כמות מגנזיום בגוף האדם היא 20-24 גרם, שמרביתם מצויה בתוככי תאי הגוף, וחצי ממנו - בעצמות השלד. המגנזיום בגוף האדם אחראי על ייצוב חלקיקי התא ומרכיביו הביוכימיים, וכן יסות תהליכים המתקיימים בין התאים, דוגמת העברת DNA ביניהם, שמירה על מבנה העצם ו-ויסות ייצור האנרגיה. כמו כן, נדרש מגנזיום על מנת לשמור על בריאות התאים והעצמות, ולהפחית שכיחותן של תופעות שונות בגוף, דוגמת מחלות לב והסתיידות עורקים, כמו גם סיבוכים בכלי דם ובעיות בהריון.
בשנים האחרונות חלה ירידה בצריכת מגנזיום בעולם כולו ובישראל בפרט, ירידה הנובעת מהתזונה המערבית, המבוססת במידה רבה על מזון מעובד ומזוקק. על פי המלצות מומחים בארה"ב, צריכת מגנזיום המומלצת ליום היא כ-420 מ"ג ביום, כשנשים בהריון ומתבגרים נדרשים לצריכה גבוהה אף יותר של 300 מ"ג נוספים מדי יום. ישנן דרכים מספר להגביר את צריכת המגנזיום בגוף, אולם מרבית המומחים מסכימים על כך, שהדרך הטובה ביותר היא להעלות צריכת מגנזיום באמצעות דיאטה מתאימה.
מהן עקרונות הדיאטה להעלאת רמת מגנזיום בגוף ?
1. דיאטת מגנזיום כוללת אכילת מזונות העשירים בו, בדגש על ירקות בעלי עלים ירוקים, אגוזים וקטניות, וכן מולסה (דבש תמרים), שכפית אחת ממנה מכילה 12% מכמות מגנזיום המומלצת ליום על ידי ארגון הבריאות האמריקני (ה FDA).
2. במקביל, יש להימנע ממזונות הפוגעים בספיגת מגנזיום, דוגמת מוצרי חלב (כפי שיוסבר בהמשך), שתיה המכילה קפאין, וכן לזכור כי טיפול אנטיביוטי פוגע אף הוא ברמת מגנזיום בגוף.
3. מחקרים מראים כי על אף שמרבית ההמלצות הן להפחית במאכלים רוויי שומן, הרי שקיום רמות מסוימות של שומן במזון מסייע לספיגת מגנזיום בגוף. ההמלצה לפיכך, למי ששומרים על משקלם, היא להפחית באכילת פחמימות ריקות (דוגמת לחם, עוגות וממתקים), אולם להמשיך להשתמש במוצרי מזון המכילים כמות שומן סבירה (עדיף להשתמש ברוטב רגיל לסלט לדוגמא, ולא ברוטב דל שומן).
4. מזון מעובד פוגע מאוד בספיגת מגנזיום בגוף, ויש להפחית את אכילתו ככל האפשר, עד כדי הימנעות מוחלטת (מה גם שמזון מעובד מזיק לגוף בדרכים רבות נוספות). אין הכוונה לחיסכון קלורי. ניתן בהחלט לאכול מוצרי מזון עשירים בקלוריות המגיעים מן הצומח, אולם נדרש להפחית ככל האפשר במזון מזוקק.
5. חשוב לדעת שמינרלי מגנזיום וסידן משלימים זה את פעולתו של זה בתוך הגוף, אולם סותרים זה את זה בעת צריכתם ממקורות מזון. לפיכך, צריכת עודף מוצרי חלב לדוגמא, תתרום אולי להעלאת ריכוז הסידן בגוף, אולם תפגע משמעותית בספיגת מגנזיום. מחקר שהתקיים לאחרונה בארה"ב גילה כי נשים ששתו חלב בכמויות גבוהות, נטו לחלות יותר במחלות לב, ואף לסבול מהתקפי לב כתוצאה ממחסור במינרל מגנזיום, שמחקרים רבים מוכיחים את הקשר בינו לבין שמירה על כלי הדם ובריאות שריר הלב.