מאבק המורים שהתרחש באחרונה זכה לתמיכה חסרת תקדים בקרב הציבור הרחב. המאבק על שינוי מערכת החינוך וקידומה כלל שלוש מטרות עיקריות עליהם נאבקו רן ארז וארגון המורים. מטרתו הראשונה של המאבק הייתה הפחתת מספר התלמידים בכיתה למקסימום של 30 תלמידים. הפחתת מספר התלמידים יכולה לסייע רבות לתהליכי הלמידה בכיתה. בנוסף, הפחתה של מספר התלמידים תאפשר למורה להעניק תשומת לב לתלמידים הזקוקים לכך. מטרה זו הושגה ונתקבלה התחייבות לצמצום מספר התלמידים בכיתה ל-32 תלמידים לכל היותר במערכת החינוך כולה.

מטרה שנייה עליה נאבקו רן ארז וארגון המורים היא השבת שעות לימוד שנלקחו ממערכת החינוך העל יסודית. השבת שעות הלימוד יכולה לאפשר למורים לחנך ולא רק ללמד חומר לבחינת הבגרות. בנוסף, השבת השעות תאפשר קליטתם של מורים חדשים במערכת. המאבק הוביל לקבלת התחייבות להשבתם של 110,000 השעות אשר נלקחו מן המערכת, כאשר 20,000 שעות ישובו כהחזר הראשון ולאחריו יושבו יתר השעות בהחזרים נוספים עד להשבת כל השעות שנלקחו.

מטרה שלישית של המאבק קשורה ברפורמת עוז לתמורה. רפורמה זו המוצגת מטעם רן ארז וארגון המורים הינה רפורמה אשר נבנתה בעזרת מאות מומחים. הרפורמה מצריכה מספר שינויים לשם שינוי מערכת החינוך. הרפורמה כוללת צמצום מספר התלמידים בכיתה, שינוי מבנה שבוע העבודה של המורה וכן יצירת מערכת קידום ותגמול מורים על פי הישגיהם, תפקידם ותפוקתם. על מנת לבצע את השינויים השונים יש צורך גם בשינוי בתנאים הפיזיים בבית הספר כך שכל מורה יקבל פינת עבודה אישית וכיתות הלימוד יהיו מרווחות יותר. הרפורמה נוסתה על חמישה בתי ספר במהלך שלוש שנים והצלחתה הייתה רבה. במהלך הניסוי השתפרו הישגי התלמידים בעוד רמת הנשירה והאלימות בבית הספר ירדו. רן ארז וארגון המורים מאמינים כי רפורמה זו תוכל להוביל לקידום מערכת החינוך ולכן נאבקים כעת לקבלתה ויישומה על המערכת וכן יישומם של ההישגים שהושגו במסגרת המאבק.