|
הסוכריה שבגלולה: על אף העלאת המס על ני"ע סחירים לעיתים ישולם פחות מס בעקבות הרפורמה |
ניר הורנשטיין, עו"ד ורונן ארויו, עו"ד (רו"ח)
במסגרת הרפורמה בשוק ההון החל מיום 1.1.06 הועלה שיעור מס רווח הון על מכירת ני"ע סחירים מ- 15% ל- 20% במרבית האפיקים ומ - 10% ל - 15% ביחס לאפיקים השקליים הלא צמודים. העלאת המס על הרווח הריאלי חלה אף על הרווח שנצמח לפני כניסת התיקון לתוקף, וזאת במקרים של ביצוע מכירה לאחר ה- 1.1.06, כאשר כזכור ניתנה אפשרות למחזיקי ני"ע לבצע מכירה רעיונית עד ליום 31.12.05 ולהתחייב במס בשיעורים שחלו עד תום 2005.במסגרת הרפורמה בשוק ההון החל מיום 1.1.06 הועלה שיעור מס רווח הון על מכירת ני"ע סחירים מ- 15% ל- 20% במרבית האפיקים ומ - 10% ל - 15% ביחס לאפיקים השקליים הלא צמודים. העלאת המס על הרווח הריאלי חלה אף על הרווח שנצמח לפני כניסת התיקון לתוקף, וזאת במקרים של ביצוע מכירה לאחר ה- 1.1.06, כאשר כזכור ניתנה אפשרות למחזיקי ני"ע לבצע מכירה רעיונית עד ליום 31.12.05 ולהתחייב במס בשיעורים שחלו עד תום 2005. לא רבים מודעים לעובדה, שעל אף העלאת שיעורי המס, במקרים מסויימים המס האפקטיבי עשוי להיות אף נמוך יותר מאשר קודם לרפורמה, זאת כיוון שכיום ניתן לנכות מהרווח הוצאות מימון.
קודם לרפורמה, עד 1.1.06, נכללה הוראה מפורשת בפקודת מס הכנסה ולפיה שיעורי המס המופחתים בשוק ההון (10% ו - 15%) לא יחולו מקום בו נתבעו הוצאות מימון. במסגרת הרפורמה בוטל הפרק המיוחד בפקודת מס הכנסה המתייחס לשוק ההון ונושא שיעור המס המוטל על ניירות ערך הוסדר במסגרת הסעיף הכללי לפקודה העוסק בהטלת מס רווחי הון (חלק ה'), מבלי לכלול את הסייג ביחס להוצאות מימון.
מכאן שכיום, פקודת מס הכנסה אינה מתנה עוד את הזכאות להתחייב במס מוגבל (20%) בעת מכירת ני"ע בכך שהנישום לא תבע הוצאות מימון בשל הלוואה שנטל לשם רכישת נייר הערך, וכפועל יוצא מכך, בהחלט יתכן מצב בו המס האפקטיבי המוטל של נישומים בגין מכירת ני"ע סחירים – אף ירד אל מתחת לשיעורי המס הקודמים (15% או 10%) בשל תביעת הוצאות הריבית.
הזכאות האמורה לנכות הוצאות מימון רלוונטית גם ביחס לניירות ערך שהוחזקו עוד מלפני ה - 1.1.06, קרי תחת משטר המס הישן!
זאת ועוד, ניתן לטעון כי זכאות זו לניכוי הוצאות מימון, רלוונטית לא רק במקרה של נטילת הלוואה לרכישת ניירות הערך, אלא אף במקרים כלליים יותר, כדוגמת תשלום ריבית על משיכת יתר בעת אחזקת ניר הערך, וזאת באופן יחסי - תוך ייחוס חלק מהריבית ששולמה לניירות הערך שנרכשו.
האם גם רשויות המס יכירו בזכות זו? דומנו כי ככל שהמדובר בעצם הזכות לנכות הוצאות מימון כנגד רווח הון התשובה לכך היא חיובית. בעבר היו גורמים ברשויות המס שטענו במספר הזדמנויות כי אין להכיר בהוצאות מימון כנגד רווחי הון. עם זאת, גישה זו לא התקבלה על ידי בית המשפט, ודומה שבשנים האחרונות, ובייחוד לאחר פסיקת ביהמ"ש העליון בעניין מ.ל. השקעות (ע"א 4271/00) אין עוד עוררין על כך שניתן לנכות הוצאות מימון כנגד רווחי הון. עם זאת, עלולות להתעורר מחלוקות ביחס לזכאות לנכות הוצאות כאמור אם הן אינן נובעות מהלוואות שנלקחו במישרין לצורך רכישת ניירות הערך (כדוגמה כנגד משיכת יתר).
3 הערות לסיום:
א. יש לקחת בחשבון כי דרישת הוצאות מימון כנגד רווח מני"ע, בייחוד אם מדובר במימון זר בהיקף גבוה, עלולה להוות סממן מחזק לטענה כי ההכנסה מניירות הערך היא פירותית ולא הונית, ועל כן תתחייב בשיעורי המס המלאים. אמנם, המדובר במבחן אחד מיני רבים כגון מספר הפעולות, היקף העסקאות, בקיאות ומומחיות, משך ההחזקה וכו' - ועל כן בהחלט ייתכנו מקרים של רווח הון במקרים בהם קיים הון זר. עם זאת, יש לקחת נקודה זו בחשבון והיא בא לידי ביטוי באופן מסויים גם במסגרת חוזר מס הכנסה שיצא בעניין "סיווג הכנסות ממכירת ניירות ערך ומעסקאות עתידיות הנסחרים בבורסה כהכנסה פירותית או הונית" (חוזר 13/2004).
ב. האמור לעיל אינו חל לגבי הטלת מס בשיעורים המופחתים (20% ו- 15%) על הכנסות ריבית. המס המופחת החל על הריבית מותנה בכך שלא נתבעות הוצאות מימון כנגד הכנסה זו - ונותר הסייג בהקשר זה כפי שהיה לפני הרפורמה.
ג. האמור לעיל ביחס לניכוי הוצאות מימון יפה גם ביחס ל"בעל מניות מהותי" (מי שמחזיק ב - 10% לפחות בזכויות בחברה שניירותיה נמכרים). עם זאת, באופן כללי (ומבלי קשר לשאלת ניכוי הוצאות המימון) שיעורי המס ביחס לבעל מניות מהותי גבוהים יותר ועומדים על 25% במקום 20% על רווחי הון (20% במקום 15% על אפיקים שקליים לא צמודים). כמו כן בעל מניות מהותי חייב במס על ריבית לפי שיעור המס השולי (עד 49% בשנת 2006) ולא לפי השיעורים המופחתים.
|