"בטלות מכללא" של חובת דיווח על פעולה באיגוד!!!
נכתב על ידי: דר' אלתר ושות' עורכי דין
תאריך: 29/07/08

מאת: דר' אברהם אלתר, עו"ד

ברשימה זו נתווה תיזה חדשה, שיש בה ישומיות פרקטית גדולה. וזו התיזה. כידוע יש חובה מילולית בסעיף 16(ג) בחוק מיסוי מקרקעין, על כל מוכר מניות בחברה רגילה, לדווח למנהל מיסוי מקרקעין, על מנת שיבדוק אם מדובר בפעולה באיגוד מקרקעין (החייבת במס שבח), או שמא מדובר בפעולה באיגוד רגיל (שאז אין חובת מס שבח). לפי גישתנו אין כיום תוקף חוקי לסעיף זה (16(ג) לחוק) והוא בטל מכללא ואיננו תקף, על אף שהוא מופיע בספר החוקים. וזהו ההסבר. סעיף 16(ג) מקורו בחוק מס שבח מקרקעין, תשכ"ג-1963, שנחקק בכנסת באוגוסט 1963 (ופורסם ב-1/9/63 בס"ח מס' 405, עמ' 156). סעיף 16 כולו קבע וקובע עד היום תנאים שונים לתוקפן של עסקאות. בין השאר הוא קובע בסעיף 16(ג) לחוק חובת הצהרה למס שבח על מכירת מניות בחברה רגילה, בלווית הצהרה שאין מדובר באיגוד מקרקעין. חובה זו לא מקויימת הלכה למעשה ע"י עו"ד או לקוחותיהם ואיננה נאכפת על ידי רשויות המס, ובצדק! לדעתנו חובה זו איננה תקפה מאז חקיקתו של תיקון 6 לפקודת מס הכנסה (ס"ח 442, מ-10/1/65) ובמיוחד סעיף 23, בו. סעיף זה תיקן את "חלק ה" לפקודה כפי שהוא קיים, פחות או יותר, בעיקרו עד היום. תיקון זה קבע לראשונה את חובת המס על מכירת מניות. עד לשנת 65 (1/4/65) לא היו ריווחי הון בישראל על נכסים ערטילאיים ונכסים שאינם בני פחת. ברשימה זו נתווה תיזה חדשה, שיש בה ישומיות פרקטית גדולה. וזו התיזה. כידוע יש חובה מילולית בסעיף 16(ג) בחוק מיסוי מקרקעין, על כל מוכר מניות בחברה רגילה, לדווח למנהל מיסוי מקרקעין, על מנת שיבדוק אם מדובר בפעולה באיגוד מקרקעין (החייבת במס שבח), או שמא מדובר בפעולה באיגוד רגיל (שאז אין חובת מס שבח). לפי גישתנו אין כיום תוקף חוקי לסעיף זה (16(ג) לחוק) והוא בטל מכללא ואיננו תקף, על אף שהוא מופיע בספר החוקים. וזהו ההסבר. סעיף 16(ג) מקורו בחוק מס שבח מקרקעין, תשכ"ג-1963, שנחקק בכנסת באוגוסט 1963 (ופורסם ב-1/9/63 בס"ח מס' 405, עמ' 156). סעיף 16 כולו קבע וקובע עד היום תנאים שונים לתוקפן של עסקאות. בין השאר הוא קובע בסעיף 16(ג) לחוק חובת הצהרה למס שבח על מכירת מניות בחברה רגילה, בלווית הצהרה שאין מדובר באיגוד מקרקעין. חובה זו לא מקויימת הלכה למעשה ע"י עו"ד או לקוחותיהם ואיננה נאכפת על ידי רשויות המס, ובצדק! לדעתנו חובה זו איננה תקפה מאז חקיקתו של תיקון 6 לפקודת מס הכנסה (ס"ח 442, מ-10/1/65) ובמיוחד סעיף 23, בו. סעיף זה תיקן את "חלק ה" לפקודה כפי שהוא קיים, פחות או יותר, בעיקרו עד היום. תיקון זה קבע לראשונה את חובת המס על מכירת מניות. עד לשנת 65 (1/4/65) לא היו ריווחי הון בישראל על נכסים ערטילאיים ונכסים שאינם בני פחת.



תיקון 6 לפקודת מס הכנסה, סעיף 23, היכיר לראשונה לשיטת המס בישראל את חובת תשלום המס על ריווחי הון בגין מכירת מניות. מאותו תאריך (1/4/65) היה מוכר מניות בחברה שאינה איגוד מקרקעין חייב במס רווח הון, לפי שיטה שנקבעה בתיקון 6.

בהערת ביניים נציין כי עצם חקיקתו של תיקון 6, בא על רקע שינוי דומה ביחס למיסוי ריווחי הון שחל בכל העולם. רק באותה תקופה החלה כניסתו של מס על רווח הון למדינות שונות באירופה וארה"ב. עוד נציין כי מס הכנסה פירותי, שהוטל לראשונה בשלהי המאה ה-18 והתבסס רק במאה ה-19 באנגליה ובעולם, הפך למס עיקרי רק בתחילת המאה ה-20. מס הכנסה היה מבוסס על מיסוי הכנסה שוטפת. מס ריווחי הון הוטל בעולם רק בחצי השני של המאה ה-20. ספק בעינינו אם מיסים אלו ישארו כמקור מימון לאורך זמן בשל החסרונות הרבים שלהם שלא כאן המקום לפרטם, ובמיוחד בשל הפער הנפער בין הקונצנזוס בין אזרחי המדינה, בדבר חוסר שביעות הרצון ממנו, שהפך את התחמקות מהמס ל"ספורט", לבין האמונה האדוקה של פקידי הממשל ומערכת המשפט כי חוקים פיסקליים הם "דת" שיש למלא אחריה באמונה. ולפיכך הם רודפים את אותם מתחמקי מס (ספורטאים בעיני הציבור) כאילו היו בוגדים או כופרים. פער זה מקטין את הקונצנזוס של האזרחים במערכת האכיפה והמשפט הפסקליים במדינה.

כבר כיום בחלק ממדינות במזרח אירופה ירדו שיעורי מס הכנסה מתחת ל-20% ומדינות מערב אירופה נאלצות לחקותן. ישראל כמובן לא תוכל להיוותר מהצד.

תיקון 6 והחדרת ריווחי הון על נכסים ערטילאיים לישראל לווה בתכנוני מס רבים שנקטו בעלי רכוש או בעלי שליטה בחברות. הם העבירו את נכסיהם (או מניותיהם) ברווח הון פטור ממס (עד 1/4/65) לתאגידים או לקרובים טרם כניסת החוק לתוקף. תכנון מס זה הסתבר לימים כטעות, מעין "שרות דב", זאת בשל שרווח ההון שלא היה צמוד למדד הלך וקטן - בשל שחיקת המטבעות, האינפלציה, הריבית ועליית המחירים הריאליים בעולם - ואילו אותם מתכננים איבדו הטבה מכח תיקון 22 לפקודה, שנחקק ב-76' ויצר שיעורי מס מועדפים למי שהחזיקו רכוש (מניות) שנרכש קודם ל-1/4/61 (12% - 24%). מי שמכר נכסיו ע"מ לזכות ברווח הון פטור בשנת 64', 65', קודם לתיקון 6, איבד שיעורי מס אלו והיה חייב ב-50% מס.

ומכאן להסבר התיזה. סעיף 23 לתיקון מס' 6 לפקמ"ה, שיצר רווח הון וחובת דיווח (שנתית) על מכירת מניות באיגוד רגיל, ביטל מכללא את סעיף 16(ג) לחוק מס שבח מקרקעין משנת 63'. ברור כי עד ל-1/4/65 לא היתה חובת דיווח כלל על מכירת מניות רגילות (קודם לתיקון 6) ולכן המחוקק לא רצה שתיווצר לקונה, לפיה יעשה נישום דין עצמי ויחליט אם מדובר באיגוד מקרקעין או לא. אם היה מצב כזה הרי רוב הנישומים שהיו מהססים בדבר חובת הדיווח היו מכריעים לקולא ולא מדווחים. המחוקק שלא סמך על "קהל לקוחותיו" הנישומים, סבר כי ראוי לקבוע חובת דיווח גם למי שפטור ממס שבח, כי לא היתה בנמצא חובת דיווח על מניות רגילות. צורך זה מובן ונהוג אצל רשויות המס. ההגיון: לא להותיר לאזרח מסלול בו יופעל שיקול דעתו ביחס לעצם הדיווח. על רקע ניתוח זה גם מובנת הדרישה שנכללה החל מ-1/9/63 בחוק מס שבח מקרקעין בסעיף 16(ג) לדיווח על מכירת מניות רגילות שאינן מהוות פעולה באיגוד מקרקעין החייבת במס. צורך זה בטל ועבר מן העולם עם חקיקתו של תיקון 6 על פיו קיימת חובת דיווח בגין מכירת מניות רגילות. נראה כי ניתוח פרשני זה מתחזק על רקע הלכות שונות הדנות בפרשנות חוקים ולפיהם אין בהתנהגות הציבור להצדיק פרוש מוטעה של חוק, אולם מקום בו ציבור הנישומים מתעלם מקיום הוראת סעיף 16(ג) משך עשרות שנים ואיננו מדווח למס שבח על מכירת מניות רגילות (אך מדווח על כך למס הכנסה תוך 30 יום לפי סעיף 91(ד) לפקודת מס הכנסה), הרי הפרשנות בדבר בטלות מכללא של 16(ג) לחוק מיסוי מקרקעין, לאור חקיקתו של הסדר מיוחד מאוחר יותר מתחזקת, והינה פרשנות ראויה ואפשרית.

 
אודות המחבר

דר' אלתר ושות' עורכי דין
תל אביב, שד' שאול המלך 8, קומה 14
טלפון: 03-6966633
פקס:03-6966663

http://altertax.co.il

המאמר הודפס מאתר portal-asakim.com - אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים
http://www.portal-asakim.com/Articles/Article1292.aspx