ברמת העיקרון אני חושב שזה מאוד נלוז לצטט שירים כדי להגיד אמירה עמוקה. לטעמי זה מעיד על דלות כושר הביטוי והעדר מקוריות המחשבה.
בחרתי לצטט את השיר הבא כי כבר כחודש שאני מתעסק בזהות שלי כיהודי, אומר לעולם ומגלה לעצמי שאני מבולבל, ונדרש לשאלה מה זה קשור לצו פיוס.
מכיוון שאין לי תשובה טובה יותר, להלן שירו של מאיר אריאל:
לשאלה "איך אתה עושה שלום" - מילים: מאיר אריאל
קודם כל אני עושה שלום עם עצמי
למה אם אני בסכסוך פנימי
אז אני גם לא כל כך בסדר עם אשתי
שהיא בעצם עצמי ובשרי.
אומר לה בקול רם מה שאני לא מעיז
לגמגם לעצמי
אז קודם כל שלום עם עצמי.
אחר כך אני עושה שלום עם אשתי
למה אם אין לי שלום עם אשתי
אני הולך ונהיה מפגע סביבתי
יורק לכל כיוון את מרדתי
וזה רק בגלל שאני בריב עם אשתי
אז אני שוקד לעשות שלום עם אשתי.
אחר כך אני עושה שלום עם הסביבה
למה אני אם אין לי שלום עם הסביבה
אני בא הביתה אל אשתי החביבה
ומתחיל לחרחר כל ריב ומריבה
והלך השלום עם עצמי ובשרי
ואני שוב מטרטר את סביבתי.
אני לא מאיים אבל מוטב לסביבה
להיות בסדר עם אשתי החביבה
כמו שסביבתי אומרת לאשתי
עדיף לך שישתווה איתי
יוצא שזה ענין בטחוני של הסביבה
שביני לביני לא תהיה מריבה.
ואם אני לא רוצה לתת לסביבתי
עילה להתערב בעניני הפרטי
אז קודם כל אני עושה שלום עם עצמי
זאת אומרת עם אשתי שתחיה תודה לאל
ושלום על כל עם ישראל.