|
מיסוי הגרלות, הימורים ופרסים |
איתי הוכברג, עו"ד
בעבר, הכנסות מהגרלות, הימורים ומפעילות נושאת פרסים היו בדרך כלל פטורות ממס לפי שיטת המס בישראל, זאת מאחר והכנסות מסוג זה נחשבו כמתת שמים, ללא פוטנציאל ריאלי לחזור על עצמן וללא אפשרות לסווגן למקור הכנסה.בעבר, הכנסות מהגרלות, הימורים ומפעילות נושאת פרסים היו בדרך כלל פטורות ממס לפי שיטת המס בישראל, זאת מאחר והכנסות מסוג זה נחשבו כמתת שמים, ללא פוטנציאל ריאלי לחזור על עצמן וללא אפשרות לסווגן למקור הכנסה.
כחלק מהמגמה בשנים האחרונות להרחיב את יריעת המס, תוקן החוק והחל מ- 1 ביולי 2003 מוטל לראשונה מס בישראל גם על השתכרות או רווח מהימורים, הגרלות או פעילות נושאת פרסים (להלן –הגרלות). המס החל על הכנסות מהגרלות הינו בשיעור אחיד של 25% ללא התחשבות במדרגות מס (אף אם מדובר ביחיד שמלאו לו 60 שנה), חלה לגביהן חובת ניכוי במקור ולא קיימת זכאות לפטור, להנחה, לניכוי, לזיכוי או לקיזוז כלשהם - למעט פטור להכנסות שערכן פחת מ- 50,000 ₪ (יפורט בהמשך) ולמעט ניכוי הוצאות הכרוכות בתשלום המס (כגון תשלום לרו"ח עבור הכנת דו"ח למס הכנסה).
יוצא, שהוצאות רכישת כרטיס הגרלה, למשל, לא תותרנה בניכוי. כן לא ניתן לקזז מול הכנסות מהגרלות הפסדים שנוצרו לנישום מכל מקור שהוא, לרבות הפסדים עסקיים. והחמור מכל – אף מי שהפסיד סכומי עתק בהגרלות ובמועד מאוחר יותר זכה בסכומים מהותיים (או ההיפך – זכה ואח"כ הפסיד) לא יוכל לקזז את ההפסדים מול ההכנסות והמס יוטל על סכומי הזכיות בלבד.
זכיה וקבלת תמורה בשווה כסף (למשל זכיה במכונית) חייבת אף היא במס ובניכוי במקור, וזאת בהתאם לשווי השוק של הפרס שהתקבל. הדבר עלול ליצור בעיה תזרימית קשה בידי מקבל הפרס שכן עליו לממן מכיסו ¼ משווי הזכיה (בשל כך נאלצים זוכים רבים למכור את הפרס שקיבלו ולהמירו למזומן).
המס על הגרלות חל הן על הכנסות שהופקו או שנצמחו בידי תושבי ישראל בישראל או מחוץ לישראל, והן על הכנסות כאמור שהופקו או שנצמחו בישראל בידי תושבי חוץ (להוציא תושבי מדינה הקשורה באמנת מס עם ישראל אשר יופטרו, על-פי-רוב, ממס בישראל מכוח האמנה). הכנסות מהגרלות תיחשבנה כמופקות/נצמחות בישראל אם המשלם הינו תושב ישראל. כך, לדוגמא, אם תושב חוץ יזכה בלוטו בישראל הרי שהוא חייב, ככלל, במס בישראל (בכפוף להוראת אמנת המס, אם קיימת).
בקביעת המס על השתכרות מהגרלות לא רצה המחוקק להרחיב את בסיס המס באופן שיכלול בתוכו גם פרסים שניתנו במישור האישי, לכן נקבע סייג לפיו פרס שניתן במסגרת יחסים אישיים, כגון יחסי משפחה, יוסיף ויהנה מאי חבות במס.
פטור נוסף על השתכרות מהגרלות הוענק במסגרת צו של שר האוצר, וזאת עד לגובה תקרה העומדת כיום על 50,000 ₪. הכנסות כאמור שנעשו במסגרת בלתי חוקית לא יהנו מהפטור הקבוע בצו. נישום אשר ישתכר מכמה הגרלות שונות באותה שנת מס, יוכל ליהנות מהפטור ביחס לכל הגרלה בפני עצמה. כך, לדוגמא, נישום אשר זכה ב- 50,000 ₪ בלוטו שנערכה בתאריך פלוני וב- 50,000 ₪ בהגרלה שנערכה שבוע לאחר מכן – יהנה מפטור מלא ממס ביחס לשתי זכיותיו.
לעומת זאת, מי שרכש כרטיס הגרלה אחד המזכה אותו בשני פרסים שונים, תקרת הפטור תחושב ביחס לשני הפרסים גם יחד. בדומה, שניים שרכשו יחד כרטיס הגרלה אחד, יהנו מתקרת פטור אחת בלבד. כרטיס מנוי המאפשר לאדם להשתתף במספר הגרלות המתרחשות במהלך תוקפו של המנוי, יחשב ככרטיס הגרלה נפרד לכל הגרלה והגרלה.
הכנסות העולות על תקרת הפטור תזכנה בדר"כ לפטור חלקי. גובה הפטור החלקי יחושב לפי תקרת הפטור (50,000 ₪) בניכוי ההפרש שבין רווחי ההימורים לבין תקרת הפטור. לדוגמא: נישום שזכה בסך של 70,000 ₪ בהגרלה אחת יהנה מפטור ממס בגובה 30,000 ₪ ((50,000 – 70,000) – 50,000). בדוגמא זו ישלם הנישום 25% מס בגין הכנסות בסך 40,000 ₪ והיתרה בסך 30,000 ₪ תהא פטורה. לאור מנגנון זה, פרס העולה על כפל תקרת הפטור (100,000 ₪) לא יהנה מפטור כלל.
|