הפעם אני רוצה לדבר על הנושא של אקראיות וסיבתיות

והשאלה האם במציאות שלנו הכל אקראי, או סיבתי

ולכאורה, יש בעולמנו גם דברים אקראיים, וגם עם סיבה, עם סדר ותוצאה.

ואקראי, אם נזרוק כמה פעמים קובייה הקובייה תיפול על מספר אקראי

אבל מי שיסתכל לעומק, יראה שיש חוסר בהבנה בסיסי

האדם חושב שיש סיבה אם יש לו סיבה הוא יסביר למה הסיבה

ואם הקובייה תיפול באופן אקראי, אז הוא יגיד שזה אקראי

ואולי יש כן חוקיות מסוימת שמחליטה באיזה מספר הקובייה תיפול, יש אנרגיה מסוימת שמחליטה באיזה מספר תיפול הקובייה

והאם זה שהאדם לא מבין איך דברים עובדים, זה אומר שזה אקראי?

ולהפך, האם בגלל שאתה חושב שיש סיבה מסוימת, האם זה מחייב שזה נכון.

גם הסיבה הראשונה, יתכן שהכל התחיל באופן אקראי, אז אי אפשר להגיד שהוא סיבתי.

גם אם שורפים נייר, האם הנייר נשרף בגלל האש

או שראית את זה כל כך הרבה פעמים, אז אתה מקשר את האש לשריפת הנייר

ייחסת לזה סיבתיות.

ואתן דוגמא מסוימת, יכול להיות שהמציאות מתרחשת אין סוף זמן

ובציר הזמן כל הזמן מתרחשת אירוע אחר מסך כל המצבים, ומה שנראה כזהה באירועים אנו רואים כסיבתי, ומה שאין לו זהות, נראה כאקראי.

ויש נקודה לבדיקה, אם הכל מלכתחילה היה אקראי, אז הכל ממילא אקראי

ואתן עוד נקודה למחשבה, האם סיבה שגוררת אחריה תוצאה, האם הסיבה מחייבת את התוצאה להיות כפי מה שהיא.

יש שתי אפשרויות, כן מוכרח, או לא מוכרח שתהיה תוצאה.

ואם זה לא מחייב, זה אקראי לא יותר מאשר סיבתי.

ושום רגע קודם לא מחייב את הרגע הבא, זה שהדליקו עכשיו אש, או מעשה משהו

זה לא מחייב את התוצאה, זה לא מחייב את הרגע הבא.

ומה בעצם הקשר שיש בין הרגעים השונים בציר הזמן, האם הוא מחייב או לא מחייב?

ועכשיו אני אתן, עוד נקודה, או שהכל סיבתי, או הכל אקראי

וצריך להסתכל לעומק לגבי הסיבה והתוצאה, ולגבי האירועים השונים שעל ציר הזמן.

ואתן נקודה פשוטה נוספת בנוגע לאקראיות וסיבתיות

האם יש סיבה שהתהליך הוא אקראי דווקא בצורה הזאת, ואם יש סיבה למה האקראיות היא דווקא כך, ממילא זה אומר שהאקראיות היא סיבתית

ומהצד ההפוך, מה הסיבה שדבר הוא כך ולא אחרת, ואם אין סיבה שהוא כך, אז אין סיבה

וזה אומר שהכל אקראי, וסיבתי.

האם יש סיבה שהדברים אקראיים?

וצריך לבדוק מה הסיבה של הסיבה?

ובסופו של דבר נגיע לנקודת התחלה

כי אם אין סיבה ראשונה, אז אין סיבתיות, ואין משמעות למה שמניע את כל התהליך

ובהנחה שיש סיבה ראשונה, נשאל, מה הסיבה שהסיבה הראשונה היא דווקא כזאת ולא אחרת?

ומהי אותה סיבה ראשונה, מה מקור החוזק שלה? ומי שיתבונן, הסיבה הראשונה היא לא מחויבת המציאות, כי היא היתה יכולה להיות אחרת

ומחויב המציאות, הוא מה שהיה לפני הכל, *האין*, ובאין אין כלום, אין סיבה ותוצאה.

ואם נעשה מספיק פעמים תהליך אקראי כמו זריקת קוביות, זה יכול להראות לנו כסיבתי

וכך להפך גם תהליך סיבתי חד פעמי נגדיר אותו כאקראי, כי זה חזר רק פעם אחת.

ובמציאות יש גם אקראיות, וגם סיבתיות

ומצד האמת, אקראיות וסיבתיות, הן דבר אחד.

המאמר מאת אליעד ייעוץ + מאמן אימון אישי www.EIP.co.il | מרצה הרצאות ייעוץ אישי

הכנס לאתר ותהנה מעוד מרצה הרצאות על אמת, פילוסופיה, מחויב המציאות, מרצה, חשיבה חיובית ועוד ...