משפחה- משמורת קטין

משמורת קטין , הכוונה על פי רוב היא משמורת ילדים בתהליך של גירושין. תהליך הגירושין הוא קשה נפשית על הזוג הפרוד שצריך להתחיל להתעסק עם עניינים שלא עלו בדעתם ביום הנישואין כמו חלוקת הרכוש, עורכי דין, דיונים, משפטים וכמובן הנושא החשוב והמהותי מכל – משמורת הילדים הקטינים. כאשר אדם מגיע לגיל 18 הוא לא נחשב קטין יותר ויכול לבצע פעולות על פי שיקול דעתו ללא כפיפות להוריו. עם זאת, בגילאים צעירים מ18 אותו אדם נחשב עדיין לילד וההורים יחליטו מה ייעלה בגורלו.

כיצד נקבעת משמורת קטין?
במהלך הגירושין וכל הפרוצדורה הנלווית אליו נקבע גם מי יהיה ההורה המשמורן על הילדים הקטינים, כלומר אותו הורה יהיה אחראי באופן ישיר לכל צרכיהם – בריאות, חינוך, לימודים, חוגים, פסיכולוג וכו'. כמובן שהחלוקה יכולה להתבצע בין ההורים על אף שהמשמורת נתונה באופן רשמי בידי אחר ההורים. משמורת הקטין יכולה להתבצע בשתי דרכים – האחת, העדיפה, היא שתהיה הסכמה בין בני הזוג שתכלול מי יהיה ההורה המשמורן ובהתאם הסכמי ראייה של ההורה השני, מזונות וכו'. הדרך השנייה היא פחות נעימה ובמסגרתה אין הסכמה בין בני הזוג והם נאלצים לתת לבית המשפט את ההחלטה הגורלית להחליט היכן יבלה הילד הקטין את רוב ימי ילדותו כך שיפעל לטובת הילד בלבד.

כיצד פוסק בית המשפט בנושא משמורת קטין?
בית המשפט פוסק בראש ובראשונה בנושא משמורת קטין על פי טובת הילד. קיימת ההנחה הרווחת כי תמיד האם היא זאת שתהיה המשמורן של הילדים אך טובת הילד היא העדיפות הראשונה, ואם בית המשפט יימצא כי חזקת האם מזיקה לילדים הם יגורו עם האב. לרוב עד גיל 6, ילדים שהם בגיל רך, יהיו באמת בחזקת אמם. כל העניין של משמורת קטין נבחן לעומק בבתי המשפט ומופעל שיקול דעת כבד על הנושא במטרה להעניק לקטין את הילדות הטובה ביותר על אף הקשיים הטבעיים בחייו.