אל תוותרו: מגיעים החזרי מס למפוטרים או מס מופחת למצנחי הזהב.
נכתב על ידי: דר' אלתר ושות' עורכי דין
תאריך: 29/07/08

 מאת: דר' אבי אלתר עו"ד, מר עמיחי פרי, עו"ד

לאחרונה הובעו ספקות בדבר הזכות להחזר מס בגין החלק החייב בפיצויי פיטורין, זאת אחרי שהובעה עמדת המחברים לפיה המס על פיצויי פיטורין אמור להיות מס בשיעור של 20% ולא בשיעור של 50%. לדעתנו אותן ספקות, שהובעו על ידי עיתונאים שונים, אינם מבוססים כיאות מבחינה מקצועית, וניתוח מקצועי ונכון של הוראות פקודת מס הכנסה, יראה כי המס הראוי ביחס לפיצויי פיטורין, יכול וצריך שיהיה, מס רווחי הון בשיעור של 20%.לאחרונה הובעו ספקות בדבר הזכות להחזר מס בגין החלק החייב בפיצויי פיטורין, זאת אחרי שהובעה עמדת המחברים לפיה המס על פיצויי פיטורין אמור להיות מס בשיעור של 20% ולא בשיעור של 50%. לדעתנו אותן ספקות, שהובעו על ידי עיתונאים שונים, אינם מבוססים כיאות מבחינה מקצועית, וניתוח מקצועי ונכון של הוראות פקודת מס הכנסה, יראה כי המס הראוי ביחס לפיצויי פיטורין, יכול וצריך שיהיה, מס רווחי הון בשיעור של 20%.

להבנת המחלוקת המעוררת עניין כה רב בציבור, נפרט בשנית את הדברים.

במהלך השבוע שעבר ניתן על ידי בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט אלון יוסף), פסק דין בענין עמ"ה 568/04 כבלי ציון מפעלים מאוחדים בע"מ נ' פקיד שומה אילת.
הסוגיה המרכזית בפסק הדין, כפי שנוסחה על ידי הצדדים, הייתה האם פיצויי הפיטורין (מעבר לסכום הפטור) הינם הכנסת עבודה, אם לאו. בדיון טענו רשויות המס כי פיצויי פיטורין אינם מהווים הכנסת עבודה, ולפיכך בהתאמה, לא רשאית החברה, לקבל הטבות מסוימות הנובעות מתשלום הכנסת עבודה.
לאופי ההכנסה, ולקביעת מקור החיוב במס, חשיבות גדולה לענין שיעורי המס. בעוד שהכנסת עבודה חייבת במס לפי שיעור המס השולי של הנישום (כיום - שיעור מס מרבי של 49%), הרי שאם מדובר ברווח הון שנצמח באותה שנה בה אירעו הפיטורים, שיעור המס הינו 25% (עתיד לרדת למס בשיעור של 20% מיום 1.1.06).

יש להדגיש כי פסק הדין לא התייחס לקביעת שיעור המס בידי המפוטר, אלא בסיווג ההכנסה. פסק הדין ניתח את הסוגיה, אימץ את עמדת רשויות המס, וקבע כי פיצויי הפיטורין אינם מהווים "הכנסה עבודה" כהגדרת המונח בפקודת מס הכנסה.
לא למותר להביא ציטוט מפסק הדין המתייחס לעמדת מס הכנסה בנושא:

"...בניגוד ל"משכורת" המשולמת לעובד במהלך עבודתו, בתמורה לעבודתו ובמסגרת יחסי עובד-מעביד, הרי שפיצויי הפיטורין משולמים לאותם עובדים הזכאים להם עפ"י דין לאחר שנסתיימו יחסי עובד-מעביד וכפיצוי על הפסקת וסיום מקור ההכנסה שנתגלם באותו מקום עבודה.
לאמור, לא תשלום פירות שוטף אלא מענק הוני כפיצוי על חסול "העץ" [מקום העבודה] שהניב את הפירות.
והראיה – בסעיף 9 [7א] לפקודה, מוגדרים פיצויי הפיטורין כ"מענק הון שנתקבל עקב פרישה".

זוהי בתמצית גישת המשיב (מס הכנסה – הח"מ)."
מהאמור לעיל עולה כי עמדת מס הכנסה הינה כי מדובר בהכנסה הונית ולא בהכנסת עבודה. בית המשפט בנימוקיו מתבסס בעיקר על פסקי הדין הוותיקים חפץ ופרמה שרפ, שאף הם ניתחו את הסוגיה, וקבעו כי ההכנסה איננה הכנסת עבודה, אלא "הכנסה מסוג מיוחד", שמקורה בסעיף 9(7א).

הלכת חפץ ניתנה במועד בו רווח הון היה פטור, ולפיכך קבע בית המשפט כי אין הגיון בקביעת תקרת פטור, ובה בעת לקבוע כי גם החלק העולה על התקרה הינו פטור. מקור החיוב אליבא פסקי הדין הנ"ל הינו בסעיף 9(7א) לפקודה (המצוי בחלק ג' לפקודה), וזאת למרות שבמהותו הינו סעיף פטור ולא סעיף חיוב.

פסיקת בית המשפט העליון, המביעה עמדה זו, היא היא המביאה לתוצאה, לפיה חייבים הפיצויים במס מרבי של 25% או 20% מס. להלן ההסבר.

סעיף 89 (ג) לפקודת מס הכנסה קובע:
"(ג) ריווח ממכירת נכס העשוי להתחייב במס, הן לפי הפרק הראשון לחלק ב' והן לפי חלק זה או חלק ה1, יראוהו כחייב במס לפי הפרק הראשון לחלק ב' בלבד."

חלק ב פרק ראשון מכיל את סעיפים 2 ו3 לפקודה הכוללים גם הכנסת עבודה. לעומת זאת סעיף 9(7א) מצוי בחלק ג לפקודה. משמע, במקרה של התנגשות בין שני סעיפי החיוב, חלק ה (הוני) וחלק ג (פירותי), החיוב מכח סעיף 89(ג) לעיל יהיה הוני בלבד.
האם קיימת התנגשות כזו? התשובה לפי בית המשפט העליון חיובית. שכן נפסק כי זהו רווח הוני שמקור חיובו פירותי בסעיף 9(7א) לחלק ג לפקודה. משמע גדיעת העץ (מקום העבודה) היא ארוע הוני. דהיינו ההתנגשות קיימת, והתרתה היא בשיטת הפתרון של סעיף 89 לפקודה.
האם קיימות דוגמאות להתרת בעיות התנגשות דומות בעבר? כמובן. הילכת בירגר (פידיון מניות באגודה שיתופית) היא דוגמא קלאסית לאמור לעיל.

חלק ב פרק ראשון לפקודה עניינו קביעת מקורות ההכנסה (לרבות הכנסת עבודה והכנסות פירותיות אחרות). במקרה של יכולת לסיווג ההכנסה הן כרווח הון לפי פרק ה' והן כהכנסה לפי פרק ב, תחויב ההכנסה לפי פרק ב בלבד, דהיינו לפי שיעור המס הגבוה יותר. האמור לעיל אינו חל במקרה של הוראת חיוב המצוי בחלק ג' לפקודה (סעיף 9(7א)), כבענייננו.

בנושא קביעת שיעור המס, טעו והטעו אותם עיתונאים. שכן סעיף 121(א) אינו קובע את מדרגות המס בגין יגיעה אישית, אלא את מדרגות המס בגין ההכנסה החייבת. סעיף 121(ב) , בדומה לסעיף 91 לפקודה (ראה בהמשך), מגדיר שיעורי מס מוטבים ביחס להכנסות מיגיעה אישית, עד לשיעור מירבי של 30%, בסכומים רלוונטיים.

קביעת שיעור המס ביחס ליחיד נעשית בסעיף 121 לפקודה, וקובעת כי על הכנסתו החייבת (ולא על "הכנסה פירותית") של יחיד יחול מס מדורג שכיום מגיע עד לכדי 49%. עם זאת סעיף 91 לפקודה, הקובע את שיעור המס על רווח הון, מתייחס לסעיף 121 לפקודה, ומגביל את שיעור המס ביחס להכנסה הנובעת מרווח הון, לתקרה של 20% (החל משנת המס 2006. כיום 25%).

דהיינו, אין כל פסול בכך שמקור החיוב הינו בסעיף 9(7א), שכן בהעדר מקור חיוב בחלק ב, הרי ששיעור המס הקבוע בסעיף 121 לפקודה, מוגבל על ידי תקרת שיעור המס בגובה של 20% הקבועה בסעיף 91 לפקודה, במקרה של פיצויי פיטורין. לדעת המחברים עמדה זו נכונה מקצועית ומשקפת את המציאות המשפטית הנוכחית, ואין כל מניעה להגן על עמדה זו.

סיכומו של דבר, החל משנת 2003, פיצויי פיטורין אמורים להיות חייבים במס בשיעור שאינו עולה על 25%. מנהלים רבים ובעלי מצנחי זהב כאלה או אחרים חויבו ומתחייבים במס בשיעור של 50%. יש מקום למחשבה נוספת בענין ובשאלה האם תשלום מס בשיעור של 50% במקום 25%, ביחס לאירוע הוני במהותו, הינו נכון.

להלן תשובות למספר שאלות שעלו עד כה בנושא.
· למה לא שמו לב לכך עד כה?
משום שרק משנת 2003 יש לכך רלוונטיות, ועמדת רשויות המס בפסק הדין מחזקת את עמדת הכותבים.

· האם הציעו אותם עיתונאים החולקים על דעתנו הסבר מקצועי בר סמכא?
לצערנו לא ראינו כל הסבר רציני או מקצועי.

· על איזה החזרים מדובר?
כל מי ששילם מס על פיצויים חייבים בשלוש השנים האחרונות או שתיקו במס הכנסה טרם התיישן(לעיתים אף בשלב השגה) יכול להגיש דו"ח להחזר.

· האם מס הכנסה יקבל את הכתוב ויחזיר מס?
סביר כי החזר יתקבל בשנים הראשונות רק בעקבות התדיינות משפטית (ייצוגית).

· למי הדבר כדאי?
לכל מי שקיבל פיצויים משנת 2003 ואילך, בסכומים העולים מהותית על תקרת הפטור, קרי מי שקיבל פיצויים חייבי מס מעל ל 10000 ₪.

· האם יש תקדימים בהם נאלץ מס הכנסה להחזיר מס בהיקפים כאלו בניגוד לעמדתו בעבר?
התשובה חיובית. לדוגמא, במקרה של חישוב נפרד בין בני זוג, בהלכת קלס שעמדה בניגוד לעמדת מס הכנסה ולדעת עיתונאים, וזיכה רבבות בהחזרי מס הודות לחישוב מס ניפרד של הנשים העובדות בעסק.

 
אודות המחבר

דר' אלתר ושות' עורכי דין
תל אביב, שד' שאול המלך 8, קומה 14
טלפון: 03-6966633
פקס:03-6966663

http://altertax.co.il

המאמר הודפס מאתר portal-asakim.com - אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים
http://www.portal-asakim.com/Articles/Article1286.aspx