לעולם לא הצלחתי להבין בתים של משפחות בארצנו שאין בהם ספרים, שלא לדבר על ספרים חדשים. ובכל זאת, המון בתים בישראל בכלל לא מתרגשים (כמוני) מהמחשבה על ספרים חדשים, חמים וטריים ישר מבית הדפוס, עם הריח, אוי, הריח המשכר (והלא אקולוגי בעליל, אני מודה) של נייר שרק עכשיו נחתך.
כאמור, אל תצפו למצוא ספרים חדשים בבתים של המשפחות האלו. אולי יהיה זרוק איזה ספר בישול ישן פה, איזה סיפור לימוד של הילד שם. ספרים חדשים מסמלים סובלנות, הקשבה, אינטלקט שרוצה להתעדכן ולהישאר עם יד על הדופק. לא אתפלא אם משפחה שלא אוחזת בספרים בבית, אפילו לא בשביל לעשות איזה רושם מינימאלי על האורחים, בכלל לא מתעניינת באף סוג של אומנות ותרבות ומחנכת את ילדיה, מבלי להיות מודעת אפילו, לעקרות רוחנית, לצחיחות רגשית ולעומק אינטלקטואלי של טפט.
בני אותה משפחה יראו בהוצאה על ספרים חדשים בזבוז כסף משווע, ובטח בזבוז של זמן. ספרים הם ממש לא מהנים, בטח שלא כמו לשבת על הברזלים ברחוב עם החבר'ה, ולעדכן כל בחורה שעוברת איזה ציון היא מקבלת בסולם "הייתי עושה אותך". ספרים חדשים הם בטח לא מרתקים כמו לצפות בעונה החדשה של הטלנובלה בערוץ ויווה, שמספרת את אותו הסיפור בפעם ה-1000, רק שעכשיו זה עם שחקנים חדשים, חתיכים ומגניבים אחרים.
ספרים, כך חושבים אותם מחרימי - ספרים, שייכים לאוכלוסיה פלצנית/שחצנית/יומרנית שרואה – שומו שמיים – ערוץ 8 כל היום, שבו מקרינים 'סרטים מעפנים' (אל תצפו ממחרימי ספרים לאיית 'דוקומנטריים'), במקום את העונה החדשה והמגניבה של ה'אח הגדול' או 'הישרדות'.
כן, בשבילם ספרים הם רק ערימה של ניירות, חנוטה בכריכה קשה או רכה. הם צודקים. אבל רק חצי צודקים. כי ספרים הם באמת חפצים דוממים, הם לא רוקדים, הם לא מזמרים, אבל הם מחזיקים בתוכם עולמות מופלאים שלמים.
ספרים סוללים לך את הדרך למקום אחר, ונושאים אותם על כנפי הדמיון של מישהו אחר, כותב מוכשר עם שפה עשירה, שטווה כמו אומן חוטים שאורגים מציאות אחרת. ספרים הם בעלי כוח עצום על האדם שקורא אותם. ספרים יכולים להכניס לו רעיונות חדשים לראש. יש להם את הכוח לשנות לחלוטין את מצב הרוח שלו. ספרים יכולים לרומם אותו, או לרסק אותו על הרצפה. יש להם את הכוח להסיט לא רק את מסלול המחשבות שלו, אלא את כל מהלך החיים שלו.