כאן גרים בכיף / עינת ברזילי
נכתב על ידי: צו פיוס
תאריך: 12/12/10

זוג צעיר ניגש להירשם לנישואין, עם רון בלב וצ'ק ביד. לרבנים שיושבים מולו הוא רוכש כבוד שלמד לסגל לסמכות רוחנית גם אם איננו מחויב הלכתית. אלא שאז מפשפש הרב בקרבי קורות חייו, מגלה את ארץ המוצא – ברית המועצות, ומתחיל לחשוד.
בשלב הזה, הביטחון העצמי של בני הזוג מתערער מעט, אך עומד בפרץ. הרי הזוג עבר גיור בצה"ל! מוסד ממלכתי של המדינה הציונית, כור היתוך וכרטיס כניסה מוזהב אל האזרחות הישראלית הנפשית, זו שלא כתובה בתעודות זהות.
לא מספיק. אומר לו הרב. זה לא מספיק. אני לא סומך על הרבנים בצה"ל, ואתם אפעס, לא יהודים. מה יעשה זוג כזה? אם הוא נחוש במיוחד, ידחה את החתונה בשנה ויעבור גיור לחומרה. אם הוא אדיש – יטוס לקפריסין ויתחתן אצל ראש העיר. בכל מקרה, מדינת ישראל איבדה אותו. לפחות מוסרית.

בני הזוג מקסים ואלינה סרדיוקוב לא הסכימו לקבל את עליונותו מטעם עצמו, של הרב המקומי, על פני צה"ל. ומכיוון מדובר בשני אנשים שראו מעבר לעניינם הפרטי, הם פנו למכון עיתים בבקשת עזרה, ויחד הגישו עתירה לבג"צ, שפסק לטובתם.
רבני ערים יהיו חייבים לרשום לנישואים כל מי שהוא יהודי או שבידו תעודת גיור מאחד מהגופים המוכרים על ידי הרבנות הראשית, ובתי הדין של צה"ל ביניהם. הרבנים שיסרבו לעשות כן, לא יענשו, אבל יוקצו לטובת הגרים רבנים נוספים בשטח הרשויות הללו, שמוכנים להכיר בגיורים הללו ולהביא את הזוגות החדשים אל החופה בצהלות קולולוש.

"גרים קשים לישראל כספחת" אומרים המקורות. יש בהבדלי התרבויות, בדרך להשתלבות, באימוץ הניב המקומי הרבה קשיים. גם למקבלים וגם למתקבלים. ובכל זאת, אין כוונת הדברים היא שעלינו להקשות על הגרים את הדרך פנימה.
תפיסת העולם החרדית שמזלזלת בעומק הרוחני של יהדותם של מי שגוירו ואינם מקיימים מצוות, מובנת. חותמת הגיור מעניקה זכויות רבות במדינת ישראל. אזרחים יהודים – וזה כבר ויכוח אחר, מטופחים יותר על ידי המערכת. מכאן שגם החשדות מובנים. אבל ההלכה פסקה שאין משמעות לקיום מצוות לשאלת יהדותו של אדם אחרי שהתגייר. כי ההלכה, בניגוד לאותם רבנים סרבני גיור, יודעת שקיום מצוות הוא עניין אישי, פרטי, הנעשה בין אדם לקונו. הצהרה על לאומיות לעומת זאת, היא פומבית ומחייבת. ולכן, מי שמקבל על עצמו את גורלו של העם היהודי, ומוכן לוותר על הזכות להזדהות עם דת המוצא שלו, להחליף זהות אחת באחרת – הוא יהודי.

מה מלמדת הפרשה הזו? שיש להוציא את השליטה במוסדות הדת מידיים חרדיות ולהעניק את הסמכות למי שרואה את ההקשרים החברתיים, הישראלים, האקטואליים והפסיכולוגים של מהלכים דתיים, ולא רק את הצו הקטגורי של קיום מצוות.
האם זו מלחמתה של הציונות הדתית? לחלוטין לא. מדובר במאבק כל ישראלי, שכל מי שרואה עצמו מציית לקוד "יהודית דמוקרטית" צריך לקחת בו חלק. חרדים, חילוניים ודתיים.
כך לא תקרה סיטואציה מופרכת שבה צה"ל יוכל לגייר, ואחר כך, אלה שלא משרתים בו, יפסלו את גיוריו.


 
אודות המחבר
המאמר הודפס מאתר portal-asakim.com - אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים
http://www.portal-asakim.com/Articles/Article12383.aspx