דר' אברהם אלתר, עו"ד

דנו בעבר לא פעם בשינויים שחלו בהסדר הפטור - או למען הדיוק - העדר חיוב בנוגע להסדר רכוש בנוגע למקרקעין, מכח הסכם ממון: או חוק להסדר יחסי ממון: או ההלכה לשיתוף בנכסים לבני זוג הנשואים מעל 33 שנים. סעיף 4א אחרי תיקון 55, שכותרתו העברה אגב גרושין, קובע בחלקו האופרטיבי כי לא יראו כמכירה או כפעולה באיגוד, העברת זכויות בזכות במקרקעין או העברת זכות באיגוד מקרקעין "הנעשית על פי פסק דין שניתן אגב הליכי גרושין. "תיקון 55 ביטל את הצורך לכריכה של פסק הגרושין עם הסדר הרכוש בנוגע למקרקעין, דבר שהיה יכול לעמוד בניגוד לפיצול הסמכויות שהיה נעשה כדין, מקום בו הסדר הרכוש היה נעשה בבית דין למשפחה המוסמך לכך, ואילו פסק הגרושין היה ניתן על ידי הערכאה המוסמכת לדון במעמד אישי (קרי בי"ד רבני, בי"ד שרעי, או בי"ד כנסייתי). התיקון נבע מהצורך להתאים את דיני המס לדיני הסמכויות הכללים וטוב שנעשה. ציינו עוד כי תיקון 55 הסיר ספק במה שהיה לא ברור קודם לכן, קרי כי המחיר המקורי ויום הרכישה הינם לפי יום ושווי שהיו בידי בן הזוג שחוייב על פי פסק הדין להעביר את הנכס לבן זוגו ממנו התגרש. קביעת שרשור זו איננה מוצדקת פעמים רבות, שכן אם לדוגמא האשה מקבלת את חציו של גרושה בדירת מגוריהם, הרי סביר להניח כי היא ויתרה על כסף או על מיטלטלין, או על תמונות, או על חפצים אישיים אחרים, או על תביעה לפנסיה, או הכנסה של בעלה. ויתור זה הינו למעשה מתן תמורה ועל כן היה על המחוקק לראות את ערך הויתור כעלות חדשה ויום רכישה חדש לפי שווי השוק של מחצית הדירה המועברת מהבעל לאשה. אמנם יש וויתור זה של האשה מעלה שאלות מיסוי לדוגמא, שעה שהיא ויתרה על מניות או מוניטין בעסק של בעלה. אך שאלות מיסוי אלו קיימות בכל הסכם גם כיום, אלא שכיום הן זוכות להתעלמות רועמת ואי דיווח לרשויות המס על ידי עורכי הדין, רואי החשבון ובני הזוג המעורבים בהליך הגרושין. התעלמות זו תהיה במוקדם או מאוחר נשוא לטיפול שומתי או חקיקיתי של רשוית המס. עם זאת בהתעלמות זו ממיסוי התמורה החייבת במס (אם מדובר בנכסים עסקיים להבדיל ממיטלטלין בבית או כסף), אין בה להשפיע על הצורך במתן עלות גבוהה יותר לאשה בעת מכירה עתידית של הדירה (במידה ויהיה מדובר במכירה חייבת ולא כזו שנהנית מהפטור מכירת דירות מגורים). מתן עלות גבוהה יותר תחסוך מס לאישה במכירה כאמור.דנו בעבר לא פעם בשינויים שחלו בהסדר הפטור - או למען הדיוק - העדר חיוב בנוגע להסדר רכוש בנוגע למקרקעין, מכח הסכם ממון: או חוק להסדר יחסי ממון: או ההלכה לשיתוף בנכסים לבני זוג הנשואים מעל 33 שנים. סעיף 4א אחרי תיקון 55, שכותרתו העברה אגב גרושין, קובע בחלקו האופרטיבי כי לא יראו כמכירה או כפעולה באיגוד, העברת זכויות בזכות במקרקעין או העברת זכות באיגוד מקרקעין "הנעשית על פי פסק דין שניתן אגב הליכי גרושין. "תיקון 55 ביטל את הצורך לכריכה של פסק הגרושין עם הסדר הרכוש בנוגע למקרקעין, דבר שהיה יכול לעמוד בניגוד לפיצול הסמכויות שהיה נעשה כדין, מקום בו הסדר הרכוש היה נעשה בבית דין למשפחה המוסמך לכך, ואילו פסק הגרושין היה ניתן על ידי הערכאה המוסמכת לדון במעמד אישי (קרי בי"ד רבני, בי"ד שרעי, או בי"ד כנסייתי). התיקון נבע מהצורך להתאים את דיני המס לדיני הסמכויות הכללים וטוב שנעשה. ציינו עוד כי תיקון 55 הסיר ספק במה שהיה לא ברור קודם לכן, קרי כי המחיר המקורי ויום הרכישה הינם לפי יום ושווי שהיו בידי בן הזוג שחוייב על פי פסק הדין להעביר את הנכס לבן זוגו ממנו התגרש. קביעת שרשור זו איננה מוצדקת פעמים רבות, שכן אם לדוגמא האשה מקבלת את חציו של גרושה בדירת מגוריהם, הרי סביר להניח כי היא ויתרה על כסף או על מיטלטלין, או על תמונות, או על חפצים אישיים אחרים, או על תביעה לפנסיה, או הכנסה של בעלה. ויתור זה הינו למעשה מתן תמורה ועל כן היה על המחוקק לראות את ערך הויתור כעלות חדשה ויום רכישה חדש לפי שווי השוק של מחצית הדירה המועברת מהבעל לאשה. אמנם יש וויתור זה של האשה מעלה שאלות מיסוי לדוגמא, שעה שהיא ויתרה על מניות או מוניטין בעסק של בעלה. אך שאלות מיסוי אלו קיימות בכל הסכם גם כיום, אלא שכיום הן זוכות להתעלמות רועמת ואי דיווח לרשויות המס על ידי עורכי הדין, רואי החשבון ובני הזוג המעורבים בהליך הגרושין. התעלמות זו תהיה במוקדם או מאוחר נשוא לטיפול שומתי או חקיקיתי של רשוית המס. עם זאת בהתעלמות זו ממיסוי התמורה החייבת במס (אם מדובר בנכסים עסקיים להבדיל ממיטלטלין בבית או כסף), אין בה להשפיע על הצורך במתן עלות גבוהה יותר לאשה בעת מכירה עתידית של הדירה (במידה ויהיה מדובר במכירה חייבת ולא כזו שנהנית מהפטור מכירת דירות מגורים). מתן עלות גבוהה יותר תחסוך מס לאישה במכירה כאמור.