גרפולוגיה היא תורת ניתוח כתב היד.
גרפולוגיה מתבססת על הטענה שתכונות אופי של הכותב יוצאות ויכולות לבוא לידי ביטוי בכתב ידו. כלומר הקשר בין צורת הכתב לטבע האדם.
תורה זו החלה הרחק במאה השבע עשרה והתפתחה לאורך השנים.
ניתן לשים כנקודת מפנה את המאה התשע עשרה, בצרפת, בה ז'אן היפוליט מישו הוציא סדרת ספרים בנושא והטביע את המונח "גרפולוגיה" ופיתח שיטה אנליטית על פיה ניתן לנתח את נפשו של האדם על פי סימנים מסוימים בכתב ידו.
בנוסף מישו היה המייסד של האגודה לגרפולוגיה ולספריו הייתה השפעה רבה על התחום.
גרפולוגיה מתבססת על ההשערות הבאות:
1. כאשר אנו כותבים התכונות שלנו באות לידי ביטוי בצורת הכתב
2. לא ניתן לשנות את כתב היד שלנו בלי שזה יורגש באופן משמעותי.
3. המנגנון הפיזי שמפעיל את פעולת הכתיבה היא מערכת העצבים המרכזית ומושפעת ממנה בהתאם.
4. כל אות לאו דווקא מייצגות תכונה מסוימת, אלא המשמעות נקבעת ע"י הקשר הכללי ועוצמת הלחץ.
ההנחה שעליה מתבססת גרפולוגיה היא שכתב האדם הוא מעין "כתב מח" כלומר תנועות האדם מושפעות ממצבו הנפשי ולכן הכתב יכול להעיד על נפש האדם וזהו עוד ביטוי בצורה תנועה שכן הגוף שלנו והנפש שלנו מחוברות ומשפיעות אחת על השנייה בצורה סימביוזית כמעט. שכן מי לא חש את מצבו הגופני עולה או יורד בהתאם למצב רוחו?
מחקר מעניין בתחום הגרפולוגיה נעשה ע"י וילהלם פרייר בתחילת המאה העשרים, כאשר ניסה להוכיח שכתב ידו של האדם מושפע מתכונותיו ומצבו הנפשי ולא מיכולת מוטורית כזאת או אחרת, טובה יותר או פחות. הניסוי נעשה על אנשים שאיבדו את ידיהם ולמדו לכתוב עם כפות הרגליים או הפה. והראה בסופו שאכן כתב היד איננו מושפע מיכולות מוטוריות אלא כפועל יוצא של הרגש.
כמובן שלתיאוריה הזאת , כמו כל תיאוריה, קמו עם השנים מתנגדים מתחום המדע שטענתם העיקרית שלא ניתן להוכיח בשום צורה ע"י שום בדיקה כמותית עם תוצאות מובהקות שאכן תורת הגרפולוגיה נכונה.
כיום גרפולוגיה משמשת להרבה תחומים. החל מניתוח אישיותי לחייו הפרטיים של האדם ועד לאבחון גרפולוגיה תעסוקתית בה כלי זה נותן למעסיק ללמוד את העובד החדש קצת יותר, מעבר למילים שלו, רעיון שגם היה חשוף לביקורת שכן הטענה הייתה שכלי זה חודר לפרטיותו של העובד הרבה מעבר למה שצריך ומעביד שרוצה לעשות בדיקה גרפולוגית צריך את הסכמתו המפורשת של העובד.
יש שהשוו זכויות בדיקה זו לבדיקת פוליגרף מבחינת חדירה לפרט וחוקיות מפוקפקת.