|
חסרונות השימוש באנטיביוטיקה |
חסרונות השימוש באנטיביוטיקה
הרס של אוכלוסית החיידקים הידידותיים, כ- 400 סוגי חיידקים החיים במערכת העיכול בעיקר בחלק התחתון של המעי הדק והמעי הגס. חיידקים אלו מהווים חלק חשוב מתהליכי פירוק, ספיגה והטמעה של רכיבי מזון. לא ניתן לתאר את מערכת העיכול ללא תפקודה של צמחיה מורכבת זו, כך למשל צמחיה זו מייצרת עבורנו ויטמין K, רכיב חיוני לקרישת הדם ובריאות העצם, לא תתכן ספיגה של ויטמין B-12 ללא חלבון הנשא שלו המיוצר בתווכה של צמחית המעיים. אצל תינוקות מייצרת צמחיה זו אנזימים שונים כולל לקטז, ומחסור בצמחית מעיים יגרום גם לאי אחזקת חנקן, מה שיגרור אחריו פיגור בהתפתחות ואי עליה במשקל.
עידוד צמיחת פטריות פתוגניות. בנוסף מערכת החיסון שלנו מאוכלסת בשמרים בעלי פוטנציאל פתוגני (גורם מחלות), הרס האוכלוסיה הטבעית של המעיים יגרור אחריו מידית צמיחה מהירה של פטריות, מעברן לאזורים אחרים בגוף ומחלות שאת חלקן, עקב חוסר מודעות לתפקיד הפטריות בגרימת המחלות לא נוכל לדעת. (הסבר במחקר בסולגאר בולטין 3 על אנטיביוטיקה). צמחיית המעיים שומרת את אוכלוסיית הפטריות באמצעים שונים, בעיקר ע"י הפרשת חומצות שומן (למשל חומצה קפרילית) או ע"י מאבק על מקורות מחיה, חסימת אתרי קישור והעלאת ה- PH במעי. אחת הדוגמאות הקלאסיות הינה התופעה של נטילת אנטיביוטיקה רחבת היקף ( כמו למשל טטרציקלין), תגרום בהסתברות גבוהה ביותר קנדידה אלביקנס ( זיהום פטריתי) בנרתיק אצל נשים. ניסיונות לטפל בפטריות אלו ע"י תרופות נכשל עקב היכולת המוטגנית של פטריות אלו. או בקיצור תרופה נגד פטריות תיצור זן חדש של פטריות אשר יהיה מוגן בפני התרופה, או שיחייב מינון תרופתי אשר יסכן את הכבד.
תופעה חמורה שיכולה להגרם ע"י התפתחות הפטריות היא השתרשותן על דופן המעי. השתרשות זו גורמת לזליגת חלבונים בלתי מעוכלים ממערכת העיכול למחזור הדם. מערכת החיסון מגיבה לחלבון זה כאילו היה פולש ותוקפת אותו. תקיפה זו מחלישה את דופן המעי והופכת אותו לחדיר יותר ופחות ברירני. שימוש באנטיביוטיקה מקושר לאלרגיות וחוסר סבילות למזון.
הפחתת יכולת המערכת החיסונית, שוב צמחיית המעיים מונעת התרבות פטריות, בזמן התרבות הפטריות הן משחררות רעלים אשר מפחיתים את יכולת המערכת החיסונית לפעול נגדן. רעלים אלו פוגעים בפעילותם של לימפוציטים מטיפוס T, תאי האיתור וההרס העיקריים של המערכת החיסונית.
הגברת הסיכון למחלות וירליות. כך למשל רוטוירוס אצל תינוקות הגורם לשלשול כרוני אשר יפתר רק כאשר תשוקם אוכלוסית המעיים של התינוק בחיידקים יעודיים (סטרפטוקוקוס טרמופילוס, וביפידובקטריה אינפנטיס).
עידוד זנים העמידים לאנטיביוטיקה. היכולת המוטגית של החיידקים, גורמת לכך כי יווצרו זנים העמידים לאנטיביוטיקה, כך למשל דלקת ריאות (Pneumococcal pneumonia)שטופלה ע"י 40 אלף יחידות פנצילין בארבעה ימים בשנות ה- 40 מטופלת כיום לא תמיד בהצלחה יתרה ב- 24 מליון יחידות ליום.
שימושים לא יעילים באנטיביוטיקה.
אנטיביוטיקה הינה ללא ספק התרופה החשובה ביותר ברפואה ויש אומרים היחידה. ( נסו לחשוב על תרופה שמרפאת מחלה למעט אנטיביוטיקה). תרופה חשובה זו ניתנת בחוסר אבחנה משווע. אנטיביוטיקה הינה תרופה מצילת חיים וצריך להתיחס ולרשום אותה ככזו. חוסר האבחנה נובע משני מקורות, האחד הוא חוסר ההבנה בעדיפות המוחלטת של מקרואורגניזם על תרופה כלשהי במירוץ החימוש. יכולת החיידק או הוירוס להשתנות מהירה יותר בד"כ מיכולתנו לאבחן, לגלות, להעביר תקינה וליצר תרופה. המקור השני הוא חוסר ידע הן של הרופא ובמיוחד המטופל לגבי אנטיביוטיקה. במקרים רבים נלקחת אנטיביוטיקה במצבים בהם אינננה יעילה. להלן מצבים בהן אנטיביוטיקה נרשמת ללא צורך, או ללא הוכחה מדעית מספקת.
הטעות העיקרית נבעה מהחשיבה שלפיה אנטיביוטיקה גורם רק לכאבי בטן, שילשולים ונזק מסוים לאותם 5% מהאוכלוסיה הרגישים אליה, היום אנו יודעים כי ללקיחה רצופה של אנטיביוטיקה יש קשר למחלות רבות כולל CFS ואפילו סרטן. מחקר לאחר מחקר בעשור האחרון מצביע על שימוש מסיבי, הרסני ולא מדויק באנטיביוטיקה.
במקרים רבים, בין 40% ל- 66% מהמקרים נרשמה אנטיביוטיקה במצבים בהם אין בה כדי להועיל.
שפעת, הצטננות, מצבים ויראלים בהן אין לאנטיביוטיקה כדי להושיע. מחקרים שונים הצביעו על כך כי כ- 50% ממצבי הצטנות מטופלים ע"י אנטיביוטיקה. שימוש זה הינו הנפוץ ביותר.
זיהום באוזן התיכונה. כרבע ממרשמי האנטיביוטיקה נרשמים עבור ילדים בזיהום באוזן התיכונה ( otitis media), מחלה זו נרפאת מעצמה ואנטיביוטיקה אינה יעילה במקרים אלו. בין השנים 1977 ל- 1986 הוכפלו מספר המרשמים שניתנו לילדים מתחת גיל 10 לתופעה זו, מרשמים אלו הוו 50% מסה"כ מרשמי האנטיביוטיקה לילדים. עטיפת השער של מגזין הרופאים MIMS בפברואר 1991 זעקה: זיהום באוזן התיכונה אצל ילדים, האם אתה מסוגל להפסיק לרשום אנטיביוטיקה עבור האם?! במילים אחרות וכפי שנטען גם במאמר הפנימי, אנטיביוטיקה משמשת כ "פלסבו" לאם ההיסטרית אשר עמדה כל הלילה ליד מיטתו של התינוק הצורח.
חום גבוה
אקנה
כאבי גרון
דלקות בשלפוחית השתן, דלקות בשד.
תופעות לוואי של אנטיביוטיקה. (מוכח).
Neomycin נזק לתפקודי כבד.
Tetracicline מצהיב שיניים אצל ילדים.
Chloromycetine מפחית יצור תאי דם אדומים ע"י מוח העצמות.
Chloramphenicol יכול לגרום לדיכוי בלתי הפיך ולעיתים קטלני של מוח העצם.
אנטיביוטיקה מדכאת את המערכת החיסונית בדרכים שהרפואה עדיין אינה מבינה.
תופעות לוואי של אנטיביוטיקה. ספקולטיבי
CFS, מחלת קרוהן, טרשת נפוצה, פסוריאזיס, תסמונת המעי הרגיז (IDS), היפראקטיביות אצל ילדים.
לקיחה חוזרת ונשנית של אנטיביוטיקה, תפתח בגופך זנים של "סופר חיידקים" אשר יתמודדו בהצלחה נגד האנטיביוטיקה כאשר תזדקק לה. בדוח של המגזין למחלות זיהומיות בבתי חולים פברואר 1988, דווח על עלית ההתנגדות לכל סוגי האנטיביוטיקה ב- 50% בבי"ח באתונה שם נרשמה אנטיביוטיקה בהתלהבות רבה לצוות. היוצא מהכלל היה הפנצילין של לא דווח על עליה בהתנגדות מהסיבה הפשוטה שההתנגדות לתרופה זו כבר עמדה על 80% בקרב הצוות.
אם קיבלת אנטיביוטיקה, שאל את הרופא שלך, (מתוך הנחה שאתה מכבד את חוות דעתו והוא מוכן להתדיין אתך), מדוע לדעתו אתה זקוק לה. אם מצבך אינו חמור, דרוש בדיקה אשר תוודא כי בעייתך נובעת מחיידקים, זכור, אנטיביוטיקה יעילה רק נגד חיידקים. נסה לתת לגופך הזדמנות להתגונן באמצעי ההגנה המשובחים והמוכחים שלו. זיהומים רבים יעלמו מעצמם.
אנטיביוטיקה הינה תרופה מצילת חיים, ועלינו להשתמש בה ככזו, לדעת רופאים רבים, אנטיביוטיקה מיועדת לשמוש של פעם פעמיים בחיים להצלת חיים. אל תיפול לאפקט הפלסבו, שבו נרשמת אנטיביוטיקה בבחינת "שיהיה" ( just in case).
ואם כבר חלית במחלה שבה אנטיביוטיקה נרשמת לרוב ללא צורך:
שפעת, הצטננות: הרבה נוזלים, מנוחה, שמירה על חום גבוה, ויטמין C, אסטרגלוס.
זיהום של האוזן התיכונה. להמתין יום או יומיים, לחמם את האיזור הכואב, מספר טיפות של שמן חם באוזן, הרחק את הילד ממוצרי חלב ושאר סוגי מזון אלרגנים.
דלקת קיבה ומעיים. דיאטה עתירת נוזלים למספר ימים, אסידופילוס (חיידקים ידידותים), אורז מלא, מבושל היטב כפית שומשום מושחם וכפית מלח. (תרופה מזרחית עתיקה שעובדת מצוין נגד עוויתות).
דלקת השד mastitis מגבת חמה, אין פחד להניק, התינוק לא "ימצוץ את הזיהום". פיצוץ של כמוסת ויטמין E טבעי ומריחתה על השד המודלק.
דלקת שלפוחית השתן cystitis שתיה מרובה, כמוסות חמוציות (קרנברי), ויטמין C חומצי.
חום גבוה, למעט אצל תינוקות, חום גבוה הינו תופעה מבורכת המצביע על יכולתו של הגוף לחסל את הגורמים הפולשנים. חום גבוה למשך שלושה ימים אינו מהוה סיבה לדאגה, והסיכון היחידי הנו התיבשות.
כאבי גרון, הרבה נוזלים, דבש ולימון, אבץ למציצה, ויטמין C.
ואם אתה או תינוקך לקחתם אנטיביוטיקה
יש להקפיד ולקחת מוצרי אסידופילוס,(חיידקים ידידותיים) אשר ישקמו את צמחית המעיים. במקרה של תינוקות יש לזכור, מבנה צמחית המעי של התינוק שונה מזו של הבוגר ולכן יש להקפיד ולקחת תוספים המתאימים לתינוק ומכילים ס. טרמופילוס ו- ב. אינפנטיס ואינם מכילים לקטובצילוס (מיצר חומצה לקטית ויכול לגרום להפרעות עיכול אצל תינוקות שונים).
אנטיביוטיקה והצטננות
בבדיקה שנערכה על 2171 חולים שפנו לטיפול רפואי בבתי חולים עקב תלונות על הצטננות קשה, העלתה כי 35% לא קיבלו תרופה כלל, 6% קיבלו אנטיהסטמינים או תרופות סימפטומטיות אחרות, ואילו - 60% קיבלו אנטיביוטיקה. מסקנת החוקרים היא, כי רוב הפונים לטיפול רפואי עקב הצטננות, מקבלים אנטיביוטיקה שאינה יעילה למצבם כל עיקר. נוסף לסיכון הכרוך בתופעות הלוואי של תרופות אלו, דן המאמר בסיכנת התפתחותם של זנים עמידים לבקטריות עקב נטילה לא נחוצה ולא מבוקרת של אנטיביוטיקה.
Antibiotics and upper respiratoty infection.,Mainus Arch et al,J of family practice, april,1996;42:357-361.
הצטננות ואבץ למציצה
אבץ הנמס בפה, מקצר את משך ההצטננות במדה משמעותית, ובאופן שאינו ברור עדיין. חשיבותו של אבץ למערכת החיסונית ידועה זה מכבר, אך אין בכך להסביר את ההקלה המידית המורגשת עם השימוש באבץ למציצה דווקא. אחד החוקרים מעלה את הסברה כי אבץ נספג דרך דפנות מערכת הנשימה העליונה "מתיישב" על קצות העצבים וגורם להקלה מהירה. לטענת המחברים, עשוי אבץ למציצה לשמש טיפול יעיל בהצטננות בהפחיתו את חומרת הסימפטומים ובעידודו את המערכת החיסונית.
Novic,S,et al, How does zinc modify the comon cold, Medical Hypothesis,1996;46:295-302.
אנטיביוטיקה ומערכת העיכול
מאמר זה הנו סקירת מחקרים על הקשר (ההרסני) ביו אנטיביוטיקה ומעיים. אנטיביוטיקות רחבות היקף, יכולות לשנות לחלוטין את שוכני צמחיית המעיים, כל זאת במחיר תוצאות קליניות חמורות ביותר. תוצאות אלו יכולות להיות מקומיות, משלשול ועד לקוליטיס חמור, או מערכתיות, תלוי בפיזור הפטריות או הוירוסים. משך זמן הטיפול האנטיביוטי מהווה פקטור מהותי בתופעות בלתי רצויות אלו וחומרתן. שינוי צמחית המעיים משתנה זמן קצר לאחר לקיחת האנטיביוטיקה, כאשר שמרים הינם הדיירים העיקריים. המחבר מונה סוגים שונים של אנטיביוטיקות וסוגי מיקרואורגנימים הבלתי רצויים אותם הן מעוררות. צמיחת יתר של מיקרואורגניזמים תגרום למעברם דרך מחסום המעי למקומות שונים בגוף. המחבר מתריע נגד שימוש חסר אבחנה באנטיביוטיקה, הקפדה בסוגים הנרשמים ובעיקר, נטילה במשך פרק הזמן הקצר ביותר האפשרי.
אין ויכוח כי אין מודעות מספקת לסיכון הנגרם ע"י אנטיביוטיקה במיוחד מצד רופאי ילדים ומשפחה. זיהומים באוזן התיכונה אצל ילדים למשל, מטופלת לרוב ע"י אנטיביוטיקה, למרות חוסר היעילות בטיפול כזה. היות ובדיקות לגילוי פטריות ומטבוליטים שלהם לא הפכו לשגרה, אין מודעות מספקת הן לעובדה כי זיהום פטריתי נוצר מיד עם נטילת אנטיביוטיקה, וכי לזיהומים אלו יש תפקיד חשוב באטיולוגיה של מחלות רבות (yeast syndrome). מן המפורסמות היא, כי נטילת אנטיביוטיקה משויכת לחוסר סבילות ואלרגיות למזון. אין ספק כי השלמה של חיידקים המהווים חלק מהאוכלוסיה הטבעית של המעי, (לקטובצילוס, ביפידום, בולגריקוס ואצל פעוטות, גם טרמופילוס ואינפנטיס) תורמת משמעותית להפחתת תופעות הלוואי של אנטיביוטיקה. העורך.
European Journal of Surgery,1996;Suppl. 576:39-41.
יעקב עזרא הינו מרצה במכון מור (לאוסטאופורוזיס) ובבית הספר להסמכות מאמנים - באוניברסיטת ת"א (אימונים לפיתוח הגוף ותזונה). לפגישת יעוץ בקליניקה: 0528567140 www.HealthNFit.org www.Diet2all.org www.Diet2all.net
|