ניתוח פונדמנטלי מול ניתוח טכני בשוק המט"ח
נכתב על ידי: שי באטון
תאריך: 10/06/08

מאת שי באטון, רו"ח * מאת שי באטון, רו"ח *

סוחרים בשוק המט"ח מסתמכים בדרך-כלל על שתי שיטות בסיסיות כדי לבצע מחקר שוק ולנסות לחזות תנודות מחירים: ניתוח פונדמנטלי וניתוח טכני.

ניתוח פונדמנטלי הינו ככלל לימוד מצבה הכלכלי של מדינה מסוימת. הרעיון מאחורי גישת "התמונה הגדולה" הינו שככל שהכלכלה של מדינה מסוימת חזקה יותר, כך זה ישפיע על הביקוש למטבע שלה, מה שיוביל בסופו של דבר להשפעה על שער המטבע.

מצדו השני של המטבע ישנה השיטה הטכנית לפיה בשער המטבע כבר מגולמים כל הפקטורים הכלכליים והחדשות למיניהן, ומה שכדאי לנתח הינו תרשימים. האמונה הבסיסית כאן הינה שלשערי המטבע ישנן תבניות שחוזרות על עצמן, ועל-ידי ניתוח של תבניות מחיר היסטוריות סוחר יוכל לחזות את הכיוון העתידי בו יילך שער המטבע.

במאמר זה נקיים דיון כללי על שתי השיטות ונסכם כמה מהאינדיקטורים הפופולריים ביותר לחיזוי תנודות בשערי מטבעות.

למספר גורמים עשויה להיות השפעה מכרעת על שער מטבע. למשל פוליטיקה, חוסן כלכלי, ספקולציות, תחזיות כלכליות, שערי אינפלציה, תנועות הון ושערי ריבית.

ניתוח פונדמנטלי לכשעצמו יכול להיות מחולק לשתי קטגוריות עיקריות: תנועות הון ומאזני סחר.

תנועות הון של מדינה הינה הכמות נטו של מטבע שנסחרת באמצעות השקעות שונות: בחברות, במניות, בנדל"ן וכו'. אפשר לקרוא לזה גם "ההשקעות הזרות נטו במדינה". ככל שמשקיעים זרים ירצו יותר להשקיע במדינה כלשהי, מדד זה יהיה חיובי והביקוש למטבע המדינה יגדל ויביא עמו גם שינוי בשער המטבע. ולהיפך, אם משקיעים "בורחים" ממדינה מסוימת עלולה להיות לכך השפעה הרסנית על שער המטבע שלה.

מאזן הסחר משקף את עודף/גירעון הייצוא על הייבוא של המדינה, ואת ההשפעות הנגזרות שעשויות להיות לו על שער המטבע שלה.

מדינה שיש לה מאזן סחר חיובי, דהיינו מייצאת יותר מאשר מייבאת, צוברת עודפים התורמים לחיזוק המטבע המקומי, ומדינה שיש לה מאזן סחר שלילי, צוברת גרעונות המחלישים את המטבע המקומי. משק שמיצא יותר מאשר מייבא מעיד על כלכלה חזקה ותהיה לכך השפעה חיובית על שער המטבע של אותה מדינה.

סוחרים המבצעים ניתוח פונדמנטלי לומדים מספר אינדיקטורים כלכליים בכדי להעריך את חוזקה של כלכלת המדינה.

כמה מהאינדיקטורים החשובים הינם:
התוצר המקומי הגולמי (מייצג את השווי הכולל של המוצרים והשירותים שהמשק ייצר);
מכירות קמעונאיות (מייצג את סה"כ ההכנסות של עסקי הקמעונאות מהצרכנים);
התפוקה התעשייתית (מייצג את השינוי בתפוקת הייצור של מפעלים, מכרות ותעשיות);
ומדד המחירים לצרכן (המודד את השינוי במחירים של מוצרי צריכה).

למרות שישנם אינדיקטורים כלכליים נוספים שנבדקים, אלו שתוארו לעיל הינם המוכרים והפופולריים ביותר, ומספקים ניתוח בסיסי על חוזקה של כלכלת מדינה ומכאן על יציבות שערי המטבע שלה.

האינדיקטורים הללו מתפרסמים באופן קבוע ע"י סוכנויות ממשלתיות שונות וגופים לא-ממשלתיים מסוימים.

סוחר המשתמש בניתוח פונדמנטלי בדרך-כלל יהיה מעודכן תמיד לגבי זמני הפרסום של האינדיקטורים הכלכליים, יעקוב ב-"שידור חי" אחר פרסום האינדיקטור ומייד לאחריו על ההשפעה שיש לפרסום על שער המטבע. לאחר מעקב מתמשך אחרי השפעות האינדיקטורים על שערי המטבע, יוכל הסוחר לקבוע טוב יותר את ההשפעה הפוטנציאלית שתהיה לפרסום כל אינדיקטור על שער המטבע.

מנתחים טכניים ישתמשו בדרך-כלל בתרשימים ותבניות בכדי לנסות לחזות שינויים בשער המטבע, הן מבחינת הכיוון והן מבחינת היקף השינוי.

כלי נפוץ בקרב המנתחים הטכניים הינו ה-"נרות היפניים". נר יפני כולל את שערי הפתיחה והסגירה של טווח מסחר ספציפי, וכן את השער הגבוה והנמוך בו נסחר המטבע באותו טווח זמן. נרות יפניים מאפשרים לסוחר לגלות מידע רב על השוק ולקבל החלטות אפקטיביות.

כשמבצעים ניתוח טכני של מטבע, רוב הסוחרים משתמשים באינדיקטור טכני אחד לפחות בכדי להעריך את כיוון השוק ועוצמתו.

חלק מהאינדיקטורים הפופולריים הינם:

מתנד החפיפה/סטיה (macd) – מורכב משני ממוצעים נעים. כשממוצע נע אחד חוצה את השני, עשויה להתרחש היפוך מגמה במטבע.

המדד הסטוכסטי – פועל במידה רבה כמו macd. שניהם יכולים להיות בשימוש יחדיו בכדי לאשר שינוי מגמה.

מדד העוצמה היחסית (rsi) – מספק מידע האם המטבע נמצא ברכישות-יתר או מכירות-יתר, וכן האם סביר שהמטבע נמצא במגמת עליה או ירידה.

רצועות בולינגר – מדד ייחודי המורכב משלושה קווים (האמצעי הינו ממוצע נע), ומספק מידע על תנודתיות השוק.

מספרי פיבונאצ'י – מספקים מידע על תחזיות נסיגה אפשריות בעת מגמה של השוק. בניגוד למרבית האינדיקטורים האחרים, פיבונאצ'י הינו אינדיקטור מוביל לקביעת תנועה עתידית של השוק ולא לניתוח העבר.

בעוד שתי השיטות, הן הפונדמנטלית והן הטכנית מספקות מידע מועיל על השוק, הרי שלשתיהן יש חוזקות וחולשות.

ה-"תמונה הגדולה" של הניתוח הפונדמנטלי טובה לחיזוי מגמות ארוכות-טווח בשערי המטבע, אך היא אינה נותנת מידע מספיק לגבי נקודות כניסה ויציאה של סוחר לשוק.

ניתוח טכני לעומת זאת אפקטיבי יותר בחיזוי תנודות קצרות-טווח של השוק (פחות משלושה חודשים), אך הוא סובל מ-"עיוורון" בכל הנוגע לתנודות מחירים חדות העלולות להתרחש עקב פרסומו של אינדיקטור כלכלי זה או אחר.

שילוב שתי השיטות עשוי לתת לסוחר המט"ח את האיזון הטוב ביותר באסטרטגית המסחר שלו. באמצעות מעקב אחר אידיקטורים שונים משתי השיטות, הסוחר יקבל הבנה טובה יותר לגבי מה שיעבוד הכי טוב עבורו בהקשר לאסטרטגית המסחר ואופן המסחר הייחודי שלו.

רוצה ללמוד עוד על מסחר במט"ח?

 
אודות המחבר

הכותב הינו רואה חשבון, בוגר כלכלה וחשבונאות מאונ' בן-גוריון. מנכ"ל ומייסד משותף של cash flow israel, המרכז הישראלי ליזמים ומשקיעים המפעיל מכללה ובה קורסים מגוונים בתחומים הפיננסיים והעסקיים: נדל"ן עסקים שוק ההון כסף באינטרנט .

המאמר הודפס מאתר portal-asakim.com - אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים
http://www.portal-asakim.com/Articles/Article687.aspx