ענף התעופה בישראל עבר שינויים רבים בשנים האחרונות ואין מדובר רק על עשרות חברות תעופה חדשות שהוסיפו קווי תעופה רבים מישראל לעולם בכלל ולאירופה בפרט. מדובר גם על חוק שירותי תעופה שגרם לשינוי משמעותי ביחס שבין חברות התעופה לנוסעים וחיזק את הכוח של כל נוסע מול חברות התעופה הגדולות במקרה של שירות לקוי מצדן.

חוק שירותי תעופה נוגע למספר מקרים בהם הנוסע עשוי להרגיש שנפגע על ידי חברת תעופה ויש לו את הזכות לקבל פיצוי הוגן ממנה:

כאשר טיסה אינה יוצאת במועד שנקבע לה והאיחור בהמראת הטיסה עולה על 8 שעות הרי שהדבר ייחשב בתור ביטול טיסה שכן הטיסה שהנוסע רכש כבר איננה רלוונטית עבורו (במרבית המקרים) ולכן לנוסע מגיע פיצוי על ביטול טיסה מחברת התעופה.

מקרים נפוצים מאוד הם איחורים בטיסות ולכן במקרה שהאיחור בהמראה הוא בפרק זמן של שעתיים עד 8 שעות מהמועד המצוין על כרטיס הטיסה, הרי שלנוסע מגיע פיצוי על עיכוב בטיסה אם הטיסה כבר איננה רלוונטית עבורו עכב האיחור.

מקרה הפוך לקודם הוא הקדמה של שעת הטיסה בפרק זמן שאיננו ריאלי עבור הנוסע, כלומר הקדמת טיסה ב 5 שעות או יותר מהמועד המתוכנן שלה. במקרה כזה גם כן מגיע פיצוי לנוסע שרכש כרטיס טיסה.

אחד המקרים היותר "מרגיזים" עבור נוסעים הוא כזה בו הכל מתנהל כשורה והטיסה מתוכננת לצאת בדיוק בזמן שנקוב בכרטיס אבל לאותו הנוסע אין מקום ישיבה על המטוס כיוון שחברת התעופה ערכה אובר בוקינג (רישום יתר). דבר זה נהוג בקרב חברות תעופה רבות שכן הן יוצאות מנקודת הנחה שאחוז קטן מהנוסעים יבטלו את טיסתם בעצמם מסיבות שונות (תאונה, מחלה וכו') ולכן יהיו די מקומות לכל רוכשי הכרטיסים לטיסה. אך כאשר מצב שכז המתרחש, ואין מקום בטיסה אליה הנוסע רכש כרטיס או שאין פתרון ראוי ומקובל עבורו בטיסה חליפית, הרי שמגיע לאותו הנוסע פיצוי על אובר בוקינג בטיסה.

כל המקרים הללו מתרחשים כמעט מדי יום בשדה התעופה בן גוריון וחשוב מאוד שכל רוכש כרטיס טיסה לכל יעד שהוא ובכל חברת תעופה, מקומית או זרה, סדירה או אחרת, ידע שיש לו זכויות ואפשרות לתבוע פיצוי הולם מחברת התעופה שלא עמדה בתנאים אותם הציעה לו בעת רכישת כרטיס הטיסה.