אתהמיוחד. אין כמוך בעולם. יש לך דעה משלך והיא חייבת להאמר. כישרונותיך -מוטב שיצאו לאור. תלחם על זכותך ליצור, לבחור, לחקור. לדעתי, אם לא הייתקיים - היו צריכים להמציא אותך.
אתה צודק. חכמת הקבלה מציירת לנו תמונת עולם מאוד ברורה: כולנו, כל אחדואחד מחברי האנושות הוא רק חלק, רסיס מ"נשמת אדם הראשון", הנשמה הכללית.נשמה זו נשברה במהלך תהליך ההתגשמות למיליוני חלקיקים. כל אחד מהחלקיםמסתובב היום בעולם ומביא לידי ביטוי את חלקו הייחודי. כל אדם הוא בעל נשמהנבדלת משל עצמו ובכל אדם נמצא חלק שמקורו באותה נשמה. אחד רוצה להיות סופרדגול, האחר - עבריין מתוחכם, שלישי ספורטאי בעל הישגים - כל אחד צריךלהוציא מתוכו את אותה ייחודיות.
הקלקול
"והאמת היא ששורש כל הערבוביה הרבה השוררת בנו, אינו יותר ממידת היחידיותהמצויה בכל אחד ואחד מאתנו, אם פחות ואם יותר. והגם שבארנו בה טעם יפהוגבוה, מאוד נעלה, אשר מדה זאת נמשכת לנו ישר מהבורא, יחידו של עולם, שהואשורש כל הבריות, עם כל זה, מתוך שהרגשת היחידיות התיישבה בתוך האגואיזם הצרשלנו, נעשתה פעולתה הרס וחורבן, עד שהייתה למקור לכל החורבנות שהיו ויהיובעולם" הרב יהודה אשלג. מאמר השלום בעולם.
אבל, ייחודיותך, איננה רק זכות אלא גם חובה. תפקיד. כאשר האדם מצוי בתוךהאגו הצר שלו ורואה רק את טובתו האישית, אזי ייחודיותו מתבטאת בצורהשלילית.
ייחודיותך, יאמרו המקובלים, היא הזדמנות שניתנה לך מלמעלה על מנת להשפיע לשאר האנושות. אם לא תעשה זאת האנושות תהיה חסרה.
דמיין לעצמך גוף. גוף האדם. אינספור מערכות פועלות בו. נשימה. חשיבה.זרימה. עיכול ותנועה. הלב פועל את פעולתו. אף אחד לא יכול להחליף אותו. כךגם הלבלב והמוח. הזרת, הלשון והאישון. למעשה, בכדי לאפשר את קיומו של הגוףנדרשת פעולה מקסימלית מכל אחד מאיבריו. כל אחד מבצע את תפקידו כלפי כללהגוף. האיבר משרת את הגוף. רק פעולה זו מאפשרת חיים. תא ביולוגי בגוף האדםשלא פועל לטובת קיום הגוף אלא לטובת קיום עצמו נקרא תא סרטני. תא שהורג אתכל הגוף.
כך גם אנחנו, כל אחד מאתנו קיבל תפקיד ייחודי, אינדיבידואלי. כל אחד צריךללמוד איך לקיים את תפקידו בצורה הרוחנית הנכונה ביותר - למען הבריות.
ניצול של מידת הייחודיות לטובתי עצמי תביא להרס, קלקול וחורבן בעולם. ניצולה לטובת האנושות תביא לבניין ולתיקון העולם.
האדם קיבל את חופש הבחירה להחליט - תא סרטני או תא בריא.
"כי זהו ודאי גמור, אם שש מאות אלף איש מסתלקים מכל עסקיהם לצרכי עצמם ואיןלהם שום עסק בחייהם רק לעמוד על המשמר תמיד שלא יחסר שום צורך לחבריהם,ולא עוד אלא שיעסקו בזה באהבה עצומה בכל לבבם ונפשם ככל גדרה של המצוה"ואהבת לרעך כמוך", אז ברור בלי שום ספק, שאפס כל צורך מכל יחיד מחבריהאומה לדאוג בשביל קיומו עצמו. ונעשה משום זה פנוי לגמרי משמירת קיומועצמו, ויכול לקייםבנקל את המצוה של ואהבת לרעך כמוך בכל אותם התנאים...כיאיך תפול עליו דאגה על קיומו עצמו, בה בשעה ששש מאות אלף איש אוהביםנאמנים עומדים על המשמר הכן בהשגחה עצומה שלא יחסר לו כלום מצרכיו." הרביהודה אשלג. מתן תורה.
הכותב הנו מרצה בחכמת הקבלה האשל"גית