שמואל גרוברמן- אדריכל או אמן

אני בחיים לא אשכח משפט אחד שאמר לי חבר יקר בשם שמואל גרוברמן, הוא אמר לי: מסע של אלף קילומטר, מתחיל בצעד אחד קטן. נכון, זה משפט מאוד מפורסם ומוכר, ההבדל הוא שאצל שמואל גרוברמן, ניתן לשמוע בקולו שלו שהוא מתכוון לזה לחלוטין.

הוא אמר לי את המשפט הזה בערך לפני שלושים שנה כאשר עמדנו להתחיל ביחד את מסע הכומתה המפורסם כל כך. תרשו לי להסביר את מה שאני מספר כאן. היום במבט לאחור זה נראה כל כך פשוט: יוצאים לדרך ומתחילים את המסע, בסוף הוא נגמר, קשה אבל אין ברירה, מה שמתחיל חייב להסתיים.

אך אז זה לא היה כל כך פשוט, אני ושמואל גרוברמן עמדנו לצאת למסע של שמונים קילומטר, כאשר ברגע שעושים את החישוב של כמה זה רחוק, מסתבר שזה מאוד רחוק. אבל ממש רחוק. אז מה עושים? אני הייתי מאוד לחוץ וחושש עד שכמעט ולא יצאתי למסע בכלל, שמואל גרוברמן אז חייל אנונימי ולא אחד האדריכלים הגדולים ביותר בישראל, תפס אותי לשיחה רצינית עם קפה וסיגריות ודי מהר שכנע אותי שהמסע הזה הוא שום דבר בכלל ואין לי שום סיבה לחשוש ממנו, הרי בסוף הלילה זה ייגמר והזיכרונות יישארו לכל החיים.

תאמינו או לא, אני קניתי את ההסבר שלו, לא היה לי ברירה כל כך, האדם הזה הוא כל כך קריזמטי, כל כך מיוחד, כל כך משכנע, עד שיצאתי למסע כמו אריה ובאמת סיימתי אותו בקלות יתרה. אחרי שכבר היינו בסוף המסע שאלתי אותו: "שמואל, אתה לא פחדת מהמסע הזה?". התשובה שלו השאירה אותי המום ונתנה לי המון חומר למחשבה: "בטח שפחדתי, רק מטומטמים לא מפחדים, החוכמה היא לדעת להתגבר על הפחד ולהמשיך קדימה".

אז נכון, המשפט הזה הוא די קלישאה ומאוד ברור לכולם, הנקודה היא לשמוע את המשפט הזה בזמן אמת, כאשר זה מאוד נכון ומאוד מתאים. באותו הרגע ובמובן מסוים גם היום, שמואל גרוברמן הוא אחד האנשים שאני מעריך ואלי אפילו מעריץ.

כזה הוא שמואל גרוברמן, אמיץ כמו שד וחכם כמו שד זקן. אין עוד אנשים כאלו, בטח שלא הרבה מהם.