השכלה ככלי למציאת עבודה, לקידום ולפיתוח קריירה / ליאור הראל, מנהל אתר ג'ובנט לימודים
זכייתה של הפרופסורית עדה יונת בפרס נובל לכימיה, ללא ספק תרמה לחיזוק האמונה כי השכלה עדיין מהווה קרש קפיצה משמעותי בעולם הקריירה. ועל אף ירידת התמיכה התקציבית של ממשלות ישראל במוסדות להשכלה גבוהה בשנים האחרונות, אנו עדים לכך שלימודים אכן מסייעים בשוק העבודה התחרותי של ימינו. השכלה אכן יכולה להביא לשיפור משמעותי במעמד העובד בעולם התעסוקה של ימנו.
נתונים סטטיסטיים
מוסדות להשכלה גבוהה בישראל נהנים ממעמד יוקרתי בכל העולם. ישראל מתגאה במוסדות השכלה גבוהה איכותיים ובבתי ספר גבוהים ששמם יוצא לפניהם, ולמרות שמגמת התמיכה הממשלתית יורדת בהתמדה במוסדות אלו, הסטודנט הישראלי נהנה מלימודים ברמה אקדמית מהגבוהות בעולם. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: "רמת ההשכלה של האוכלוסייה בישראל נמצאת בעלייה מתמדת, בדומה למצב במדינות המערב מאז מלחמת העולם השנייה. חלקם של האנשים שלא למדו כלל בקרב האוכלוסייה הבוגרת פחת מ-% 16 בשנת 1961 ל- 3% בלבד ב-2007, וחלקם של אלה שלמדו 13 שנים או יותר עלה מ- 9% ל-42%, בהתאמה".
לימודים עדיין מהווים כרטיס כניסה למשרות הנחשקות במשק הישראלי. באמצעות השכלה גבוהה והכשרה מקצועית אפשר למצוא עבודה בקלות רבה יותר, גם בימים של משבר כלכלי. אם ניקח לצורך הדוגמא שני מועמדים לאותה משרה: מועמד א', סטודנט שסיים תואר BSc – מסלול לימודי מדעי המחשב ומועמד ב', שלא רכש השכלה בתחום או רכש השכלה חלקית בלבד. סביר מאוד להניח כי נקודת הפתיחה שלמועמד א' תהיה טובה יותר, מאחר ומועמד א' רכש השכלה רלוונטית בתחום המחשבים. כך בעצם צבר מועמד א' יתרון על פני המתחרה, מועמד ב'. יתרון שיביא לכך שמועמד א' ימצא עבודה ביתר קלות ממועמד ב'.
לימודי גיטרה - רוצים ללמוד עצל מורה מקצועי לגיטרה
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, למרות הגידול במספר האקדמאים בישראל, חלקם היחסי בקרב דורשי העבודה רק הולך וקטן. בשנת 2003 נרשמו 17,568 אקדמאים בלשכות התעסוקה בעוד שבשנת 2007 ירד מספרם ל-13,018. כאשר מספרם של דורשי העבודה שאינם אקדמאים ממשיך לגדול בהתמדה. בשנת 2003 היוו מחפשי עבודה שאינם אקדמאים 91% מבין כלל מחפשי העבודה, לעומת שנת 2007, בה דורשי העבודה שאינם אקדמאים היוו 93% מדורשי העבודה בישראל. אין הוכחה טובה מזו לכך שרכישת השכלה אקדמית מגדילה את ההסתברות למציאת עבודה.
חשיבות בחירת ההשכלה המתאימה
נטע שליט חסון, מאמנת בחברת ת.ו.ת. תקשורת ותוצאות, מעוניינת לשים דגש על בחירת השכלה שתתאים לעבודה בפועל, לאחר סיום הלימודים, על מנת להימנע מהפתעה לא נעימה שקשורה לאי התאמת אופי העבודה המוצעת לבוגר שרכש השכלה באותו תחום: "חשוב לשים לב למספר היבטים אישיים כאשר ניגשים לרכוש השכלה גבוהה, המלצתי לסטודנט העתידי, שכדאי לו לבחון עבור עצמו 2 אספקטים חשובים:1. באיזו סביבת עבודה תרצה לעבוד.2. מהו אופי התפקיד שבו הנך מעוניין.
סביבת עבודה ואופי התפקיד הינם 2 גורמים שחשוב לשלב במערך קבלת ההחלטות שלך, ולא לעשות את הטעות הנפוצה - שהיא להתחשב רק במדד היוקרה שיש לתחום הלימודים הספציפי, כפי שעושים רבים.
רוצים ללמוד מוזיקה - לימודי סאונד \ מוזיקה
אני נתקלת בעבודתי באנשים רבים שלמדו לדוגמא ביולוגיה או ביוטכנולוגיה, כיוון שתחום זה נחשב "הדבר הבא" ורק לאחר התואר בדקו מהו אופי המשרות שישנן בתחומים אלה. בסיום התואר התברר להם שהעבודות הקיימות עבור בוגרי לימודים אלה כוללות סביבת עבודה מחקרית, לרוב בתוך מעבדות.
אנשים שחשובה להם סביבת עבודה הכוללת הכרת אנשים חדשים ותנועה מרובה, ייתכן וייתקלו בפער שעלול להוביל לתסכול. ניתן לצמצם את הפער בין תחום הלימודים לבין סביבת העבודה העתידית על ידי בירור מקדים של סביבת העבודה בטרם כניסה לתואר כזה או אחר.
שנית, מומלץ להשקיע זמן בבדיקה של מהם פתרונות התעסוקה הקיימים בשוק לפני שמוותרים על תחום לימודים שבו חשקנו, מכיוון שהנחנו ש"אין בזה עבודה" . הבדיקה חשובה כיוון שפעמים רבות אנחנו מקבלים החלטות על סמך התייעצות עם חוג מצומצם של חברים ובני משפחה.
החלטה רק על בסיס דעותיהם של אנשים ללא בדיקת העובדות בשטח, יכולה לגרום לכם לוותר ולפספס הזדמנות לעסוק בתחום שלבכם נוטה אליו.
לעיתים אנשים מוותרים על תחום העניין שלהם כי נאמר להם שקשה למצוא עבודה בתחום כזה או אחר. עצתי לכם היא: אל תוותרו על מה שאתם אוהבים, השקיעו זמן בבדיקה מהם האפשרויות שמקנה תואר כזה או אחר לפני קבלת ההחלטה. לרוב, אתם תופתעו מהתוצאות ותשמחו שבדקתם באופן עצמאי."
לימודים ולימודי המשך כאמצעי לקידום הקריירה והעלאת שכר
השכלה היא לא רק כלי רב עוצמה לדורשי העבודה, היא גם אמצעי אשר בעזרתו ניתן לקדם קריירה. אחת הדרכים היעילות ביותר לקידום הקריירה היא באמצעות רכישת השכלה נוספת.
לא מעט אנשים מוצאים את עצמם "תקועים" באותה משרה במשך זמן רב. תחושת ה"תקיעות" יכולה לבוא לידי ביטוי בשכר כמו גם באופי המשרה. אפשר להתנער מתחושה זו של "עמידה במקום" על ידי לימודי המשך. אם ניקח לדוגמא את כמות המסיימים לימודי משפטים ונשווה אותם לכמות המשרות הקיימות בתחום זה, נגלה מהר מאוד כי רב ההיצע על הביקוש. יש עודף של עורכי דין בישראל ואחת הדרכים לבלוט בעולם זה היא באמצעות לימודי המשך כגון .LL.M תואר שני מוסמך במשפטים.
דרך נוספת לקדם את הקריירה וכתוצאה מכך ליהנות מהעלאת שכר היא הכשרה ספציפית נוספת בתחום שלכם. לדוגמא, אם עד כה עסקתם בעריכת דין וברצונכם להתקדם בקריירה וליהנות מהעלאת שכר, תוכלו לעשות כן באמצעות לימודי גישור במשפחה וגירושין.
עמית וולקוביץ, מנהל השיווק של המכללה לישראל, המציעה תוכנית לימודים לתואר ראשון במדעי המחשב מטעם Clark University מארה"ב, מתייחס לתרומת ההשכלה בתחום המחשבים, לצורך מציאת עבודה בתחום זה:
"בעבר בוגרי קורסים מקצועיים בתחום המחשבים לא התקשו למצוא עבודה במקצועם, אולם בשוק העבודה כיום יותר ויותר חברות מעדיפות לקבל לעבודה בוגרי תואר ראשון רלוונטי בתחום, אשר מקנה למועמדים ידע מקיף והבנה מעמיקה בתחומי הניהול והטכנולוגיה, ויוצר בסיס ידע ארגוני נרחב.
כיום, אנו עדים לעלייה חדה בביקוש להשכלה אקדמית בקרב העובדים בתחום המחשבים.
בגילאי 30 – 40 הם פונים ללימודים, מכיוון שלאחר תקופה של עבודה ורכישת ניסיון מקצועי בתחום, מגלים כי דרכם חסומה לתפקידי ניהול והתקדמות מקצועית.
באפשרות העובדים בתחום המחשבים שלמדו בעבר קורסים מקצועיים והשתלבו בארגונים שונים- להשלים את לימודי התואר הראשון, במקביל לעבודתם, ולהשתתף בתוכנית לימודים איכותית ואינטנסיבית הנלמדת במשך שנתיים, אשר בסיומה (ולעיתים אף במהלכה), יתאפשר להם להתמודד על תפקידים נוספים בארגונם ומחוצה לו ולהשיג קידום מקצועי.
בין בוגרי התוכנית נמצאים עובדי אמדוקס, NESS, בנק הפועלים ועוד, המעידים כי ההשכלה האקדמית שרכשו הרחיבה את אפשרויות התעסוקה שלהם"
מבי גאוי, מפעיל קריוקי מנהל השיווק של מכללת נתניה, מדגיש את חשיבות רכישת ההשכלה תוך שימת דגש על תרגול ויישום הידע התיאורטי הנרכש במישור המעשי, על מנת להכין את הסטודנט להתמודד טוב יותר עם שוק העבודה:
"אין צורך להכביר במילים עד כמה חשובה ההשכלה האקדמית עבור מי שמעוניין לפתח קריירה מקצועית בעולם טכנולוגי, תחרותי, המשתנה ומתפתח במהירות מדהימה
השכלה / השכלה גבוהה משדרגת את היכולות המקצועיות והאישיות וע"י כך מקלים על האדם להתמודד בשוק העבודה התחרותי.
אנו שמים על כך דגש: חשוב לנו להקנות לבוגרינו כלים להתמודד עם האתגרים המקצועיים שהם ייתקלו בהם במהלך עבודתם המקצועית ויאפשרו להם להתפתח מקצועית ואישית.
אנו משתדלים לחשוף את הסטודנטים במכללה, כבר במהלך הלימודים לחברות המובילות במשק הישראלי במגוון רחב של מסגרות כדוגמת "פרויקט המצוינות" המתקיים במכללה ומאפשר לסטודנטים המתאימים להשתלב בפרויקט ובכך להתמודד עם בעיות אמיתיות העומדות על הפרק בארגונים אלו, ומטרת הסטודנטים היא לבחון כיצד ניתן להתגבר על בעיות אלו ולהציע פתרונות אופרטיביים לארגונים. אין ספק שפעילות מעין זו מקנה לסטודנטים ניסיון והכרות בלתי אמצעית עם התעשייה, דבר אשר מקל עליהם להשתלב בתעשייה."
נטע שליט חסון שמה דגש על רכישת השכלה במקביל לעבודה, ככלי חיוני לחידוד יכולותינו בעבודה:
"השכלה גבוהה תשדרג אתכם ותחדד את החשיבה שלכם גם אם אתם בעלי ניסיון של שנים בתחומכם. פעמים רבות כיוון שאנו רצים אחרי המשימות השוטפות ושיגרת היומיום אנחנו שוכחים לעצור ולחדד את המקצועיות שלנו. עצירה ולו של פעם בשבוע לצורך לימודים, גורמת לנו לפתח את החשיבה שלנו, לגלות פתרונות חדשים ולהסתכל על הדברים מנקודות מבט חדשות ומעניינות.
באמצעות לימודים והשכלה, אנו עוברים תהליך של העמקה וחקירה שמפתחת את האינטליגנציה שלנו ואת יכולתנו המקצועית. כאשר אנו מקצועיים יותר, חדים יותר, אינטליגנטים יותר, ביטחוננו עולה וכך גם השירות שאנחנו מספקים ללקוחות שלנו."
לסיכום, קיימת אמנם דעה שיש לה אחוז תמיכה מסוים בציבור, האומרת שניתן להצליח בקריירה גם ללא רכישת השכלה באופן מסודר, אך לאור העובדות והנתונים שהועלו בכתבה, נראה כי גם אם ישנם יוצאים מן הכלל, אין לדעה זו בסיס עובדתי, ועל כן המסקנה המתבקשת היא, שרכישת השכלה על בסיס קבוע הינה פעולה חיונית התורמת הן למציאת משרה הולמת, והן לקידום העובד במעלה הקריירה שלו.