מענק פרישה הינו פיצוי כספי הניתן בדרך כלל לעובד אשר הגיע לגיל פרישה מעבודה. אירוע הפרישה הוא בדרך כלל משמעותי וקשה לאדם הפורש מאחר ובבת אחת הוא מאבד את המסגרת הארגונית, החברתית והאקטיבית שלו. לשם כך נקבע בחוק כי העובד יהיה זכאי לתשלום מענק פרישה, אשר ניתן בנוסף לתשלומים אחרים כגון דמי פנסיה, גמל והשתלמות כדי להקל על השינוי. בישראל נקבע בחוק כי גבר שהגיע לגיל 67 ואישה שהגיעה לגיל 64 זכאים לפרוש מעבודתם והם זכאים לקבל מענק פרישה.

ברוב המקרים ניתן מענק פרישה כאשר העובד מגיע לגיל היציאה לגמלאות, אולם קיימים בחוק ובהסכמי העבודה תמריצים למענקי פרישה גם בנסיבות נוספות דוגמת פרישה מרצון, יציאה מוקדמת לפנסיה ולעתים אף במקרה של שינוי קריירה, התפטרות או פיטורים. באם הוחלט כי העובד זכאי למענק פרישה בגין נסיבותיו, כל האמור לעיל מתקיים, כאילו יצא לגמלאות.

התשלום בגין פרישה מעבודה ניתן כמו פיצויי פיטורין, כלומר תשלום של משכורת אחת בגין כל שנת עבודה עבור המעסיק האחרון. בדומה לפיצויי פיטורין, המשכורת לענייני מענק פרישה נקבעת על פי ממוצע שתיים עשרה המשכורות האחרונות, ללא תוספות עבור תנאים מיוחדים או בונוסים. עם זאת, מכלול התשלומים הניתנים לעובד במסגרת מענק פרישה עשויים לכלול גם את הרכיבים הבאים:

• פיצוי בעד ימי מחלה שלא נוצלו
• פיצוי עבור הודעה מוקדמת או חודשי הסתגלות
• פיצויים מוגדלים, באם הוסכם מראש

בהתאם לחוק פיצויי פיטורין, קבלת מענק פרישה מעבודה במדינת ישראל אינה חייבת בדמי ביטוח לאומי ובדמי ביטוח בריאות, ומענק פרישה של 11,400 ש"ח או פחות בחודש אינו חייב גם במס הכנסה הסכום נכון לשנת 2010, ומתעדכן מדי שנה. במידה ומענק הפרישה גדול מהסכום שחייב במס, קיימות דרכים נוספות לפטור, להקטין או לדחות את תשלום המס באמצעות ייעוד הכספים לקצבאות, פריסת המס או באמצעות ייעוץ לתכנון מיסוי מענק פרישה. על מנת להיות זכאים למענק ולפטור ממיסוי יש למלא את הטפסים המתאים על ידי המעסיק טופס 161 או העובד טופס 161 א' בהתאמה.