טיפים נחשבים לשכר עבודה לצורך קצבאות שמשלם הביטוח הלאומי, כך עולה מפסק דין של בג"ץ. הפסיקה התקדימית של בג"ץ הפכה את פסיקת בית הדין הארצי לעבודה בעניין זה.

עו"ד אורי דניאל, שמשרדו עוסק בדיני עבודה,  מסביר כי עד היום עסק בית המשפט בשאלת טיפים רק בהיבטי מיסוי וחובת הרישום על המעסיק ולא בשאלה האם הם נחשבים כשכר עבודה.

ראשיתה של הפרשה באלמנתו של מלצר שהגישה בקשה לקבלת קיצבת תלויים מהביטוח הלאומי בגלל שבעלה טבע בניסיון להציל אחרים ויש להכיר בפעולותיו כ"התנדבות" לפי חוק הביטוח הלאומי. הביטוח הלאומי דחה תחילה את הבקשה אך שינה את עמדתו לאחר פנייה לבית הדין האזורי לעבודה. הביטוח הלאומי חישב את הקצבה לפי תלושי המשכורת (2,682 שקל בחודש) אך האלמנה טענה כי בפועל השתכר בעלה כ-10,000 שקלים בחודש מטיפים.

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל את תביעתה של האלמנה אולם בית הדין הארצי הפך את הפסיקה. עו"ד אורי דניאל מציין כי בית הדין הארצי קבע כי יש הבדל בין טיפים העוברים דרך המסעדה ונחשבים לשכר עבודה לבין טיפים המתקבלים ישירות מהסועדים ואלו אינם חלק נחשבים כחלק מהשכר. 

בהתייחס לכספי הטיפים המתקבלים ישירות מהלקוחות קבעו שופטי בג"ץ קבעו כי "גם סכומי תשר אלה נחשבים להכנסה מעבודה, הגם שאין מדובר בהכנסה המגיעה מן המעביד".

עו"ד אורי דניאל מציין כי  השופט אדמונד לוי אף מציין כי ראוי שהכנסת תיתן את דעתה לנושא הטיפים בכללותו בשל "מציאות החיים, בגדרה קשה לראות בתשלום התשר פעולה וולונטרית, ריבוי המקרים בהם אין התשר נותר בחזקתו הבלעדית של מי שקיבלו והוא נדרש לחלוק בו עם אחרים, החיסכון שמגלם התשר למעסיקים בתשלום שכר וזכויות נלוות לעובדיהם, וקשיי האכיפה הכרוכים בוויתור על שיטת הניכוי במקור".