הקדמה
יחסי אנוש בסיסיים מושתתים על מגע פיזי, מגע של עור בעור. בעולמנו רווי המתח, יחסים אלה מאוימים על ידי חסימות פיזיות ואנרגטיות שמופיעות בעור ובשרירים, ומשפיעות על האברים הפנימיים. הטיפול במגע מאפשר למטופל להיות מודע לאותן חסימות שמשפיעות על בריאותו (הפיזית והנפשית) ועל ההתנהגות החברתית שלו.
במהלך הטיפול, המטפל משחרר את החסימות (=סטגנציות) שבגופו של במטופל ובכך משיב את המטופל לאיזון. איזון = בריאות.
הטיפול במגע שייך למשפחת המקצועות המנואלים= טיפולים שנעשים באמצעות הידיים. במשפחת המקצועות המנואלים ניתן לכלול את העיסוי, השיאצו, הרפלקסולוגיה הטווינא והעיסוי התאילנדי.
במאמר זה אסקור את עשרת הדברות, שיעזרו לך, העוסק במקצועות המגע להיות מטפל ולא מעסה.
עשרת הדיברות
1. אבחון המטופל. חשוב כי המטופל ימלא שאלון שנותן מידע לגבי עברו של המטופל (הרפואי, הפיזי והנפשי). לאחר מילוי השאלון, יש לראיין את המטופל לגבי הנושאים שלגבינו רלוונטיים להצלחת הטיפול. לאחר הראיון יש לבצע דיאגנוזה (=אבחנה) שתיתן לנו תמונה מדויקת לגבי מצבו של המטופל.
2. האדם הוא ישות אנרגטית. האנרגיה מצויה בכל מקום: באוויר, בצמחים, במזון, במי השתייה ובכל אורגניזם חי (יש הטוענים כי גם לחפצים דוממים: אבנים, תמונות- יש אנרגיה). ישנם מצבים של חוסר הרמוניה באנרגיית הגוף. מצבים אלה נגרמים מחוסר אנרגיה, מחסימות אנרגטיות= סטגנציות או משינוי פתולוגי בכיוון הזרימה של האנרגיה.
כל כאב, משמעו חוסר איזון. באמצעות הטיפול במגע, אנו משיבים את האיזון האנרגטי שאבד, וכך משיבים את הבריאות.
לכן, בדוק מהו מצבו האנרגטי של המטופל:
במצבי חסר- לחץ חזק יותר.
במצבי עודף- לחץ חלש יותר.
במצבי סטגנצייה- העבר את העודף שהצטבר באזור אחד, אל האזור בגוף בו קיים חסר.
3. עבוד בטבעיות. קבל את התנוחה ההתחלתית של המטופל. אל תנסה "לסדר" את המטופל כדי שיהיה לך נוח בטיפול. הנח את ידיך על המטופל ו"זרום איתו". במהלך הטיפול שנה את מנח גופו של המטופל בהתאם לצורכי הטיפול. ההבדל בין "סידור התחלתי" ובין "שינוי מנח" הוא שבתחילת הטיפול, אתה והמטופל- שתי ישויות אנרגטיות נפרדות. במהלך הטיפול, אתם הופכים לישות אנרגטית אחת, כך שאתה יכול להרגיש מה נכון ומה לא נכון בעבור המטופל.
4. עבוד בשתי ידיים. תן למטופל את ההרגשה שאתה רק איתו לאורך כל הטיפול, ושאתה לא "עסוק" בדברים אחרים. כך תבנה יחסי אמון בינך ובין המטופל.
5. אין להפעיל כוח. אין לטפל באמצעות הפעלת בכוח, יש לטפל תוך ניצול משקל הגוף. כך אתה כמטפל מתעייף פחות- דבר שמאפשר לך "להיות עם המטופל", להקשיב לו וללוות אותו לאורך כל הטיפול.
6. תהיה שם. מטרת הטיפול היא לא ללחוץ בנקודה מסוימת, אלא להביא את עצמך אל הנקודה. יש להתרכז באמצעות נשימות עמוקות לפני תחילת הטיפול וכך להתחבר אל מרכזי האנרגיה הפנימיים שלנו. כל תנועה שתבוצע צריכה להיעשות מה- HARA (= אזור יציאת האנרגיה, בבטן התחתונה).
7. עבוד בהמשכיות. לא מומלץ "לקפוץ" מאזור לאזור, תוך כדי הטיפול. הדבר גורם לדריכות יתר של המטופל, שריריו מתכווצים והטיפול הופך לפחות אפקטיבי. סיבה נוספת היא, שהגוף הוא מערכת אנרגטית סדורה, כל קפיצה קוטעת את הזרימה האנרגטית הטבעית ומורידה את פוטנציל הריפוי.
8. עבוד עם האינטואיציה. אני בטוח שהיית סטודנט מעולה, וכל שיעור שיננת את מטודולוגיות הטיפול שנלמדו והצלחת בכל המבחנים (העיוניים והמעשיים).
כמטפל, עליך להשתמש בשני כלים עיקריים: ידע נרחב ואינטואיציה. כמטפל מקצועי, עליך להשתמש בשני הכלים בצורה משולבת- כך מובטחת הצלחת הטיפול.
לעיתים, עבור אותה "הבעיה" דרוש טיפול שונה. יש אנשים שדרושה מניפולציה איטית כדי שיחלימו, אחרים זקוקים למניפולציה מהירה. תפקידך כמטפל לאבחן ו"להרגיש" את המטופל, וכך לקבל החלטה מושכלת, לגבי טיב הטיפול.
9. כבד את המטופל. למרות שדבריו נשמעים לעיתים כחסרי היגיון, אל תזלזל בהם. הוא מכיר את גופו ונפשו כבר עשרות שנים- סמוך על ניסיונו!!! – כבד את דבריו.
כשיש צורך, כחלק מהטיפול לחשוף חלק מגופו של המטופל, בקש מהמטופל לעשות זאת- כבד את גופו.
כשאתה מסיים טיפול בחלק מסוים של הגוף כדאי "לאותת" למטופל שסיימנו ע"י ניעור קל או ליטוף.
10. פשטות וענווה. אתה משמש ככלי, כצינור כדי להשיב את האיזון שאבד, על רבדיו השונים. זכור זאת, אין אנו מרפאים, אנו עוזרים לכוחות הריפוי הטבעיים שקיימים בכל אחד מאיתנו "להתעורר" ולהתאזן שוב, מחדש.
שמור על צניעות וענווה, כך תוכל להמשיך "ולהכיל" את המטופלים שלך, ולהמשיך ולהיות מטפל מצטיין שנוגע (תרתי משמע) בחייהם של אלפי אנשים והופך אותם לטובים יותר.
אסיים בציטוט מדבריו מעוררי ההשראה של לאו טסה, מתוך הטאו טה צ’ינג:
" דע את הגבוה, אך זכור את הנמוך
הפוך להיות עמק לכל אשר תחת השמים.
כפי שהעמק מעניק שפע, הענק זכות מתמדת
תמיד חזור אל הפשטות הטבעית" .
רק בריאות.