשום נושא.

ובקצרה: זה לא לוגי לומר כי קיימת ישות שאינה לוגית. או שאין לוגיקה בכלל ואין הוכחות בכלל, או שקיימת ישות שאינה לוגית. אבל שניהם ביחד, לא עולים לוגית בקנה אחד.

ונסכם:

הניסיון לעשות הפרדה בין אלוהים לבין העולם, נכשל מ 3 סיבות.

1 - ברגע שמקשרים את אלוהים לעולם וללוגיקה, הרי שמחילים עליו את חוקי הלוגיקה ואת כל ההוכחות לכך שגם לו יש בורא.

2 - ההפרדה הלוגית בין הבורא לבין העולם, מאפשרת לעשות הפרדה גם בין היקום כולו לבין שאר הפרטים שבתוכו, וממילא לחסל את הצורך באלוהים חיצוני לעולם.

ההפרדה בין היקום לבין הפרטים שבתוכו, תהיה או על ידי הגדרת היקום כישות שאינה לוגית. או שהיא תהיה על ידי זה שנטען שהכלל שלכל בורא יש בורא, יש לו גם יוצא מן הכלל. כי הרי במימדים אחרים יש יוצא מן הכלל. וא"כ גם אם היקום שייך למימד שלנו, הרי שאולי הוא יוצא מן הכלל.

3 - ברגע שמאפשרים את קיומה של ישות שאינה לוגית, הרי שזה מוכיח כי חוקי הלוגיקה הם שטויות, וממילא אין דרך להוכיח שום דבר, וכל שכן שלא להוכיח כי קיימת ישות שאינה לוגית.

ראה גם: * האם ואיך ניתן להוכיח כי ישות כלשהי (אלוהים) אינה קיימת ?.

האם על אלוהים לא חלים חוקי הלוגיקה ? ומה המשמעות של זה ?

האם על אלוהים לא חלים חוקי הלוגיקה ? ומה המשמעות של זה ?

טיעון:

*לא* ניתן להוכיח כי אין אלוהים מכך שהוא *אינו* לוגי. כי תמיד ניתן לומר שעליו לא חלים חוקי הלוגיקה.

כל קושיה על אלוהים נובעת בלוגיקה אנושית. אלוהים הוא מחוץ לחוקי הלוגיקה ולכן עליו לא חלות שום קושיות.

ולכן כנ"ל, מכך שאלוהים *אינו* לוגי, לא ניתן להוכיח מכך שהוא *אינו* קיים, כי עליו לא חלה הלוגיקה האנושית.

סוף טיעון.

הפרכה:

הטיעון הנ"ל נובע מחוסר הבנה של המשפט הבא:

"קיומה של ישות שאינה לוגית, שוללת את כל חוקי הלוגיקה כולם".

הטיעון הנ"ל מניח כי אפשרי הדבר שחוקי הלוגיקה יתקיימו לצד ישות שאינה לוגית / ישות שעליה לא חלים חוקי הלוגיקה.

יחד עם זאת, על האדם להבין, כי ברגע שקיימת ישות שאינה לוגית, הרי שבעצם המשמעות המתבקשת מכך היא אחת ויחידה, והיא שאין שום משמעות משום סוג שהוא לכל חוקי הלוגיקה ולכל השכל האנושי.

מדוע ?

חוקי הלוגיקה משמשים את האדם בחיי היום יום לצורך חייו. האדם מסיק מסקנות ופועל לפיהן. האדם חי בתוך מנגנון לוגי של סיבה ותוצאה וכולי.

כאשר האדם מנסה לגלות את האמת ולהגדיר מהו אמת ומהו שקר, לשם כך משתמש האדם בחוקי הלוגיקה.

לגיטימי לחלוטין לומר כי חוקי הלוגיקה הם אך ורק שימושיים בלבד, אך אין בהם שום אינדיקציה לבירור האמת האמיתית של המציאות.

דעה כזו כנ"ל שאינה הופכת את הלוגיקה ואת השכל לכלי למציאת האמת, דעה כזו יכולה לחיות בשלום עם קיומה של ישות שאינה לוגית. רק שאז לא ממש יהיה ניתן להוכיח בדרך לוגית כי הישות הזו שאינה לוגית קיימת, כי הרי אין משמעות ללוגיקה ככלי לחיפוש האמת האמיתית של המציאות.

יחד עם זאת, אם האדם מנסה להוכיח בטיעונים לוגיים את האמת האמיתית של המציאות, דהיינו האדם מתעקש וטוען כי הוא יכול להוכיח בצורה לוגית כי אלוהים קיים וכולי, הרי שבעצם הוא מייחס ללוגיקה משמעות של אמת מוחלטת.

וממילא קיומה של ישות שאינה לוגית, שולל את ההנחה הבסיסית שבאמצעותה האדם מוכיח אמת כלשהי...

ולכן, ברגע שהאדם מקבל את חוקי הלוגיקה כדרך לבירור האמת, הרי שבאותו הרגע הוא מסכים על כך כי קיומה של ישות שאינה לוגית *אינו* אפשרי.

כי אם קיימת ישות שאינה לוגית, הרי שהלוגיקה אינה אמת מוחלטת, אלא היא לכל היותר אמת במקום שבו חוקי הלוגיקה תקפים. אך אין בה את היכולת לגלות את האמת של המציאות כולה וכולי.

קושיא:

גם אם נסכים שהלוגיקה אינה מוכרחת, עדיין ניתן בדרך לוגית להסיק כי *מסתבר* שיש אלוהים. ז"א גם אם לא ניתן להוכיח, עדיין ניתן לומר כי הגיוני יותר לוגית שאלוהים יהיה קיים.

ונשיב:

אדרבה ואדרבה אפשר לומר כי בדיוק ההפך הוא הנכון !

אם נניח שקיימת ישות שאינה לוגית, הרי שזה מעיד על כך שחוקי הלוגיקה הם שקר ! וממילא זה אומר שאולי צריך להסיק כי האמת המוחלטת של המציאות, היא דווקא *ההפך* מחוקי הלוגיקה.

ז"א, מכך שקיימת ישות שאינה לוגית, למרות שחוקי הלוגיקה לא מאפשרים את קיומה, מכאן ניתן להבין בבירור, כי חוקי הלוגיקה הם שקר, וממילא אדרבה ההיגיון אומר כי האמת המוחלטת היא בדיוק ההפך מחוקי ההיגיון.

כך שלא רק שלא ניתן להוכיח שיש אלוהים שאינו לוגי, אלא שגם לא ניתן אפילו לשער לוגית שיש. כי אם יש ישות שאינה לוגית, אז הגיוני שהאמת היא דווקא ההפך מכל מסקנה לוגית.

נשאל:

מדוע למרות ההסבר הנ"ל, האדם לא מבין כי קיומה של ישות שאינה לוגית סותר את חוקי הלוגיקה כולם, וממילא את ההוכחה לקיומה של הישות שאינה לוגית עצמה ?

נשיב:

משום שהאדם *אינו* מעמיק מספיק בלהבין את המסקנות שאליהן הוא הגיע.

ז"א, האדם ממציא לעצמו ישות שאינה לוגית להאמין בה, ובכל פעם שיש לו שאלה, הוא אומר שישות היא אינה לוגית, ובכך הוא מתחמק אפילו מלהבין את השאלה על הישות הנ"ל.

שאלה: ומה בדיוק אדם מעמיק צריך לעשות ?

תשובה: אדם מעמיק צריך לנסות להבין את חוסר הלוגיקה של הישות שאינה לוגית שהוא מאמין בקיומה.

ז"א, זה לגיטימי לגמרי לומר שקיימת ישות שאינה כפופה לחוקי הלוגיקה. אך לכל הפחות על האדם להבין מה המשמעות של כך. לאיזה חוקי לוגיקה היא לא כפופה ואיך בדיוק זה בא לידי ביטוי.

מאחר שהאדם עצמו *לא* מבין בכלל את הפרדוקסים הלוגיים שיש בישות שבה הוא מאמין, משום כך הוא לא מבין כי קיומה של הישות הזו, שולל מכל וכל את חוקי הלוגיקה.

על האדם להבין, כי גם אם אלוהים אינו לוגי וכולי, עדיין לצורך חיפוש האמת על האדם לחקור ולהבין בדיוק את הדבר שבו הוא מאמין.

ז"א מותר להאמין במשהו שאינו לוגי, בתנאי שאתה מבין במה אתה מאמין.

אם האדם בורח מלחקור את הפרדוקסים הלוגיים שיש לגבי אלוהים, הרי שזה מסתיר ממנו את חוסר הלוגיקה בקיומו של אלוהים, וזה גורם לו לא להבין באמת במה בכלל הוא מאמין.

ובכל מקרה התוצאה היא שהאדם אינו מבין כיצד קיומה של ישות שאינה לוגית שולל את כל חוקי הלוגיקה כולם.

לעומת זאת, אם היה האדם מבין במה הוא מאמין, ז"א היה מבין את הפרדוקסים הלוגיים שהוא מאמין שאלוהים מרומם מהם, הרי שהוא מיד היה גם מבין שכל הלוגיקה שלו לא נכונה.

ואז הוא היה מגיע לנקודת בחירה אמיתית, שהיא:

1 - לנטוש את חוקי הלוגיקה כולם (וממילא גם את ההוכחה הלוגית לקיומו).

2 - להחזיק בחוקי הלוגיקה (וממילא להוכיח שאלוהים *לא* יכול להיות קיים כישות ש*אינה* לוגית).

שאלה:

ומדוע בני אדם מפחדים מלחקור את הדבר שבו הם מאמינים ?

תשובה: משום שהאמונות הטפלות שבהן האדם מאמין מספקות לו נקודת אחיזה בחיים. האדם בונה על סמך אמונות הכזב שלו הרים שלמים כגון דתות שונות וכיו"ב, שמספקות לו תכלית ומשמעות לחייו.

שאלה: ומה האדם מפסיד מכך ?

תשובה: למרות שאמונות הכזב מספקות לאדם רוגע יחסי בחייו, הרי שהוא לא מסוגל להנות באמת ובשלמות מחייו.

כי אושר אמיתי מגיע רק כאשר האדם נצמד בשלמות לאמת כולה ללא שום אמונת כזב.

ונסיים:

על האדם לזכור כי הוא זה שבחר להגדיר את אלוהים כישות שאינה לוגית. יתכן מאוד כי גם אלוהים עצמו הוא *כן* לוגי או שאולי הוא בכלל *לא* קיים וכולי.

רק, שהדרך להגיע להבנה כזאת, תבוא אך ורק על ידי מחקר, ולא על ידי בריחה מהתמודדות עם שאלות על אלוהים בתואנות שווא שהוא אינו לוגי וכולי.

ראה גם: * ההגיון הנגדי - רשימת כל המאמרים....

קרא עוד על שאלות להתבוננות , מציאות , הוכחה , משמעות ועוד ...

מאת להצליח בכח המחשבה www.EIP.co.il