ערב שישי אחד אתם מכנסים את ההורים ואומרים להם, אנחנו עומדים להתארס. הרבה זמן לא נשמעו כאלו צהלות שמחה בשכונה. בכל זאת יורם הילד הקטן של מזל ודויד מתארס. כמה הם חיכו לשמוע את הבשורה. בכל זאת אתה כבר בן כמעט שלושים ועד עכשיו אפילו לא מצמצת או הראת סימנים בכיוון.

ביום ראשון על הבוקר אתה רץ לבדוק טבעות אירוסין . מדני החבר הקומבינטור אתה מקבל טלפון של חנות תכשיטים שווה בקניון. אין על הדני הזה כל דבר הוא מכיר. אתה נכנס לחנות ומספר שאתה חבר שלו. יש יוצא מאחור הבעלים ועם קריצה אחת הוא מספר לך שכל מה שעל כל מה שאתה רואה בוטרינות אוטומטית יש לך עשרים וחמשה אחוזי הנחה. כל מה שנשאר לך זה לבחור טבעת למיטל האהובה. האמת קשה קשה, המבחר פשוט עצום ורב. איזה סוג של זהב לבחור, לבן? צהוב? ורוד עתיק? עם יהלומים? בלי יהלומים? צרה? רחבה? השפע הזה פשוט הורס אותך. מלחתחילה החלטת שאתה לא שם ברקס לתקציב, בכל זאת שבוע שעבר עשית את עסקת חייך ואתה יכול להרשות לעצמך לפנק את מיטל האהובה כמעט בלי הגבלה.

אחרי עוד כרבע שעה של להסתכל ולבחון את השפע אתה נשבר ומרים טלפון לאימא שלך. תעשי לי טובה, אני שולח לך מונית עכשיו בואי לקניון ותעזרי לי לבחורבין שלל טבעות אירוסין שיש להם כאן. היא כל כך מאושרת האימא הזאת שחצי שעה אח"כ היא כבר עומדת איתך ליד הוטרינה ומנסה לעזור. אחרי עוד שלוש דקות היא פוסקת בהחלטיות למיטל מגיע הטוב ביותר ושולפת טבעת זהב לבן משובצת יהלומים קטנטנים. תראה איזה יופי היא אומרת לך גם נראה יוקרתי וגם מאוד עדין. בדיוק כמו מיטל שלך. איזה מזל שהזמנת אותה אתה אומר לעצמך. בינתיים המוכרת אורזת את הטבעת במין קופסה מצופת קטיפה בצבע אדום ארגמן, אתה שולף את כרטיס האשראי מאסטרקרד פלטיניום ואפילו לא שואל את המחיר. זהו יש לך טבעת אירוסין חדשה ונוצצת. מה לא עושים בשביל האהבה.