ואהבת לרעך כמוך?


כולם חושבים שחכמת הקבלה מורכבת מספרים קדושים, המסבירים במילים מיוחדותובשפה גבוהה את מבנה העולמות וגלגולי הנשמות, את רזי התורה המיועדים ליחידיסגולה בלבד. אבל בתחילת שנות ה-30, כאשר החליט הרב יהודה אשלג, המכונה"בעל הסולם" ע"ש פירוש "הסולם" שכתב לספר הזוהר, לפנות אל העם כולו, הואהוציא לאור עיתון.

ובפנייתו לעם דרך אותו עיתון, במקום לכתוב על סודות הקבלה, עסק "בעלהסולם", בנושאים מוכרים ובנאליים כביכול, שכל ילד מכיר ולומד אותם כבר מגילצעיר. כמו "ואהבת לרעך כמוך", "כל ישראל ערבים זה לזה", "וגר זאב עם כבש"וכו'.

"בעל הסולם" בחר דווקא במאמרים כאלה בכדי להעביר לנו את מהות חוכמת הקבלהומה תפקיד האדם בעולם, מפני שדווקא הנושאים הללו, שנראים לכאורה ידועים לכלאדם, האמת היא שאף אחד לא מבין אותם, וכולם טועים בפירוש הנכון שלהם, ולכןמתגלגלים שוב ושוב, בלי להגיע לתכליתם, וחיים מדור לדור, מגלגול לגלגול,חיים לא פשוטים.

הנטייה היא לחשוב, שחכמת הקבלה עוסקת בנושאים כבדים, בספרים קדושים, "ספרהזוהר", "תלמוד עשר הספירות" וכו' ? אבל חכמת הקבלה היא שיטה לגילוי הבוראלנברא. ובמאמרים הללו "בעל הסולם" מגלה לנו מהו העיקרון, מהו הבסיס שלהשיטה. ואם האדם יקלוט מהם את היחס הנכון, הם יהוו נר לרגליו, ועל ידם יוכללדעת איך לגלות את הקיים בכל יתר ספרי הקבלה, ואיך להשתמש בהם כאמצעילהתקדמות.

המאמר הראשון באותו עיתון נקרא "מתן תורה" והוא נפתח במילים אלו:

"ואהבת לרעך כמוך, זה כלל גדול בתורה"

ואז בעל הסולם מפרק את המשפט לחלקים ופותח בסדרת שאלות, שגורמות לנו להתחיללפקפק בהבנתנו את המצווה החשובה הזו שנקראת "ואהבת לרעך כמוך"

מה פירוש "כמוך" ? האם האדם מחויב למלא את צרכי רעהו כמו שהוא ממלא את צרכיעצמו ? הרי האדם, עם כל המחויבויות שיש לו, לא מספיק אפילו לממש אתרצונותיו עצמו, איך אתה דורש ממנו למלא צרכי הזולת?

מה פירוש "לרעך" ?האם האדם צריך לאהוב את משפחתו וקרוביו ? אולי את בניעירו ? מדינתו ? דתו ? אולי הוא צריך בעצם לאהוב את כל העולם כמו שהוא אוהבאת עצמו ?

מה פירוש "ואהבת" ?האם יכול להיות שהתורה מצווה עלינו לאהוב, אהבה היאהרי רגש אישי, פרטי, מיוחד, המתפתח באדם בנסיבות מסוימות, כלפי אנשיםמסוימים. איך אפשר להכריח את פלוני לאהוב את אלמוני ?

ואז הוא כותב כך: "אם אין לו אלא כסא אחד ולחברו אין כסא כלל, יוצא פסקההלכה, שאם הוא יושב עליו ואינו נותנו לחברו הריהו עובר על מצות עשה שלואהבת לרעך כמוך, כי אינו ממלא צרכי חברו כמו שהוא ממלא צרכי עצמו. ואם הואאינו יושב עליו וגם אינו נותנו לחברו, הרי זו רשעות כמדת סדום, אלא שמחויבליתנו לחברו לשבת עליו והוא עצמו ישב על הארץ או יעמוד. ומובן מעצמו שכןהדין אמור בכל הצרכים שמצויים לו וחסרים לחברו, ומעתה צא ולמד, האם המצווההזאת היא בגדר האפשרות לקיימה?"

התיקון

בקבלה לומדים שהנשמה אותה ברא הבורא נקראת "אדם". מבנה שהחומר שלו הוא רצוןלקבל. ומטרת אותה בריאה היא להביא את הנברא בהכרתו העצמית, למצב שיהיהדומה לחלוטין לבורא. במה? בכל הרצונות להנות. שכמו שהבורא רוצה להנות לאדם,האדם ישתמש בכל הרצונות שלו להנות ויהנה לבורא. וכך תהיה ביניהם התאמההמביאה לדבקות, שרק על ידה האדם קונה את דרגת הבורא.

בתוך הנשמה הזאת שנקראת "אדם", ישנם 620 רצונות להנות. ולצורך התיקון,לצורך ההתקדמות, הנשמה הזאת נשברה, נעלמה בה הכוונה להשפיע ונשארה הכוונההטבעית של החומר, של הרצון לקבל, הכוונה להנות לעצמו.

המין האנושי מורכב בעצם מאותם חלקים של הנשמה. בכל אחד ואחד מבני האדם ישחלק ממנה, חלק מהרצון ליהנות בדרגה קטנה מאוד. ובעולם הזה האדם צריך לתקןאת החלק שלו. אלא שכתוצאה מהשבירה כל חלק כלול מכל יתר החלקים.
בנפילת "האדם לתוך הרצון לקבל, נאבדה לחלקיו הכוונה להשפיע לבורא. וברגעשהרצונות שלו איבדו את הכוונה היחידה המכוונת לבורא, אזי מיד השתנתההכוונה: במקום כולם לבורא, כל אחד לתוך עצמו. וכל חלקי ה"אדם", שהיו דבוקיםאחד לשני באהבה והשפעה הדדית, הפכו לדבוקים זה לזה על מנת לנצל כל אחד אתכל היתר להנאת עצמו.
השינוי הזה, נקרא "שבירת אדם הראשון".

ומה מהות השינוי? במקום כוונה אחת משותפת לבורא, כל אחד קיבל כוונה לעצמו,שהתיקון היחידי עליה נקרא "ואהבת לרעך כמוך". במאמר "מתן תורה" בעל הסולםמסביר, מדוע הויתור הזה של כל אחד על אהבה עצמית, שהכוונה שלו לא מכוונתכלפי עצמו, לתוכו, אלא מכוונת כלפי האחרים, שווה למצב הראשון שבו כולםמכוונים לבורא.
הוא אומר שהשינוי הזה הוא "כלל גדול בתורה". שאם האדם משנה את הכוונה שלו,ובמקום שבכל רגע בחייו ידאג להיטיב לעצמו, הוא מכוון את העבודה שלו, אתמשימת חייו, להיטיב לזולתו, אז הוא נעשה דומה לבורא. הוא מגיע להשתוותהצורה, וכתוצאה ממנה לדבקות עם הבורא ולקניית דרגתו. היינו, נכנס למצבמושלם ונצחי.

אם כל אדם ואדם ירצה להנות לבורא, כולנו נהיה דומים, תהיה בינינו השתוותהצורה. בדומה למשפחה שנולד בה תינוק. לא חשוב כמה המשפחה גדולה ורחבה, כולהמכוונת לתינוק הזה. ובכך התינוק מאחד את כל המשפחה. למרות שלכולם ישעיסוקים נוספים, העניין בתינוק קושר אותם יחד.

"כמוך" - כלומר, עליו לבדוק שהוא לא עושה רע לשני, בדיוק כמו שהוא בודק כלהזמן שלא מנצלים אותו, שלא לוקחים ממנו, שלא משתמשים בו בניגוד לרצונו.
בכך שהאדם שומר לא לנצל את הזולת, הוא מתקן את עצמו כלפיהם.

"לרעך" - לא חשוב כלפי איזה זולת. כלפי האומה הישראלית כולה או כלפי העולם כולו, כי כלפי אחד או כלפי מיליון זה אותו דבר.

האם אני באמת יכול לדאוג ולאהוב את הזולת כמו שאני אוהב את עצמי ?
האמת היא שאף אחד מאיתנו לא מסוגל לעשות אף פעולה של דאגה לאחרים. ובאמתהיציאה מהכלים של עצמי ומילוי האחרים, היא לא בפועל, קרי, איני הולך לחלקלחם וחלב לכל אדם בעולם, הרי סביר להניח שאין זה ביכולתי, אלא המטרה היאשאחיה במגמה הזאת של מילוי הזולת.
בדיוק באותה מידה שאני כל הזמן פונה לעצמי ובודק במה אני עוד יכול למלא אתעצמי- כך אפנה לעצמי ואבדוק במה אני עוד יכול למלא את הזולת.

חשוב לציין, שהאדם משתמש בכל הרצונות שלו, ולא מבטל אף אחד מהם. ובודקומתעמק כמה שאפשר בכל רצון ורצון, עד לעומקו . כדי שמתוך זה יוכל להבין איךלהתייחס לזולת. כמו שקודם ניצל את הזולת כדי למלא את עצמו, עכשיו הואמתחיל לנצל את עצמו כדי למלא את הזולת. התהליך הזה נקרא "ואהבת".

האם זה אפשרי ?
בעל הסולם כותב כך: "כי זהו ודאי גמור, אם שש מאות אלף איש מסתלקים מכלעסקיהם לצרכי עצמם ואין להם שום עסק בחייהם רק לעמוד על המשמר תמיד שלאיחסר שום צורך לחבריהם, ולא עוד אלא שיעסקו בזה באהבה עצומה בכל לבבם ונפשםככל גדרה של המצוה "ואהבת לרעך כמוך", אז ברור בלי שום ספק, שאפס כל צורךמכל יחיד מחברי האומה לדאוג בשביל קיומו עצמו. ונעשה משום זה פנוי לגמרימשמירת קיומו עצמו, ויכול לקייםבנקל את המצוה של ואהבת לרעך כמוך, כי איךתפול עליו דאגה על קיומו עצמו, בה בשעה ששש מאות אלף איש אוהבים נאמניםעומדים על המשמר הכן בהשגחה עצומה שלא יחסר לו כלום מצרכיו..."

ביבליוגרפיה:

מאמר "מתן תורה" . הרב יהודה אשלג (ניתן להוריד מאתר www.kab.co.il)

הכותב הינו מרצה בחכמת הקבלה האשל"גית

קבלה משה שרון 054-6970455 www.mo6.co.il