אימוץ גור שמתחת לגיל חודשיים יכול להוות מכשול גדול בהשתלבות העתידית של הכלב בחיי החברה שלנו- בקרב בני המשפחה ובקרב בעלי חיים אחרים לרבות כלבים. לצערנו החיים האמיתיים לא תמיד מאפשרים לנו להמתין לגיל הנכון ואז לאמץ, אז במקרה הזה- להלן מספר הנחיות לעבור את התקופה הקריטית עד גיל החודשיים ולצמצמם למינימום האפשרי את בעיות ההתנהגות העתידיות. הסבר קצר על התקופות הראשונות בחיי הכלב
התקופות הראשונות בחיי הכלב נקראות "תקופות קריטיות" והן התקופות המעצבות את אופי הכלב. הן נקראות כך משום שבתקופות אלו נמצא הכלב בכל מיני צמתים ודילמות תוך כדי החשיפה שלו לעולם. הצרה היא, שלאחר שהכלב בחר/אולץ ללכת בנתיב מסוים הוא לא יוכל לחזור על עקבותיו לאותה צומת ולבחור נתיב אחר. חלון ההזדמנויות לבחור בנתיב הנכון הוא קצר מאוד וחד פעמי. בתום התקופה הקריטית חלון ההזדמנויות הזה נסגר והכלב נשאר עם ניסיון החיים שאותה הדרך העבירה אותו. כאשר אנו מאמצים גור, התפקיד שלנו בתור הבעלים להיות ערים למצב, להקל על דרכו של הכלב בצמתים הללו ולנסות לנתב את החוויות באותם התקופות לחוויות חיוביות ככל שניתן. בעוד שבממוצע תקופת הגורות אורכת כשנה וחודשיים היא יכולה להשתנות אצל כל כלב וכלב בהתאם לגזע, אופי והגנטיקה שלו. נכון להיום מכירים בכ- 4 תקופות קריטיות ראשיות ובכ- 6 תקופות קריטיות משניות לכל אורך תקופת הגורות.
התקופות הקריטיות עד גיל חודשיים
עד גיל חודשיים עובר הגור 2 תקופות קריטיות.
הראשונה- תקופת התפתחות החושים: תקופה המוגדרת מרגע הלידה ועד תחילת מודעות הכלב לסביבה. בתקופה זו מתפתחים החושים, כאשר חוש הריח והשמיעה מגיעים להתפתחות מלאה לקראת סוף התקופה. משך התקופה הזו בממוצע הוא 3 שבועות.
השנייה- תקופת החשיפה לכלבים: בתקופה זו מִתרגל הגור לכלבים אחרים ולומד להכיר את הכללים להתקשרות עם בני מינו (כמו תנוחות הכניעה, המשחק ועוצמת הנשיכה). במהלך המשחקים נקבע מעמדו של הכלב ומתחזקת התפתחותו החברתית. בסיום התקופה הגור בעל יכולת שכלית הזהה לכלב בוגר. משך התקופה הזו בממוצע הוא חודש וחצי מסיום התקופה הראשונה- כלומר עד גיל חודשיים.
חשיפה לא נכונה/לוקה בחסר לגורים בתקופה הזו יכולה לגרום לאחד מבעיות ההתנהגות העתידיות:
1. "החתמת על בני-אדם"- הכלב יזהה את עצמו אחד מבני האדם, וכל ההתייחסות החברתית והמינית שלו תהיה כלפי אנשים. לכן תהיה לו בעיה ברבייה מאחר ולא תהיה לו זיקה מינית לכלבות.
2. חוסר עניין מצד הכלב בחברת כלבים אחרים ואף לדחייתם, ומנגד הכלבים מרגישים זאת ולא מוכנים לקבל אותו.
3. חוסר יכולת לתקשר עם כלבים אחרים מאחר ובתקופה זו לומד הגור את כללי התקשורת הכלבית, מצב זה יכול להוביל להתנהגות תוקפנית של הכלב כלפי כלבים אחרים מצד אחד או חרדה מהם מצד שני.
4. בתקופה זו הגור חסר ביטחון כלפי עצמאותו ולכן זקוק להגנה של אימו. באם לא בילה איתה 7 שבועות או שלא מצא "הורה מאמץ" יתכן שיסבול מחוסר יציבות בהתפתחותו הנפשית.
אז מה צריך לעשות?
במידה והכלב עדיין בתקופה של התפתחות החושים עלינו לדאוג לתחליף חלב אם איכותי ככל הניתן - על מנת לספק לו את אבות המזון הקריטיים להתפתחות החושים (מומלץ וחשוב להתייעץ עם ווטרינר בנושא). יש לדאוג לשים אותו בסביבה בעלת טמפרטורה סבירה לא מוארת מידי אך גם לא חשוכה. במהלך התקופה מתפתח חוש הראייה, וחשיפה לא נכונה לאור יכולה לגרום לבעיות ראייה עתידיות של הכלב. באותה התקופה יש לספק לגור סביבה רגועה ושקטה, להשתדל לא להרים אותו הרבה ולהשתולל איתו.לאחר שעברנו את התקופה הזו עלינו לחשוף את הכלב לגורים אחרים. ניתן לחשוף אותו גם לכלבים בוגרים אך יש להשגיח עליו ב-4 עיניים משום שכלבים בוגרים יכולים בלי כוונה להזיק לגור באופן פיזי (לדרוך עליו למשל), ובנוסף לכך הגור עדיין לא יודע את כללי השפה הכלבית ולכן יהיה קשה לחלק מהכלבים הבוגרים לתקשר איתו.
* דגש: בתקופה זו הכלב לא מחוסן, ולכן חשוף יותר להדבקות במחלות ווירוסים. במהלך התקופות יש לוודא שהגור לא מכניס לפה שלו שום דבר מלבד המזון המיועד לו בלבד. יש להיוועץ עם ווטרינר בנושא צמצום אפשרות החשיפה למחלות בגיל זה.
לכל כל יש יוצא מהכלל
רמת ההשפעה של התקופות האלו על הכלב קשורה ביחס ישיר לגנטיקה ולאופי הכלב ולכן הן לא משפיעות על כל הכלבים באופן זהה. יתכן שבחשיפה לא נכונה יהיו כלבים שהתקופות ישאירו עליהם צלקות נפשיות לכל אורך החיים ויתכן שיהיו כלבים שהתקופות כלל לא ישפיעו עליהם. כך או כך עדיף לנקוט משנה זהירות ולהתייחס לכל הכלבים בגיל הזה באופן זהה.כותב המאמר: שי מולדובן - אילוף כלבים www.dogsm.co.il