עמית שלום

אני עובדת במשרד ממשלתי, ולא מזמן העבירו אותי לחדר חדש.  הבעיה היא שבחדר עובד בחור שהוא פשוט... מסריח. אני מצטערת, אין דרך עדינה לומר את זה. אני מרגישה גועלית, אבל  זה בלתי נסבל. דיברתי עם כמה עובדים אחרים, שבאים איתו במגע יומיומי וגם הם מסכימים. אבל הם  לא צריכים להיות איתו באותו חדר יום שלם. אני ממש נבוכה, ניסיתי לרמוז לו על דאודורנט ומקלחת בקיץ, אבל זה לא ממש עזר. אני אפילו לא בטוחה שזה מה שיפתור את הבעיה. היו חברות שחשבו שאי אפשר להגיד לו כלום, ושכדאי שאני אתרגל לסבול.  אחרות טענו שצריך לגשת למנהל, שידבר איתו ויקרא אותו לסדר, סך הכל זה לא שונה מעובד שמגיע לעבודה בלבוש מרושל. מה לעשות? ממש קשה לי.

                                                                                                                                                             קרן

היי קרן

העלית בעיה רגישה שרבים נתקלים בה. יש שמכירים חוויה זו כבר  מילדות, ומספרים על הילד בכיתתם, שהיה מביא להפסקת עשר סנדוויצ'ים עם אנשובי ובצל, שמילאו את הכיתה בריח חזק. יש שמספרים בטיפול על כך שהם היו הילד הזה, וכמה מבוכה מתלווה לזיכרון.

בשונה ממי שמגיע לעבודה בלבוש מרושל, אדם שנודף ממנו ריח רע, מעורר בנו תחושות מאוד חזקות. אולי שווה להבין אותם לפני שניגשים לפתרון המעשי.

יש משהו מאוד ראשוני בריח, שמעורר בנו משיכה ורצון להתקרב כשהוא נעים, ודחייה וגועל כשהוא רע. הריח הרע מתפשט בחדר, ומכה בנו בכל הכוח. בשונה מפצע מכוער על פנים של מישהו, אי אפשר להסב ממנו את העיניים, וקשה להתרגל אליו. אנחנו מרגישים מול הריח קרבנות חסרי אונים.

בדבריך ניכר שאת נעה בין התחושה שאת קרבן לבין תחושות אשמה על כך שאת "גועלית" ותוקפנית. את מרגישה רע כלפי האדם הדחוי, שלא יודע שכל המשרד מדבר עליו, ונגעל ממנו. אני מניח שמה שמוסיף לבלבול זו החרדה החברתית שקיימת, אולי אצל כל מי שקורא כרגע את הדברים, שגם הוא היה פעם, באיזשהו אופן, בלי ידיעתו בתפקיד המסריח. לא בכל מצב אפשר לשלוט בריחות שאנו מדיפים.

אני מאמין שברוב המקרים ניתן לטפל בבעיה. כדאי לדבר עם הבחור, אבל בגלל הרגישות, אני מציע שזה יהיה חבר, האדם שהכי קרוב אליו במשרד, ולא המנהל. המסר שכדאי להעביר לו הוא מורכב. מחד שמדובר בבעיה קשה, הגורמת לאנשים במשרד מצוקה רבה, במקביל צריך לדאוג לכך שהוא ישרוד את ה"התערבות".

יש חשש אמיתי שהבושה, והתחושה שכולם נרתעים ממנו ומלגלגים עליו, יגרמו לו לעזוב את העבודה. לכן נראה לי שחשוב להדגיש עד כמה אנשים מחבבים אותו,סומכים עליו, ורוצים בטובתו ובקרבתו. הריח הוא רק מרכיב אחד באופן שבו תופסים אותו, שמקשה על יצירת הקשר עימו. חשוב להדגיש שאף אחד לא מלגלג עליו, או חושב עליו רעות. כך הוא יוכל להפנים את הבעיה, ולא ידחה את הביקורת. בנוסף כדאי שהחבר יציע לו ליווי בתהליך  השינוי, ופידבק  דיסקרטי, האם הצליח לשנות את הריח שהוא מדיף.  

עוד על טיפול פסיכולוגי ופסיכולוגיה :

פסיכולוג | פסיכולוג קליני מדריך על טיפול פסיכולוגי לצעירים