כל אדם יהודי וודאי מכיר את ההמתנה בכל שנה לתקיעת השופר בסיום הצום ביום כיפור, או את ההכנות לקראת כניסת השבת ויציאת השבת בכל סוף שבוע ואלו המקפידים על אורח חיים דתי וודאי מכירים את ההקפדה על זמני תפילות בכל יום וכך גם אם צריך לעצור בצד בדרך, ישנה חשיבות למילוי מצוות בשעות וזמנים מדויקים כולל תפילות שחרית, מנחה וערבית, כאשר כל אילו מתבססים למעשה על זמני היום בהלכה.

זמני היום שהוגדרו על פי ההלכה עוד בימים בהם עוד לא היו קיימות דרכי התקשורת ההמוניות של היום כמו רדיו, טלוויזיה או אינטרנט, מהווים עד היום את הבסיס למילוי מצוות רבות בהלכה, כאשר הזמנים השונים מתבססים באופן עקרוני על הזריחה והשקיעה. הזמנים השונים מגדירים את השעות המדויקות בהן יש לבצע מצוות מסוימות כמו סיום צום, הדלקת נרות וכדומה והן מגדירות גם את פרקי הזמן שבהם יש לבצע מצוות אחרות, כלומר את החלק ביממה שבו יש להשלים מצוות אחרות כמו זמן תפילה.

בדומה לתחומים אחרים ביהדות ובהלכה, גם כאשר זה מגיע לזמני היום ניתן למצוא פרשנויות שונות ומסורות שונות וכך למשל לשאלה מתי יודעים כי התרחש הנץ החמה יש שתי גישות. הראשונה זריחה אסטרונומית והיא זריחה הנחשפת אלינו בגובה פני הים מבלי להתייחס לדברים העלולים להסתיר את האופק כמו הרים וגבעות ואילו זריחה אחרת היא זריחה נראית וזו למעשה זריחה שבה אנו רואים בפועל גם חלק קטן מן השמש מעל לקו האופק בהתאם למקום שבו אנו עומדים וכך ניתן לדעת כי זהו הנץ החמה.

מעבר לזריחה או להנץ החמה גם לשקיעת החמה ישנה חשיבות בהלכה, כאשר גם בנוגע לשקיעה ישנן גישות אסטרונומיות ואחרות, אבל כך או כך מיד לאחר השקיעה מתחיל הזמן ההלכתי המוכר כזמן בין השמשות. זהו למעשה פרק הזמן שבין שקיעת החמה לבין הנץ הכוכבים, למעשה מין זמן ביניים כזה שיש לגביו לא מעט מחלוקות האם הוא שייך ליום שעבר או ליום שמתחיל.

על פי ההלכה השקיעה היא המעבר בין היום ללילה ומבחינת המצוות זהו זמן יציאת שבת וגם הזמן שבו מסתיים הצום ולכן ישנה חשיבות לדיוק בזמן על מנת שלא לשבור את הצום או לחלל שבת. מהסיבה הזו נהוג להחמיר על פי ההלכה וכך זמן בין השמשות תמיד יחשב לזמן של שבת או חג בו יש איסור מלאכה ומכאן גם נולד המנהג לחפש שלושה כוכבים צמודים בשמים לאחר השקיעה ורק כך ניתן לדעת כי זהו אכן הנץ הכוכבים וכי יצאה שבת או חג.

אחד מהזמנים החשובים בהלכה ובניהול זמני היום הוא חצות היום או חצות הלילה וזאת משום שלא מעט דיני הלכה תלויים בו. חצות היום או הלילה זו בעצם החלוקה של היממה על פי ההלכה ל- 12 שעות של יום מהנץ החמה ועד לשקיעת החמה ולאחר מכן עוד 12 שעות של לילה עד לזריחה הבאה. נקודת האמצע של כל אחד מן החצאים, כלומר סוף השעה השישית הן נקודת הזמן המוכרת כחצות היום או חצות הלילה.

חצות היום לדוגמא זהו הזמן אשר ממנו ניתן להתפלל תפילת מנחה ובימי שבת או חג החל מחצות היום מתחיל איסור המלאכה וזהו גם הזמן שבו מסתיימים חלק ממנהגי האבלות של תשעה באב. גם במקרה הזה מתוך החשש כי רבים לא ידעו את הזמן המדויק נהוג להמתין כ- 30 דקות נוספות לפני קביעת חצות היום, כאשר מן הצד השני חצות הלילה הוא הזמן שבו אומרים את תיקון חצות ועד לחצות הלילה צריך להתפלל תפילת ערבית.