|
הקשר בין פסיכותרפיה לפסיכותרפיה גופנית |
הקשר בין פסיכותרפיה לפסיכותרפיה גופנית
מאת ד"ר זיו מאיר ממכללת ברק בירושלים
בסיס הפסיכותרפיה הגופנית שהנו חלק ממסלול הפסיכותרפיה ההוליסטית, הוא טיפול ריגשי /נפשי המשלב בין הצד הפיזי לצד הנפשי, כלומר הוצאת הרגש המודחק הטמון בזיכרון באמצעות תהליך הטיפול הפיזי. הטיפול בפסיכותרפיה גופנית גורם לשחרור ההדחקה והעלאתה על פני הקרקע, שכן המטופל חווה את הסיבה לטראומה שהדחיק והזיכרון אינו גורם עוד לכאב ריגשי, יש בה דמיון מה לשיטת הפסיכואנליזה של פרויד בהבדלי אופן העלאת הטראומה. כלומר ברגע שהטרואמה תעלה למודעות היא תשתחרר, לגישת הפסיכותרפיה הגופנית, לא יהיה למטופל קושי לזכור את האירוע, כך האנרגיה המושקעת בהדחקה תשמש לתפקידי חיים אחרים כגון: בריאות נפשית וגופנית, שמחת חיים ועוד.
אולם לא אחת נשאלת השאלה מה רע בהדחקה? סטודנטים רבים שואלים אותי זאת לא אחת- מדוע על האדם להתמודד עם בעיותיו? הרי אם קיים מנגנון כזה טוב, למה לא להיעזר בו? מדוע עלינו להתמודד עם דברים בו בזמן שניתן להעלים אותן מחיינו? התשובה לכך טמונה באנרגיה, באנרגיה שאנו צורכים באופן לא מודע כדי לשמר את ההדחקות שלנו. על פי מחקרים שונים כגון: של פרופ' ווילהם רייך ואחרים, התברר כי קיים קשר ישיר בין מערך ההדחקה לבין חולשות ומחלות הגוף. ה פסיכותרפיה ככלל רואה במערכת ההדחקה מערכת חיונית ומשמעותית לאדם על מנת שיוכל לתפקד באופן תקין בחיי היומיום, אולם מערכת זו צורכת כמות גדולה של אנרגיה על מנת לשמור את הטראומות מודחקות ולמנוע מהן לעלות ולשוב לפני השטח אל ההכרה. ככל שהזמן חולף מהטראומה, נדרשת אנרגיה רבה יותר בכדי לשמור את הטראומה מודחקת. על פי ה פסיכותרפיה ההוליסטית, אנרגיה זו מקורה במאגר האנרגטי הכולל של האדם עמו הוא בא לעולם, עליה עליו לשמור, מאחר ואין הוא יכול להוסיף עליה, זו האנרגיה הבסיסית הגנטית עימה הוא בא. ההדחקה גורמת כאמור לצריכה גבוה של אנרגיה אשר עם הזמן תחסר לתפקודן של שאר מערכות הגוף.
כך הפסיכותרפיה ההוליסטית אשר הפסיכותרפיה הגופנית היא חלק ממנה, רואה את הצורך לשחרר את ההדחקות, ונותנת למטפל שיטות רבות ושונות לגרום לו לשחרור הטראומות.
לפרטים נוספים אודות מסלולי הלימוד והפסיכותרפיה ההוליסטית בפרט ראה באתר המכללה .www.barakcollege.com
|