למרות שהיום קל מאי פעם להעתיק דיסקים מחברים או להוריד אותם בתוכנות שיתוף קבצים, ישנה שכבה הולכת וגדלה של אנשים שמעדיפים להוריד מוזיקה חוקית ישראלית. הסיבה לכך היא בדרך כלל אידיאולוגית, הציבור הרחב כבר מבין שהורדה בלתי חוקית של מוזיקה הנוצרה על ידי אמנים מקומיים פוגעת בהם בצורה קשה מכיוון שלא כולם יכולים להתפרנס אך ורק מהופעות חיות.

שני אתרי המוזיקה הגדולים בארץ הם songs.co.il ו - imusic.co.il ושניהם מציעים פחות או יותר את אותה מתכונת של אלבומים חדשים  וקלאסיים. למרבה הצער, אם אתם מחפשים אלבומים נדירים יחסית שיצאו לפני עידן הפס המהיר, תצטרכו להתאמץ קצת יותר ולבקר בחנויות פיסיות מתמחות כגון האוזן השלישית בתל אביב (רק שם הצלחתי למצוא את "העצב עבר לגור כאן" של טיפקס). בנוסף, חשוב לדעת כי לפעמיים ניתן להוריד את האלבום רק פעם אחת לכל מנוי. זו תכונה די מעצבנת שכנראה נועדה למנוע העתקה של השירים בקלות על ידי נתינת פרטי החשבון לחברים. הבעיה היא שהיום אנחנו משתמשים בחשבון שלנו בכל מקום : בנייד, בסלולר ואפילו באייפד.

קטגוריה אחרת של מוזיקה חוקית להורדה היא תת קטגוריה בשם פלייבקים . פלייבק הוא שיר ללא הליווי הקולי של הזמר והוא מיוצר באולפן אשר מבצע שחזור מדויק של השיר, לעיתים קרוב למאה אחוז. המצב בשוק הפלייבקים טוב יותר מכיוון שהם מופקים באולפנים מיוחדים והסיכוי שמישהו יפיץ אותם בצורה פיראטית הוא קטן יחסית. הם אמנם קצת יותר יקרים משירים רגילים, אבל הסיבה העיקרית לכך היא שחלק מהסכום עובר לאקו"ם ועדיין צריך להישאר רווח גם למוכר. עם זאת, ניתן למצוא פלייבקים מסוימים בפחות מ20 ₪. דוגמה לאתר המאפשר להוריד פלייבקים הוא פלייבק נולד, עליו תוכלו לקרוא כאן.

אתרים בחו"ל -

למרבה הצער, גם אתר אמאזון וגם אתר iTunes לא מאפשריים להשתמש בכרטיסי אשראי ישראלים ולמרות שיש דרכים לעקוף זאת עם Prepaid cards, זה לא בדיוק נוח. אופציה מעניינת , במיוחד ללהקות אינדי ויוצרים עצמאיים  היא אתר בנד קאמפ בו אין בעיה לשלם בכרטיס אשראי או אפילו ב - Paypal. ניתן למצוא שם אפילו לא מעט יוצרים ישראלים.