מה החוק אומר לגבי הלבנת הון?
נכתב על ידי: שרון נהרי
תאריך: 25/02/13

לפני מס' שבועות הגישה פרקליטות מחוז מרכז כתב אישום נגד 14 חשודים בארגון פשיעה מאזור טייבה וערי המשולש בחשד לסחיטה באיומים, הלבנת הון וביצוע שורת עבירות מס. על פי כתב האישום, היו 11 מהנאשמים מאוגדים בארגון פשיעה הפועל בתבנית מאורגנת, היררכית ושיטתית. במאמר שלפניכם נבקש להרחיב ולעמוד על אופיה של אחת העבירות העומדות במרכזו של כתב האישום – והיא עבירת הלבנת ההון.

כיצד מוגדרת בחוק עבירת הלבנת ההון?

בשנת 2000 נחקק בישראל החוק לאיסור הלבנת הון. הרקע לחקיקה זו הוא מניעת זליגתו של הון שמקורו בביצוע עבירות לתוך המערכת הפיננסית אשר תסווה את העובדה שמקורו של ההון הוא בפעולה אסורה. לאור זאת החוק לאיסור הלבנת הון קובע כי לגופים פיננסיים כגון בנקים, מנהלי תיקי השקעות, חברות ביטוח וסוכנים וחלפני כספים חייבים בדיווח לרשות לאיסור הלבנת הון על פעולות פיננסיות בגובה מסוים מתוך מטרה לעקוב אחר ההון המוזרם לגופים פיננסיים שונים.

הלבנת הון על פי סעיף 3 לחוק איסור הלבנת הון היא עשיית פעולה ברכוש אסור במטרה להסתיר או להסוות את מקורו, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו או עשיית בפעולה בו. מדובר ברכוש שמקורו במישרין או בעקיפין, בעבירה, או רכוש ששימש לביצוע עבירה, או רכוש שאפשר את ביצוע העבירה. דינו של מפר סעיף זה הינו עד עשר שנות מאסר.

תנאי הכרחי העולה מסעיף 3 הוא שמדובר במה שהחוק מכנה עבירת מקור. כלומר מקור הרכוש שנעשה בו פעולה צריך להיות מעבירות ספציפיות אותן מונה החוק לאיסור הלבנת הון. עבירות המקור ברובן הן עבירות אשר מאחוריהן אינטרסים כלכליים, כגון עבירות סמים שאינן לשימוש עצמי, סחר בנשק, סרסרות וסחר בנשים, עבירות רכוש, עבירות על פי חוק זכויות יוצרים ועבירות לפי חוק המע"מ.

יחד עם זאת עבירה על פקודת מס הכנסה אינה נחשבת כעבירת מקור לצורך החוק לאיסור הלבנת הון.  נוכח העובדה שהמאבק בהלבנת הון הינו מאבק בינלאומי עבירת מקור יכולה להיות עבירה שנעברה במדינה אחרת. לאור זאת העבירה של הלבנת הון היא מאוד רחבה, ואף אם עבירת המקור אינה עבירה בישראל, הפעולה ברכוש שנעשית מטרה להסתיר את העבודה שמקורו בעבירה לפי דיני מדינה זרה, מקימה עבירה של הלבנת הון בישראל. דבר זה יכול לחשוף את מלבין ההון להעמדה לדין בישראל, ואף להליכי הסגרה היות וברוב המדינות בעולם קיים חוק איסור הלבנת הון.

בנוסף על התביעה להוכיח שבעת עשיית הפעולה ברכוש אסור הייתה לעושה כוונה להסוות את מקורו.

לשון החוק מרחיבה את גבול האחריות הפלילית של הנאשמים

סעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון מרחיב אף יותר את האחריות הפלילית לאדם העושה פעולות ברכוש אסור וקובע שעשיית פעולה ברכוש אסור בידיעה שמקורו אסור דינו מאסר שבע שנים. יחד עם זאת המדינה להוכיח כי לעושה הפעולה הייתה ידיעה ממשית שמדובר ברכוש אסור ולא חשד בלבד. יחד עם זאת אין על המאשימה חובה להוכיח שהנאשם ידע לאיזו עבירה ספציפית קשור הרכוש ומספיק להוכיח שהנאשם יודע שמדובר ברכוש אסור.

מסעיפים 3 ו-4 לחוק איסור הלבנת הון עולה כי החוק רואה לעיתים בחומרה רבה יותר את המעשה של הלבנת הון או עשיית פעולה ברכוש אסור מאשר מעשה עבירת המקור. למשל, בעוד שעבירת ההימורים לפי החוק הינה עבירת מקור, אשר בצידה 3 שנות מאסר, עבירה של הלבנת הון אשר מקורה בהימורים בצידה עד 10 שנות מאסר.

בנוסף לענישה הרגילה של מאסר בפועל וקנסות כבדים, הרשעה בעבירות של הלבנת הון תגרור תמיד דרישה לחילוט רכוש. בעוד שבעבירות רגילות למדינה הסמכות לחלט רק את הרכוש הקשור בביצוע העבירה סעיפים 21 ו22 לחוק איסור הלבנת הון מאפשרים לחלט את רכושו של הנדון בשווי הרכוש הקשור בביצוע העבירה של הלבנת הון. כן החוק מאפשר לחלט רכוש שנמסר על ידי הנדון לאדם אחר ללא תמורה.

משרד עורך דין שרון נהרי מתמחה בייצוג חשודים ונאשמים בעבירות של הלבנת הון. עו"ד שרון נהרי ייצג את יצחק אברג'יל בפרשת הסחיטה באיומים הלבנת ההון שמקורו במעילת הבנק למסחר הן בהליך ההסגרה בישראל והן בפני רשויות האכיפה בארה"ב. לפי הנטען הכסף מן הבנק למסחר הועבר כהלוואה לאנשי עסקים בארצו הברית, ולאחר מכן אותם אנשי עסקים נסחטו על ידי אברג'יל ואנשי הכנופיה הירושלמית ברשות גבריאל בן הרוש.

במהלך המגעים עם התביעה הפדרלית הצליח עו"ד נהרי לשכנע כי אין כל בסיס לאישום בהלבנת הון, ויצחק אברג'יל אשר הואשם במספר אישומים חמורים ביותר אשר בצידם עונשי מאסר ממושכים ביותר, הורשע בעבירות של קשירת קשר אשר אין להן כל נגיעה באישומים הנוגעים לבנק למסחר ונגזרו עליו 8.5 שנות מאסר.

עו"ד לשימוע פלילי שרון נהרי - מהבולטים במשפט הפלילי בישראל.
משרד עו"ד לעבירות פלילים שרון נהרי הוקם בשנת 1998
ומאז עוסק שרון נהרי עורך דין פלילי בתל אביב - באישום פלילי, רישום פלילי, דיני הסגרה, הלבנת הון, עו"ד לחקירת משטרה, קובלנה פלילית ועוד...


 
אודות המחבר
המאמר הודפס מאתר portal-asakim.com - אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים
http://www.portal-asakim.com/Articles/Article36624.aspx