אליעד: נתחיל מהגדרת המטרה, היעד הכללי להצליח יותר בעבודה, והבנו שהדרך להצליח בעבודה זה על ידי שחרור מהלחץ. עכשיו השאלה היא למה את לחוצה? והבנו שיש שתי אפשרויות לגבי הלחץ, האם הוא מוצדק או לא מוצדק.

אם את רואה אריה, הלחץ מוצדק. אם הלחץ שלך בעבודה מוצדק, אז זה טוב שאת לחוצה, ואז אני לא רוצה לשכנע אותך לא להיות לחוצה, אבל אם הלחץ שלך בעבודה לא מוצדק, אז רצוי מאוד שלא תהיי לחוצה. ולכן מה שעליך לעשות עכשיו זה לשאול את עצמך מדוע אני לחוצה? את חייבת למצוא, מה גורם לך להיות לחוצה, ואחרי שתמצאי מה גורם לך להיות לחוצה, תשאלי האם זה מוצדק להיות לחוצה בגלל הגורם שמצאת. אז בואי נשאל עכשיו.

שאלה: יש כאן פחד מכישלון, וכן פחד לאכזב את הסובבים שלי.

אליעד: זה אותו דבר, כי אם תכשלי תאכזבי אותם.

שאלה: יש גם פחד לראות רע.

אליעד: זה כלול, למה? כי להיכשל זה אומר לאכזב את הסובבים ולראות רע. אם לא תכשלי האם את יכולה לאכזב את הסובבים ולראות רע? לא. את מפחדת להיכשל כדי שלא תאכזבי את הסובבים אותך ולא תרגישי רע. אז האם את סגורה שזה פחד להיכשל?

שאלה: יש גם העניין שלא הסתדר לי בעבודה בקודמת.

אליעד: אז מה אכפת לך שלא הסתדר לך בעבודה הקודמת? זה קודמת, את אולי מפחדת שכמו שהקודם לא הסתדר גם זה לא הסתדר, כן, אז זה שוב פחד להיכשל. אז בסוף בסוף בסוף את מפחדת להיכשל.

עכשיו מה זה להיכשל? שלא תעמדי ביעדים, שיפטרו אותך, ואז מה בעלך יחשוב, מה החברים יחשבו וכו'. ובגלל שאת לחוצה זה משפיע על הריכוז ועל האפקטיביות וכו'.

אז השאלה המתבקשת עכשיו היא למה את מפחדה להיכשל? אמרת שאת מפחדת לאכזב וגם אמרת אני מפחדת להראות רע. עכשיו אני אנסה לקדם אותך לשכל שאני מדבר על באתר. את לא מפחדת להיכשל, את מפחדת להרגיש רע עם עצמך. את מפחדת להסתכל במראה ולהגיד אני לא מספיק טובה. האם זה נכון? תנסי לחשוב על זה רגע אחד. אני רוצה לקחת אותך לשורש של העניין.

שאלה: כן, אני מפחדת להרגיש רע עם עצמי.

אליעד: אם היית בטוחה שאת הכי מושלמת בעולם, האם היית מפחדת להיכשל? לא, היית אומרת אפילו שנכשלתי זה סתם, כי אני יודעת שאני מוצלחת. אז לא היה אכפת לך שנכשלת. את טובה בכול מקרה. זה סימן שהסיפור הזה, זה עניין של דימוי עצמי. אז מה זה אומר, היכן קבור הכלב?

שאלה: בדימוי העצמי שלי.

שאלה: בדימוי העצמי שלך מול עצמך. מה זה אומר לנו פרקטית? שאם את תצליחי להביא את עצמך למצב, שבו את אומרת לעצמך, אני אוהבת את עצמי איך שאני בכול מקרה. למשל כשהיית ילדה בת שלוש, אהבת את עצמך בכול מקרה, נכון? לא פחדת לאכזב אף אחד, לא פחדת מה יגידו, ומה יחשבו, עשית מה שבא לך בראש, נכון? אז אם תצליחי לחזור לתודעה הזאת, שבה את מסוגלת להסתכל במראה כמו שאת, ולהגיד אני אוהבת את זה.

אני אגלה לך סוד, שאפילו אם תצליחי בחיים את עדיין כישלון, למה? כי תמיד יש יותר גדול ממך, יותר טוב ממך. את כישלון ביחס למשהו יותר ממך. ואם תהיי יותר טובה תהיי כישלון ביחס למשהו אחר שיותר ממך, אין לזה סוף. אין לזה סוף. או שאת מחליטה שאת אוהבת את עצמך תמיד, או שאת תמיד תחשבי שאת כישלון. אין דרך מילוט מזה.

כמו אלו שרבים על הגז, כמה המדינה תקבל, ונאמר שהוא הצליח לקבל 10% שזה עשרה מיליארד דולר, אבל הוא מרגיש כישלון למה? כי הוא יחשוב למה הוא קיבל רק עשרה מיליארד דולר ולא עשרים מיליארד דולר? כול אחד מרגיש כישלון, הוא חושב אולי הייתי עושה אחרת ומרוויח יותר. אין סוף לטופ ולכן תמיד תרגיש כישלון.

עכשיו או שאת כאדם בגישה שלך בחיים, אומרת לעצמך, אני אוהבת את עצמי כמו שאני כבן אדם, עם היתרונות והחסרונות, או שאת תמיד תסבלי ממה שיגידו עליך ותפחדי להיכשל. זה הקו הכללי. לכן אם בתוכך יהיה שקט נפשי, אז לא תפחדי אם תכשלי או לא ואז ממילא תצליחי יותר.

את לא מפחדת להיכשל, את מפחדת שיקרה משהו שיזכיר לך את מה שאת לא מרוצה מעצמך. את מפחדת שיגיע מצב שבו את או אנשים אחרים יזכרו את החסרונות שלך ואז יראו החסרונות שלך שאת לא אוהבת בעצמך. אבל אם היית אומרת לעצמך, אני יודעת שאני לא מושלמת, כי אין מושלם, אנחנו ישות מצומצמת שתמיד יש משהו שאנחנו לא. אם אתה מבינה שאלו חוקי המשחק, ותמיד יש עליך מגבלה כול שהיא, ואת שלמה עם זה באמת כי את מקבלת את זה, אז את לא תפחדי להיכשל, כי את יודעת שתמיד את כישלון ביחס למה שיותר, ואת תמיד הצלחה ביחס למה שפחות.

שאלה: האם אני תמיד כישלון?

אליעד: ביחס למה שיותר ממך. אז או שתמיד טוב לך או שאת תמיד סובלת. זה הסיפור כולו. מה הבנת?

שאלה: הבנתי שאני למעשה מפחדת מכול הדברים שהדחקתי.

אליעד: יש משהו שאת טובה בו? למשל אמרת שהזוגיות שלך טובה. אז את למעשה לא מפחדת ללכת ברחוב ושיגידו עליך שהזוגיות שלך לא טובה, כי את יודעת שהיא טובה, ואפילו אם יגידו, לא יהיה אכפת לך כי את יודעת שהיא טובה. אבל את כן מפחדת שיגידו לך משהו שאת לא רוצה לחשוב על עצמך. את מפחדת שיגידו לך שלא עשית מספיק, את תמיד כישלון, כול מיני חארטות כאלה. למעשה את מפחדת רק מהמחשבות שלך שאת לא מסוגלת להכיל על עצמך. תסבירי?

שאלה: קשה לי לקבל שאני נלחצת, וקשה לי לקבל שיגידו לי שאני נלחצת, ולכן אני לחוצה ואז עוד יותר מפחדת.

אליעד: ומה השכל שלך מבין, מה הפיתרון בעצם?

שאלה: שיהיה לי דימוי עצמי יותר טוב. ואני צריכה לאהוב את עצמי כמו שאני.

אליעד: כמו ילד קטן שעד שלא מכניסים לו לראש פחדים, את יכולה לראות זאת בגני הילדים, ילד קטן עושה מה שהוא רוצה, הוא לא מפחד להיכשל, מה זה להיכשל? למשל ניסיתי ולא הצלחתי, הוא לא חושב שזה כישלון. הילד מנסה, ואם הוא מצליח טוב ואם לא גם טוב, יש אחד שמצליח ואחד שלא מצליח. אין לו עדיין את התפיסה שהוא נכשל, ולמה נכשל.

ברגע שילד מצליח וכולם מוחאים לו כפיים, אז הם עושים אותו אומלל, למה? זה כאילו הם אומרים לו, אתה יודע למה אנחנו מוחאים לך כפיים? כי הצלחת. אבל אם לא תצליח לא נמחא לך כף. הגננת חושבת שהיא עשתה אותו מאושר, אבל היא לא קולטת שהיא עשתה אותו אומלל, למעשה הוא היה מאושר עוד לפני כן, אבל המבוגר לא מקובל עליו שהילד סתם יהיה שמח, אני צריך לעשות אותו מאושר במירכאות, ואז הוא מתחיל לשבח אותו ולפרגן לו, הוא מכניס לו בראש את התבנית שאומרת, שרק אם תצליח אז אתה מוצלח. או שאומרים לו, תראו איך הוא הצליח, מה זה אומר? האם האחרים לא הצליחו? כול אחד עושה את מה שהוא יכול, אין בזה הצלחה או לא הצלחה.

מה שאני רוצה להגיד, שתנסי להתחבר למקום שבו אין לך את השיפוטיות על עצמך. המקום שבו שני הדברים שווים אצלך.

זה למעשה התכלית הסופית, שאפילו שמקודם אמרת לי שאת רוצה להצליח, למעשה את לא רוצה להצליח, את רוצה להרגיש מוצלחת, את רוצה להרגיש שאת מצליחה. אין דבר כזה להצליח, כול דבר יכול להיות כישלון או הצלחה. את רוצה שאני אביא אותך למצב שתהיה מרוצה ממנו. את לא באמת רוצה את ההצלחה בחוץ, לא אכפת לך מה קורה בחוץ, אכפת לך שאת תהיי מרוצה ממה שקורה שם בחוץ. אכפת לך שאת תחשבי שאת מוצלחת. את רוצה בסופו של תהליך להרגיש טוב עם מה שקורה לך. הצלחת, הצלחת, לא הצלחת, לא הצלחת, את לא רוצה כול הזמן לחשוב על ההצלחה.

שאלה: כן, אני באמת רוצה להרגיש טוב, לא אכפת לי מההצלחה.

אליעד: שזה נקרא איש מצליח. תמיד יש הצלחות וכישלונות. כמו האדם שהרוויח עשרה מיליארד דולר והוא רוצה עשרים מיליארד, הרי זה שיגעון, מה אכפת לך הרי בשניהם אתה לא משתמש. השאלה היא, האם אתה מרגיש מוצלח או שלא? ילד קטן מרגיש שהוא מוצלח, הלוואי והיית מרגישה כמו ילד קטן.

עכשיו הדרך להגיע לזה, היא על ידי זה שאת רוצה להגיע לזה. כי אם את מגדירה לעצמך יעדים חיצוניים, כמו אני רוצה לשנות או לעשות, אז את עוד יותר מפחדת להיכשל. אני לא אומר שאת תציבי יעדים חיצוניים, אבל אני אומר שהיעד המרכזי שלך הוא, אני רוצה להביא את עצמי למצב שבו תמיד אני יאהב את עצמי. וכשיהיה לך את היעד הזה מבחינה הסתברותית את תצליחי יותר. תסבירי?

שאלה: המטרה היא לא להצליח ברמה החיצונית, זאת כבר תוצאה.

אליעד: זה ממילא יקרה או לא יקרה. אם את מוכשרת זה יקרה ואם לא אז לא, אנחנו יכולים לעשות אלף שיחות, אבל אם את מסוגלת תעשי זאת, למעשה עליך לא למנוע את זה.

קודם כול תהיה לך את ההצלחה הגדולה שאת אוהבת את עצמך, זה שיא ההצלחה, אם טוב לך מה את צריכה מעבר. ואם טוב לך אז מבחינה הסתברותית תצליחי יותר.

שאלה: נגיד שמכאן יגיעו הרבה תוצאות טובות.

אליעד: עכשיו איך את יכולה לאהוב את עצמך יותר? איך אפשר לשפר את האהבה העצמית?

שאלה: לא יודעת.

אליעד: מה היה התהליך שעשינו לגבי הלחץ? מה שאלנו שאלה ראשונה? למה אני לחוצה והאם זה מוצדק. עכשיו נעשה את התהליך לגבי האהבה העצמית.

שאלה: אז אני צריכה לשאול למה אני לא אוהבת את עצמי מספיק? או במילים אחרות, במה תלויה האהבה העצמית שלי לעצמי, כפי מה שאני רוצה לאהוב את עצמי?

אליעד: למעשה יש גם כאן שתי אפשרויות, האם זה מוצדק שאת לא אוהבת את עצמך או שזה לא מוצדק? אז בואי נבדוק. מה גורם לך לא לאהוב את עצמך? עכשיו תשבי ותכתבי אלו דברים את לא אוהבת בעצמך. עדיף לרשום את הרעים, לבדוק אותם אחד אחד ולטפל בהם, ואז כאשר לא יישארו רעים לא תצטרכי להתאמץ לאהוב את עצמך, כי לא תהיה סיבה למה לא לאהוב את עצמך.

שאלה: אני קראתי באתר שלך שהאדם אוהב את עצמו, לא בגלל סיבות, אלא למעשה אין לו סיבה למה לא לאהוב את עצמו. זה נראה לי הגיוני, למשל אם אתה אוהב את עצמך בגלל סיבות, וסיבה אחת נופלת אז אתה תפסיק לאהוב את עצמך.

אליעד: במקום להגיד אני חכמה, אני מוצלחת שזה בולשיט, בואי נבדוק למה את לא אוהבת את עצמך, ולבדוק האם זה מוצדק שאני לא יאהב את עצמי בגלל השטות הזאת.

המטרה שלנו היא שבסוף את תאהבי את עצמך. מה לעשות? תרשמי את הדברים שאת לא אוהבת בעצמך. אם תרשמי על עצמך דברים חיוביים, אז אם תאהבי את עצמך זה יהיה עם תנאים, ואז תמשיכי לסבול.

בואי נדבר ספציפי לעבודה, מה הם הדברים שהכי מפריעים לך ומפחידים אותך בקשר לעבודה? מה הדבר שהכי פוגע בך? בדרך כלל אנשים מפחדים להתעמת עם מה שהם מפחדים ממנו, אבל אז הם לא יוכלו לחסל את הדבר הזה. אם אנו רוצים לחסל את הפחד עלינו להגדיר אותו.

שאלה: שיגידו עלי שאני מרחפת

אליעד: את לא שלמה עם זה שאת רחפנית במירכאות. אם את מסתכלת במראה ורואה עצמך כרחפנית זה גורם לך לזעזוע? כן. לדוגמא, ילד קטן גם מרחף, אבל לא אכפת לו שהוא מרחף, אפילו יותר כיף לו כשהוא מרחף.

למשל עכשיו ישימו אותך ליד הקיר וירו בך מילים, מה הדבר שהכי יהרוג אותך? מה הדבר שהכי יפגע לך באגו?

שאלה: את כישלון.

אליעד: אם סתם יגידו לך, את כישלון, זה לא ילחיץ אותך. מה מיצג עבורך כישלון? למה את מפחדת להיכשל? למה זה מלחיץ אותך? את מבינה מה אני שואל?

זה נכון שמגיל א' לימדו אותך להצליח וכישלון זה ההפך ממה שלמדו אותך, למשל כול החמורים אמרו שצריך ללכת שמאלה, אז אם לא תלכי שמאלה האם זה כישלון? השאלה היא מה האמת? האם אלוהים עושה דברים מוצלחים? תראי מה הוא יצר. יש הרבה אנשים שחושבים שזה כישלון מאוד רציני. אז מה, אכפת לו? הוא ממשיך לעשות את זה עוד פעם.

אני מדבר ברצינות, המציאות עושה את מה שהיא רוצה, וכול יום אנשים מקטרים שרע להם, שזה כאילו כישלון, אבל המציאות ממשיכה לעשות את מה שהיא רוצה ולא אכפת לה מאף אחד. מה את מבינה? תראי זה משנה את כול התפיסה. זה כמו או הכול או לא כלום. אני יודע שמהגן לימדו אותך שצריך להצליח וכשתמותי יהיה רשום על המצבה כאן נקברה האישה המוצלחת. אבל את כאינדיבידואל מה אכפת לך מהדימויים האלה. לך יש חיים, את עושה את מה שאת יכולה וזהו. מה זה נקרא בכלל כישלון? כישלון זה אם את חושבת שאת כישלון, אז זה כישלון. זה כישלון אמיתי. אדם שהוא חושב שהוא לא מוצלח ורוצה תמיד להצליח, הוא כישלון, כי הוא נכשל להיות שמח.

למשל חתול קם בבוקר, מחפש אוכל, הצליח, הצליח, לא הצליח מחפש מקום אחר, הוא לא בקטע של כישלון. אתה עושה את העניינים שלך לפי הנסיבות, אם אתה לא מרוכז, אז אתה לא מרוכז, אין לך מה לעשות בנידון, תמיד יהיה משהו שיוציא אותך מהריכוז. את עושה את מה שאת יכולה וזהו. ואם מישהו חושב שזה כישלון זאת בעיה שלו.

למעשה היום הכוח שלך נתון בידי זרים, זה אומר שהם יחליטו לך אם את טובה או לא, הם יחליטו לך אם את כישלון או לא, הם יחליטו לך איך את תרגישי. אבל זה לא הגיוני, מה פתאום שהוא יחליט לי מה אני ארגיש? אבל למעשה לא מחליטים לך איך להרגיש, זה את שמחליטה להקשיב להם, ולדפוק את עצמך. שזוהי אומללות. זה כמו אדם שאומר אני מוכן להתנדב להיכנס לכלא.

אם את נמצאת בעבודה והראש שלך הולך למקום אחר, האם את חושבת שאת כישלון? לא, אני רחפנית וזה הטבע שלי, ככה אני. להגיד שאת כישלון? זה כמו להגיד למישהו נמוך שהוא כישלון בגלל שהוא נמוך. זה הטבע שלו, יש אדם שהוא נמוך ויש אדם שהמחשבות שלו בורחות שמאלה, מה הוא יכול לעשות. ואפילו שאולי את יכולה לשלוט בזה, ולא שלטת על זה, אז מה קרה? מי החליט שזה כישלון וזה לא כישלון?

זה נכון שאנשים מוגבלים אומרים, את כישלון, אבל האם הם יותר מוצלחים? כאילו שכול כך טוב להם שרק נשאר להם להסביר לך שאת כישלון. תראי לי אחד מכול אלה שאומרים לך שאת כישלון שהוא לא חושב עצמו לכישלון במשהו.

שאלה: אף אחד לא אמר לי שאני כישלון.

אליעד: תראי לי אחד בעולם שאומר על מישהו אחר שהוא כישלון, והוא עצמו לא כישלון בשום דבר. אין דבר כזה, כול אחד הוא כישלון ביחס למישהו אחר. הכישלון זה מי שחושב שהוא כישלון, למה? כי הוא נכשל בלהינות מהחיים. למשל אדם זכה בלוטו, אבל הוא כול היום לחוץ, איך להשקיע את הכסף ואולי הוא משקיע את הכסף לא נכון, אז הוא כישלון, כי הוא נכשל בליהנות מהחיים, הוא חי פה, בסוף הוא מת, והוא לא מצליח ליהנות.

האם את מסכימה איתי שאדם חי פה שבעים שנה וכול הזמן חושב, אם אני יעשה את זה אני אצליח, והוא לא קולט שבסוף הוא מת. מה תצליח? איפה תצליח? בסוף אתה מת, מה אתה רוצה להשיג? ולפי זה, מה זה נקרא הצלחה?

שאלה: לאהוב את עצמי בלי תנאי.

אליעד: למה זה הצלחה?

שאלה: וגם שכאני נכשלת וגם כשאני מצליחה טוב לי.

אליעד: זה כמו משחק.

אבל אני רוצה להוסיף לך, למשל כשאת רואה טלוויזיה או קוראת עיתונים, את צריכה להבין שיש שם שקר, שעושה לך שטיפת מוח רצינית. מה זה אומר, כול הרעיון של התקשורת והעיתונים זה ללמד אותך, שהצלחה זה אם אתה משיג משהו מסוים, זה כול הרעיון של העולם. הם שוטפים לך את המוח 24 שעות ביממה, גם אני רואה טלוויזיה, אבל זוכר שזוהי הצלחה חיצונית, אבל ההצלחה הפנימית זה להבין שאתה לא צריך שום דבר. אני לא אומר לך אל תראי, אני אומר לך רק תזכרי שאם מוחאים לך כפיים זה לא נקרא להצליח, הוא סתם עשה משהו. למשל הציפור עפה באוויר האם זה אומר שהיא מוצלחת? זה הטבע שלה.

הצלחה אי אפשר למדוד, זה בתוך האדם, רק את יכולה לדעת אם את מרוצה או לא. תביני כול העולם עובד הפוך ממה שהסברתי לך.

עכשיו השאלה איך אפשר ליישם את זה? הרי כול העולם בנוי על טוב ורע, אז איך אני מגיעה למצב שבו אני לא מפרידה. איך אני מסתדרת עם העולם? כשאני עובדת אני כן צריכה להצליח, אז איך אני אצליח בעבודה בצורה חיצונית? מה הבנת?

שאלה: עכשיו כשאני יעבוד, זה יבוא ממקום אחר.

אליעד: תזכרי, פנימי וחיצוני. אני אתן לך דוגמא, למשל יש כאן שני משקאות, ברמה החיצונית כול משקה הוא אחר, אבל ברמה הפנימית את שניהם אפשר לשתות. כך גם בחיים, ברמה החיצונית של החיים, יש רצונות, מטרות, טוב ורע, יעדים וכו' אבל בתוכך צריך להיות שקט כאילו את נמצאת מחוץ למשחק. בלי שכל, לא אכפת לי משום דבר, הצלחתי או נכשלתי לא מעניין. הבנת?

שאלה: אני מבינה את זה אבל השאלה איך לחוות את זה? אני רוצה להבין איך הגעת לזה.

אליעד: הלוגיקה היא מאוד פשוטה, בהתחלה צריך לתפוס משהו מוגדר, צריך יעד מוגדר, אחר שאלנו את השאלה למה?

שאלה: איך אדע שאני פועלת נכון?

אליעד: כאשר תרגישי טוב, תדעי שפעלת נכון. הדרך היחידה לדעת אם את פועלת נכון, זה אם את מרגישה טוב. אם את מרגישה טוב מה אכפת לך שאת לא עושה טוב, נכון? אז זה סימן שאת עושה טוב. ואם את לא מרגישה טוב, אז זה סימן שאת לא עושה טוב.

בהתחלה באת ואמרת שאת רוצה להצליח בעבודה, ואז הבנו שאת לא רוצה להיות לחוצה בעבודה, ולמה את לא רוצה להיות לחוצה, כי את פוחדת שיגידו שאת כישלון, למעשה את מפחדת שאת תרגישי שאת כישלון. ולמה אני מפחדת מכישלון, כי אני אוהבת את עצמי עם תנאים. ומה המסקנה, אני צריכה לאהוב את עצמי ללא תנאים. ואיך לאהוב את עצמך ללא תנאים, על ידי השאלה, למה אני לא אוהבת את עצמי? האם זה מוצדק? ושאלנו האם יש דברים שאני לא אוהבת בעצמי, וגילינו את הריחוף והכישלון, ושאלנו האם זה אמת שאני לא צריכה לאהוב את עצמי בגלל זה? וראינו שזה לא מוצדק. ובסוף הגענו לרמה של הפנימי והחיצוני, בעולם החיצוני יש לך עולם של טוב ורע, הצלחה וכישלון, וכו'. אבל בעולם הפנימי אין דבר כזה טוב ורע.

עכשיו השאלה איך את חווה את זה יותר? איך לחזק את ההבנה? מה שאת צריכה לעשות זה להתבונן, את לא צריכה לשנות כלום בחיים שלך, רק להבין ולהתבונן, לשאול את השאלות הנכונות. למה אני לא אוהבת את עצמי? האם זה נכון או לא נכון? ההתבוננות תביא אותך לחוויה.

שאלה: איך על ידי ההתבוננות אני אוהבת את עצמי?

אליעד: או קי, אז אנחנו נגדיר, אני רוצה אהבה עצמית ללא תנאי.

אהבה עצמית ללא תנאי אמורה לקרות ממילא. אנו אמורים לנטרל את מה שגורם לך לא לאהוב את עצמך. מה הוא הגורם לאומללות האדם? ההפרדה שהוא עושה בין טוב לרע היא הסיבה שהוא לא אוהב את עצמו, או שאוהב את עצמו בגלל סיבה. איך בודקים את זה? תחשבי שאת חיה בעולם שאין בו טוב ורע, האם את יכולה לא לאהוב את עצמך? לא, את חווה שקט נפשי. כמו ילד קטן, האם ילד קטן אוהב את עצמו? כן, האם הוא אוהב את עצמו בגלל סיבה, לא. מה ההבדל בין ילד קטן לאדם גדול? שלילד אין הבדל בין טוב לרע.

זאת אומרת שהמהות של חוסר אהבה עצמית זה ההפרדה בין טוב ורע. מה הבנת?

שאלה: שאני סובלת כי אני אומרת שזה טוב וזה רע.

אליעד: אם היית שונאת את כול העולם, גם היה לך טוב. אם הכול היה בעינייך רק רע, אז לא היית שונאת שום דבר. אם הכול היה בעיניך רק טוב, גם לא היית שונאת שום דבר. אבל ההפרדה שאת אומרת זה טוב וזה רע, זה מה שדופק אותך. אם היית רק כישלון והיית חושבת אני אף פעם לא יכולה להצליח, אז היית משלימה עם זה. אבל בגלל שאת פעם מצליחה ופעם לא מצליחה אז זה מסבך אותך.

שאלה: זה נראה לי מוזר, שאם אני כישלון בכול, אז איך אני ארגיש טוב?

אליעד: אם היית חושבת שאת כישלון בכול, ואין לך אפשרות להצליח בשום דבר, אז היית מקבלת את זה. אם היית אומרת לעצמך, אני תמיד כישלון, אז היית מקבלת את עצמך ומפסיקה לרצות להיות כישלון. בשורה תחתונה, האדם לא יכול לישון בשקט בלילה, כי הוא אומר זה טוב וזה רע. אם הכול רע אתה רגוע, ואם הכול טוב אתה גם רגוע. אבל אם זה טוב ורע, אז אני רוצה את זה, ואת זה אני לא רוצה, ומתחילים להסתבך. ככול שאת רוצה להרגיש יותר טוב כך את מרגישה יותר רע. אם את לא רוצה להרגיש טוב אז את מרגישה טוב. זה הפוך בכלל.

ואם תשאלי את השאלה, מי החליט שזה טוב וזה רע? את תגיעי למסקנה שאף אחד לא החליט, זה רק בני האדם החליטו. אז בעולם של בני האדם, את חיה כמוהם, אבל בעולם הפנימי שלך, אין טוב ורע. אם אין טוב ורע אז אין אף סיבה למה לא לאהוב את עצמך. ואם אין סיבה למה לא לאהוב את עצמך, אז מה שנשאר זה לאהוב את עצמך באמת ללא תנאים.

מה את צריכה לעשות פרקטית? להתבונן, לשאול את עצמך מה האמת? האם באמת זה טוב וזה רע? את צריכה להיצמד לאמת. כול מחשבה שאת חושבת שאת לא טובה בה, תשאלי מה היא האמת? תעשי רשימה ותרשמי את הדברים הטובים והרעים שלך. ולגבי דבר טוב, תשאלי האם זה באמת טוב? ולגבי דבר רע, תשאלי האם זה באמת רע? בסוף תגיעי למסקנה שזה לא משנה. אם תעשי את ההתבוננות הזאת באמת אז את תגיעי להשתוות. אם לא תפחדי, כי הפחד יכול להגיד לך, מה זאת אומרת זה ממש גרוע, אבל תשאלי, מה החליט? למה? למה? למה? בסוף תביני שזה אחד, זה שווה, זה לא משנה, טוב ורע זה אותו הדבר.

זה פשוט להבין את עצמך, זה לא משהו בשמיים. כול ההצלחות הם ביחס לחיים, מה זה אומר? למשל היית מרוכזת בעבודה, ואז הרווחת יותר, ואז אכלת יותר, ואז חיית יותר, אבל בסוף את מתה בגיל שמונים. ולמשל את רחפת, והרווחת פחות כסף ואכלת פחות בסוף גם את מתה בגיל ששים. האם זה משנה? לא משנה, אם את מבינה את זה את חיה טוב ששים שנה ואם את לא מבינה את זה את חיה שמונים שנה בסבל. הנקודה היא לא לעשות דרמה. מה הלחץ? בסוף אתה מת. האדם לחוץ סתם משטויות. ואם אומרים שאת כישלון, אל תשימי לב. אבל את אומרת אני לא יכולה להתעלם ממה שאומרים עלי, את כן יכולה להתעלם ממה שאומרים עליך. יגידו לך שאת לא מספיק טובה, תגידי לעצמך אני כן מספיק טובה. אל תהיי נאיבית, אל תאמיני לעצמך שאת לא יכולה, תבדקי.

שאלה: רציתי לשאול בקשר לריחוף שלי.

אליעד: זה לא משנה, אם את אוהבת את עצמך ללא תנאים, אז זה לא משנה מה הבעיה שלך, זה ללא תנאים.

שאלה: למשל הריחוף, איך אני אומרת לעצמי שריחוף זה לא דבר רע.

אליעד: רע בעיני מי? רע בעיני מה?

שאלה: למשל אני לחוצה.

אליעד: אז מה? מה רע בלהיות לחוצה? אם תהיי רגועה מזה שאת לחוצה, זה יהפוך אותך לרגועה. אם תהיי לחוצה מזה שאת לחוצה, את תהיי יותר לחוצה.

את צריכה לאהוב את עצמך ללא שום הגדרה. אני אוהבת את עצמי כמו שאני, זוהי הצלחה.

שאלה: יש לי את השיפוטיות שאני לחוצה, מה עלי לאמור?

אליעד: אני אוהבת את עצמי כמו שאני. מה רע בזה? למה לשנוא את עצמך בגלל זה? אז מה אם את לחוצה. אני למשל, אם לא הייתי לחוץ, לא הייתי עונה לך, הייתי אומר, מה אכפת לי שיש לה בעיה. יש טוב בלהיות לחוץ, זה לא רק רע. את אוהבת את עצמך ללא תנאים, נקודה. לכן לא משנה אם את לא טובה מספיק בעבודה, מה שחשוב, שאני אוהבת את עצמי כמו שאני, נקודה. כמו שבחלל אין דבר ממשי, כך את אוהבת את עצמך ללא שום הגדרה, וללא שום סיבה. מה הבנת?

שאלה: שאני צריכה לאהוב את עצמי ללא סיבה.

אליעד: ואם בטעות הרגת בן אדם?

שאלה: אז גם אני צריכה לאהוב את עצמי.

אליעד: אלוהים הורג הרבה אנשים כול יום. וזה בסדר לו, הוא לא מפסיק, הוא ממשיך להרוג אותם. ואם הצלת חולים, האם את צריכה לאהוב את עצמך יותר? לא, אני אוהבת את עצמי תמיד. את יכולה לשחק את המשחק של העולם, אבל בתוכך זה לא משנה. ואם את פסיכית? אז מה? מי החליט שהוא יותר חכם ממך? אולי הכי טוב זה לרחף? ולכן כולם צריכים לקנא בך.

אני חושב שזה טוב לרחף, את יודעת למה? כי את יכולה להיות בעולם נוסף בו זמנית. אני למשל הכי רחפן. אני חי פה בכדור הארץ ובכלל נמצא במקום אחר. אני אומר זה טוב וזה רע, ובכלל אני נמצא במקום אחר שאין בו טוב ורע, זה בגלל שאני רחפן. אדם שהוא לא רחפן, הוא לא יכול להיות מאושר, למה? כי אם הוא לא רחפן והוא נמצא בעולם שלנו שיש בו טוב ורע, אז הוא נמצא רק כאן, אבל אם את רחפנית, את יכולה להיות בעולם הזה שיש בו טוב ורע וגם לרחף שהכול טוב. בכול דבר יש יתרון וחיסרון, ואפשר להגיד זאת גם הפוך. מה שאני בא להגיד שבכול תכונה יש דבר חיובי.

אם אני שואל אותך למה שתאהבי את עצמך ללא סיבה? אם את נותנת לי סיבה זה אומר שזה כבר עם תנאי.

שאלה: מה שהבנתי, שאני אוהבת את עצמי ללא הגדרות, ללא סיבות, ללא תלות, ללא תנאים.

אליעד: גם אם בעלך יתגרש ממך, גם אם יקללו אותך, את אדם אינדיבידואל שטוב לו. ואחרי זה יש לך את הסיפור של העולם שלנו. ואז אם את לא עושה הבדלה בין טוב לרע אלא רואה שהכול אחד, אז תמיד טוב לך ללא סיבה.

המאמר מאת מאמן אימון אישי + ייעוץ אליעד - www.EIP.co.il | ייעוץ אישי מרצה הרצאות

הכנס לאתר ותהנה מעוד מרצה הרצאות על על האדם ל ..., שאלות להתבוננות עצמית, סבל, להנות בחיים, שקט נפשי ועוד ...