תקופת הלימודים האקדמאים היא אחת התקופות המשמעותיות ביותר בחייו של כל אדם, בה מתקבלות החלטות חשובות העשויות לעצב את עתידו. זו גם אחת התקופות העמוסות, רגשית ופיזית, בחיי האדם, שמתמודד עם לימודים ועם עבודה במקביל, מצב שמוכר למרבית הסטודנטים בארץ. הלחצים הרבים שחשים הסטודנטים להצליח ולהצטיין מחד גיסא והצורך לממן את הוצאות המחייה ואת שכר הלימוד מאידך גיסא עלולים להוביל להופעת חרדות.
בחינה או הגשת עבודה יכולים להיות אירועים מלחיצים שלעצמם, ואכן, האירועים המרכזיים שסביבם עלולים הסטודנטים לחוש חרדה הינם בחינות או הגשת עבודות, שכן ציונים גבוהים משפיעים מאוד על המשך העתיד האקדמי. עבור סטודנטים שסובלים מהפרעת קשב וריכוז מדובר בקושי כפול, ועל כן הם מצויים בסיכון גבוה יותר לסבול מחרדה, שכן היכולת שלהם להתרכז ולבצע את המבחן או העבודה בהצלחה נמוכה יותר משל סטודנטים אחרים.
חרדות יכולות לנבוע מפחד מכישלון, כאשר מחשבות חרדתיות על כשלון יכולות להתפתח אף למחשבות אובססיביות-טורדניות שאינן נותנות מנוח. כמו כן, חרדות יכולות לגרום לירידה במצב רוח ובהנאה, לבעיות שינה, לירידה בתאבון וכו', כאשר תסמינים אלה ילוו לעתים קרובות גם בתסמינים פיזיים: דפיקות לב, הזעה, תחושה של משהו תקוע בחזה או בגרון, שלשולים או כאבי בטן ועוד. חלק מהסובלים יעדיפו לדחות את הבחינה או העבודה למועד ב' או ג' ואף לא יגישו אותה בכלל, כדי שלא יצטרכו להתמודד עם תחושות הפחד והאימה.
עם זאת, חרדות אינן כורח המציאות. ניתן לטפל בחרדה במגוון שיטות שכולן יעילות ויש להתאימן למטופל ולאופי החרדה הספציפי. בפני המטופלים עומדות מספר אפשרויות. אחת מהן היא טיפול פסיכולוגי, הכולל שיחות על תחושות החרדה עם המטפל במטרה לסייע לאדם להבין את הגורמים הרגשיים לתחושותיו, כמו למשל ההערכה עצמית או הביטחון העצמי. אפשרות נוספת היא טיפול קוגניטיבי - התנהגותי, המתמקד בפעולות להפגת לחץ. במהלך הטיפול מקבל המטופל כלים מעשיים להפגת מתח עד להפחתתו לגמרי, כגון תרגילי נשימה והרפיה שונים. לעיתים הפיתרון לחרדה נעוץ בנטילת תרופה נוגדת חרדה, כגון נוגדי דיכאון וחרדה מסוג SSRI כמו ציפרלקס, פרוזק ואחרים. מחקרים רפואיים מצביעים כי שילוב של טיפול תרופתי ופסיכולוגי יעיל במיוחד.
להלן כמה עצות שיסייעו לכם להתגבר על החרדות ולעבור את הסמסטר בשלום:
- התעלמות מתסמיני החרדה רק תחמיר את המצב. שינויים במצבי רוח ובתיאבון, הפרעות שינה או דאגות חוזרות ונשנות בתקופת הלימודים מהווים נורה אדומה העלולים להעיד על חרדה או אפילו דיכאון. באם תסמינים אלה קיימים יש לפנות מיידית לייעוץ מקצועי בכדי לנסות ולפתור את הבעיה.
- מומלץ לתכנן מראש סביבה שבה לסטודנט יהיה נוח ומרגיע ללמוד או להבחן: להכין מראש בקבוק מים או עם תה קמומיל, להתלבש בבגדים נוחים שבהם לא נזיע.
- במידה וכבר נלמדו תרגילי נשימה והרפיה שמטרתם הרגעה לפני האירועים המלחיצים, מומלץ להמשיך ולתרגל אותם במהלך כל תקופת הלימודים, ולא רק לפני אירועים כמו בחינות או עבודות.
- כדאי לקחת הפסקות גם בזמן הבחינה או הכנת העבודה, כדי להתרכז יותר טוב. בהפסקות אלה ניתן לאכול או לשתות כדי לחדש את מאגרי האנרגיה וגם לתרגל תרגילי נשימות והרפיה.
- כדאי מאד להתייעץ עם סטודנטים אחרים שחוו בעבר תחושות דומות, והתמודדו בהצלחה עם תקופת הלימודים והבחינות, ולברר עמם מה היו הדרכים בהן הם השתמשו כדי להקל על עצמם ולעבור את הבחינות בהצלחה. גם לימוד בקבוצה עשוי לתרום להעלאת הביטחון ולהפגת החרדה.
- פעילות ספורטיבית עשויה לסייע להפחית את הלחץ ולהעלות את רמת האנדורפינים בדם, שתורמים למצב רוח טוב.
בחן את עצמך- האם אתה סובל מחרדה:
האם במהלך החודשים האחרונים הופיעו תסמינים אלה:
- דאגנות יתר לעתים קרובות המקשה על פעילות היומיום: כן/לא
- דאגה לא סבירה הנוגעת לפעילויות יומיומיות בתחום מסוים כגון משפחה, עבודה, לימודים ו/או בריאות. כן/לא
- תחושה של חוסר יכולת לשלוט בדאגה: כן/לא
- חוסר שקט, תחושת מתח או עצבנות באופן תכוף, יומיומי: כן/לא
- חוסר מרץ, התעייפות מהירה: כן/לא
- בעיות ריכוז: כן/לא
- קוצר רוח, עצבנות, רגזנות: כן/לא
- מתח רב בגפיים, כאבי שרירים, כאב ראש: כן/לא
- קושי להרדם או לשמר את השינה במשך כל הלילה או ששנתך מופרעת ולא מרעננת: כן/לא
- האם החרדה מפריעה לתפקוד יום יומי: כן/לא.
- במידה וענית 0-3 תשובות "כן", לא נראה כי אתה סובל מחרדה כללית. עם זאת, לא ניתן כמובן לשלול באופן ודאי קיומם של תסמינים חרדתיים על סמך שאלון זה. לכן מומלץ להמשיך ולעקוב אחר תחושותיך ואם תחול הרעה במצבך, מומלץ לפנות לייעוץ רפואי מקצועי.
- במידה וענית על 4 ומעלה תשובות "כן", נראה כי אתה חווה מצוקה נפשית משמעותית. מצוקה זו עלולה להעיד על קיומה של הפרעת חרדה כללית. מומלץ מאוד להבדק על ידי איש מקצוע לצורך אבחון מדויק של הבעיה והתאמת טיפול מתאים.