אמרי שפר כ"ב אדר ה'תשע"ח
נכתב על ידי: דוד דרומר
תאריך: 08/03/18

אדם שאינו שומר מצוות שאל את ה מלבי"ם אם יש דרך להתיר עישון סיגריה בשבת אמר לו הרב: "תעשן בשינוי, את הצד הבוער תשים בפה".

אמרו רבותינו בפרקי אבות: דע מה למעלה ממך" )פרק ב משנה א(. ודרשו - "דע מה למעלה?" אם אתה רוצה לדעת, מה גזרו עליך בשמים- " ממך"- כלומר ממעשיך. כל אחד מאיתנו הוא זה שגוזר על עצמו, כיצד חייו יראו

.

אמר לי פעם חבר טוב: "לפעמים היין הוא רק התירוץ". גם אם לא שתית כל כך הרבה, מספיק שהסובבים אותך חושבים שאתה שתוי, וזה כבר תירוץ עבורך, להיות משוחרר ולומר להם דברים שאף פעם לא אמרת להם.

אנחנו צריכים להבין "את זה לעומת זה עשה הא-לוקים" כלומר שאם יש אפשרות לטוב במקום מסוים אזי יש גם את האפשרות ההפוכה לגמרי, גם היא קיימת שם, אם יש אפשרות להגיע לטוב אדיר ומדהים חייבת להיות גם אפשרות לבחור בדיוק בהפוך

בבוא הרכבת הראשונה לעיירה יצאו בני העיר לחזות בפלא. הביטו בה בהשתאות! הרב המקומי הגדיל לעשות, הוא ניגש ומשש בידיו את הקטר ואת הקרונות. שאלוהו אנשי העיר למעשיו, והוא השיב בחכמה "אני רואה קרונות קרים, אך הקטר רותח. כאשר 'הקטר' חם מאוד - הוא מצליח לגורר את כל הקרונות אחריו...!".

בטבע העולם, כאשר בני אדם משתהים יחדיו, מיד מגיעים הם לשיחה בטילה, לשון הרע ורכילות, ועד מהרה פורצת בשל כך אש המחלוקת. משום כך מזהירה כאן התורה בדרך רמז: "לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת", אל תבעירו את אש המחלוקת בשעה שאתם יושבים מכונסים יחד ביום השבת.

בצוואת ר' אליעזר הגדול להורקנוס בנו אמר כך: "בני אל ימעט בעיניך אויב אחד אע"פ שיהיו לך אלף אוהבים, לפי שאויב אחד יכול להפוך אלף אוהבים לאויבים, והאלף אינן יכולים להפך אויב אחד לאוהב"

"בקע לגלגֹלת מחצית השקל( "ל"ח כ"ו .) מדוע נאמר "מחצית השקל "ולא "חצי שקל " ? אלא  מת' ובאמצע 'צ ,'ללמדנו שהצדיק מגן על הדור ועומד באמצע שלא - "מחצית "זה אותיות 'חי ייגש המוות אל החי , כמו שנאמר אצל אהרן (במדבר י"ז י"ג" ) ויעמוד בין המתים ובין החיים ותיעצר המגפה ."  (חוות יאיר)

גודל כעסנו על עמלק הוא מפני שעם זה היה הראשון שכפה עלינו מלחמה ואילץ אותנו ללכלך את ידינו בדם, בשעה ששאיפתנו הייתה להיכנס לארץ ולהתיישב בה בדרך של שלום. (בניין אריאל)

היכן החכמה נמצאת (פניני עין חמד, גליון 675)

כידוע, תמונתו של ה'חזון איש', הרב אברהם ישעיהו קרליץ, נמצאת בביה"ח 'איכילוב'. כששאלו סטאז'רים את פרופסור רחמלביץ', גדול מנתחי הראש בארץ ובעולם: "מי האדם הזה בתמונה, מה הוא בשבילך, אולי סבא?". ענה להם הפרופסור: " לא, לא, זה לא סבא, זה אדם, שכשהיו שאלות שלא היו לנו עליהם תשובות, רק הוא היה עונה את התשובות".

וסיפר להם הפרופ', שהקשר שלו עם הרב נוצר ע"י מקרה של ניתוח ראש מאוד מסובך של אדם מב"ב, שלאחר שהודיע לו הפרופ', שחייבים לנתח, השיב, שהוא לא חותם, עד שהרב לא יחתום. והלך אותו חולה לחזו"א והציע לפניו את אבחנתו של הפרופסור. החזו"א התבונן בצילום במשך כמה דק' והודיעַ נחרצות, שישַׁ לבצע אתַ הניתוחַ מאחוריַ האוזןַ ולאַ מלמעלה.  אותו בחור הודיע לפרופ' את תשובת הרב, וכששמע כך כעס ואמר: "סליחה, הרב שלך מבין בתורה, אך בניתוחים ממתי הוא מבין?! אני חושב שאת העבודה הזאת הוא צריך להשאיר למי שבאמת מבין!". והחליט לסור לבית החזו"א. כשהגיע לביתו,  נתקל באדם צנום, שיושב ומתנועע מול ספר בניגון. הוא מיד זיהה אותו ואמר: "אני מזהה אותך, אתה הוא זה שנפגש עם ראש הממשלה והצליח לעשות רעש בכל המדינה. רציתי רק לדעת מאיפה הגיעה חוות הדעת המשונה הזו ?". ענה לו החזו"א: "אני אסביר", הוא לקח עט ודף, שירטט את המוח בצורה מופלאה והסביר: "הנה מכניסים את הסכין מאחורי האוזן מעט לכאן ועוד קצת לכאן ונגמר, וכך חוסכים את הסיכון הגבוה בכניסה מלפנים". הפרופ' קימט את המצח במשך מספר דקות, תוך כדי שהוא מתבונן בציור, ולאחר שסיים אמר לרב: "גםַ אם נאמרַ שזהַ נכון,ַ זהַ לאַ מקובלַ לנתחַ כך". ענה הרב: "וכיַ בגללַ שלאַ מקובלַ נהרוגַ אנשים?". הפרופ' שתק ולאחר מספר רגעים שאל: "אפשר לשאול, היכן הרב למד את זה?". ענה לו הרב: "בתוך החדר, בספרייה שמאחוריך... תסתכל, יש שם 'סט' שכתוב עליו 'תלמוד בבלי', שם זה כתוב".  הפרופ' השתומם, לחץ את יד הרב ויצא. הוא ניתח כהוראת החזו"א, והניתוח עבר בהצלחה ב"ה.

אמר הפרופ' לסטאז'רים: " אני רוצה שתזכרו! שלאחר כל הדיאגנוזות והאבחונים שלכם בעתיד, תדעו תמיד, שיכול להגיע צדיק כזה, וברגע אחד להשליך את הכול לאשפה, היום אני מבין, שכלַ השכלַ והתבונהַ העולמית מתחבאים בחדריםַ הקטניםַ האלוַ בבניַ ברק".

הליכה בדרך התורה הקדושה (פניני עין חמד, עלון 675)

בשנות השלושים לחייו נחשב מוטי לאדם אמיד, עסקי הנדל"ן שלו פרחו והצלחתו נסקה אל על, יושרו ואמינותו היו לשם דבר, הוא היה איש אמת. כאשר הציע לו אחד מידידיו לבוא לסופ"ש של 'ערכים' הוא לא סירב. הוא נסע עם אשתו ושלושת ילדיו ביום שישי לצפון לבית המלון שם נערך ה 'סוף שבוע'.

האווירה הנעימה ושולחן השבת המרשים, השרו על כולם הרגשה רוחנית נעלית, לאחר שהסתיימה סעודת השבת עם זמירות ודברי תורה על הפרשה כולם הופנו לאחד האולמות להרצאה על "מעמד הר סיני".  ההרצאה שהחלה נינוחה הפכה עד מהרה לפולמוס חריף בין האורחים לבין המרצה, גם מוטי היה נסער מהמסקנות של ההרצאה, והוא הצטרף למתקיפים, עד לשעות הקטנות של הלילה.  אט-אט נפלו שאלות המתקיפים אחת לאחת, כשבסיום לא נותרה שאלה, שהיה בה לסתור ולו משהו מההרצאה הנפלאה. בצאת השבת חש כי משהו זז בראשו, הוא היה כנה ואמיתי, ואם האמונה מבוססת על בסיס כה איתן, שלא ניתן לסתור בשום צורה, הרי שזה מחייב כל יהודי והוא בתוכם, הוא ובני משפחתו החלו לקיים אורח חיים של שומרי תורה ומצוות. המטבח הוכשר, בשר וחלב הופרדו, כל אוכל שנכנס לבית נבדק שיש לו כשרות מהודרת.  כעבור שנה בערך הפך לר' מרדכי, אברך יקר נפש ואציל במידותיו.

מידי ערב לאחר סיום עבודתו יצא לשמוע שיעור בדף היומי שנאמר ע"י מגיד השיעור, אברך בעל כושר הסברה. כחמישים אברכים מאזינים לשיעורו שנערך כשעתיים. ההשתתפות הייתה מלאה ומיודענו חש בכל פעם התעלות וכוחות רוחניים חדשים. יום אחד עסק השיעור בנושא רמאות. המג"ש (מגיד השיעור) הסביר שאסור לקחת רכב ישן ולצפותו שיהיה נוצץ ולמוכרו כרכב מעולה, איסור זה חל בין לנוכרי ובין לישראל. לפתע נדרך מיודענו, החוויר וניכר,  שמשהו מטרידו. הוא הרים את ידו וביקש מהמג"ש לסכם שנית את מהלך הסוגיה. הלה סיכם שנית את כל המהלך ולבסוף הגיע למסקנה "וכך נפסק להלכה שאסור לרמות שום אדם כולל נוכרי".  ר' מרדכי שאל: "האם יש מישהו, שסובר שמותר לרמות נוכרי?".  אולם המג"ש ענה: "זו ההלכה ואין עליה חולקים!". "ובכל זאת" התעקש. "לא", השיב והוסיף, "האם המסחר שלך הוא עם גויים?".  ר' מרדכי רמז בידו שאינו רוצה לעכב את השיעור, והשאיר זאת לסוף השיעור, אך לא היה מסוגל להתרכז יותר. הוא בהה בחלל החדר, וכולו מרחף אל האסון אליו נקלע כתוצאה משיעור זה.

לאחר השיעור ניגש למגיד שיעור עם דמעות בעיניו, וידיים רועדות ואמר "אם זו הלכה מחר אני מכריז על פשיטת רגל ובין רגע הופך לעני המידפק על הדלתות. העסק שלי הוא בנדל"ן, וב"ה אני רואה הצלחה בעסקי. לפני מספר שבועות ראיתי מודעה המציעה למכירה מגדל משרדים ענק במחיר מציאה. חושיי המסחריים נדרכו, ובחשבון גס יצא, שאם ארכוש ואהפוך אותו לבניין משרדים להשכרה, ההכנסות יהיו גדולות מאוד. מדובר בעסקה של פעם בחיים! לאחר בדיקה מעמיקה המסקנה הייתה- רוץ על זה!!!  הבניין אמנם זקוק לשיפוץ רציני, אך הכדאיות לעסקה היא מעל ומעבר. רואה חשבון ומספר עו"ד כתבו 'זיכרון דברים' ולאחר מכן קבענו פגישה לחתימת חוזה. אחד הסעיפים היה שעל הקונה לשלם את כל הסכום במזומן בעת חתימת החוזה. מבחינתי היה זה מבצע לא קל לחלוטין, נאלצתי לגייס את כל הכספים הנזילים שברשותי, ואף לוויתי כספים רבים כדי לשלם את המחיר הנדרש. העסקה נחתמה, הכוסיות הורמו, המזומנים עברו, ואני שבתי עם חיוך.

כעבור מספר ימים הבאתי חברת שיפוץ שהחלה בעבודה. הם פירקו קירות והעמיקו עד ליסודות, כדי לחזק את הבניין באותה הזדמנות. ואז נתגלה דבר, שלא היה ידוע: ביסודות התגלו סדקים. חברתַ מהנדסים עשתהַ בדיקה מעמיקה, והגיעה למסקנה חד משמעית:ַ הבניין מסוכן לשימוש! הפתרון היחיד הוא להרוס את הבנייןַ ולבנותו מחדש. כששמעתי זאת, חשכו עיניי. להרוס ולבנות מחדש זו הוצאה שלא נכללה בשיקולי הקניה. וא"כ לא רק שלא אצליח להחזיר את סכום ההשקעה, אלא אפסיד סכומי עתק שאצטרך להשקיע ואין לי מהיכן. חיפשתי את המוכרים, ואז התברר שמדובר בחבורת נוכליםַ המפילהַ אנשיםַ בפח. הוריתי לפועלים שיכסו את היסודות והחלטתי שעליי להיפטר מהבניין בכל מחיר ויהי מה!

פרסמתי מודעות על מכירת בניין משרדים במחיר מציאה, המחיר שנקבתי היה גבוה ממה ששילמתי, אך עדיין הייתה זו מציאה.  ההתעניינות הייתה גבוהה, בשיחה ראשונה הבנתי שמדובר ביהודי,  התחמקתי ואמרתי שעדיין זה לא מוצע למכירה. יום אחד התקשר אדם בשם מחמוד, מוסלמי אירני, שיש לו חברת השקעות בישראל.  הוא התעניין, בדק ולבסוף החליט לרכוש את הבניין. כמובן שהסדקים ביסודות הבניין לא עלו בדיונים, כי הבנתי שמותר לרמות גוי... מחר אני אמור להיפגש לחתימת חוזה. אם אספר את האמת, אני בפשיטת רגל!" סיים, כשכולו רועד, ועיניו דומעות. המג"ש עודדו ואמר: "דע,  שמללכת בדרך שבורא עולם התווה לנו אף פעם לא מפסידים!".  מיודענו שב לביתו, כמי שחרב עליו עולמו. הניסיון היה כבד מאוד, הוא לא הצליח להירדם, כל הלילה הסתובב מצד לצד, הוא קם להתפלל בהנץ החמה ולאחר מכן ישב ובדמעות קרא את כל ספר ה תהילים וביקש מבורא עולם, שייתן לו כוח לעמוד בניסיון הקשה.

בעשר בבוקר הוא התייצב במשרד עו"ד, שאמור היה לבצע את העסקה ושהיה מקובל על שני הצדדים. הוא הבחין במזוודת המזומנים שהביא הקונה. אך היה איתן בדעתו לקיים את ההלכה בכל מחיר.  לקראת החתימה התפלל לקב"ה, שלא יינזק מגילוי האמת. הוא הישיר עיניו אל הקונה ואמר: "לפני החתימה ברצוני לומר משהו שלא אמרתי . יסודות הבניין סדוקים והבניין בסכנת שימוש, אין ברירה אלא להרוס ולבנות יסודות חדשים". במקום נוצרה מהומה. "מדוע אתה אומר זאת רק עכשיו? אנחנו מתרוצצים שבועיים להשיג את כל הכסף במזומן!". " האמת, שרציתי לרמות ולהעלים נושא זה, אך אתמול בשיעור תורה למדתי, שאסור לרמות אף אדם, לכן אני מספר לכם קודם החתימה.

הקונה ביקש להתייעץ ונכנס עם יועציו לחדר צדדי. כעבור מחצית השעה חזרו ואמרו "אנחנו חותמים". "מדוע רוצים אתם לסגור?" שאל העו"ד. "אנחנו לא מאמינים לו, הוא יהודי מתוחכם, כנראה, אתמול קיבל הצעה טובה יותר מקונה אחר, ולכן הוא ממציא כעת סיפור על סדקים... אנחנו רוצים לסגור עסקה". ישבו כולם לחתום, ולאחר מכן הועברה מזוודת הכסף למיודענו. הוא לא פסק להודות לה' על חסדו המופלא. כעבור שבועיים הגיעו הקונים לעו"ד והרימו קול זעקה "היהודי רימה אותנו... היסודות סדוקים והבניין מיועד להריסה". ענה להם העו"ד: "אילו לא הייתי שומע בעצמי, שהוא מודיע לכם ברורות,  שהבניין מיועד להריסה, הייתי מבטל את העסקה ברגע זה. אבל אני שמעתי במו אוזניי, איך שהוא מודיע בצורה ברורה, שהבניין עומד להריסה, ויש סדקים ביסודות, וקיבלתם עליכם את הכול, החוזה שריר וקיים!".

מללכתַ  בדרךַ שבוראַ עולםַ התווהַ אףַ פעםַ לאַ מפסידים!.

החוויה היהודית

http://h-y1.coi.co.il/

http://dosanova.co.il/


 
אודות המחבר

דוד דרומר מנהל של חברת "אורי עוז הפקות",מיזמים חינוכיים,קשרי קהילה ומשימות לאומיות.

המאמר הודפס מאתר portal-asakim.com - אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים
http://www.portal-asakim.com/Articles/Article53566.aspx