ישלהתכונן לקראת השבת ולהכין את צרכיה טרם כניסתה. מכאן נגזרה האמרה הידועה: "מי שטרח בערב-שבת, יאכל בשבת; ומי שלא טרח בערב-שבת, מה יאכל בשבת?" חשיבות רבה יש להכנות לשבת. חז"ל אף הורו למי שנתברך במשרתים ועוזרים, ואיננו טורח בעבודות הבית כל ימות השבוע – להשקיע לפחות טרחה סמלית לכבוד השבת.

השבת הייתה אורח נכבד, והם כינו אותה בכינויי חיבה, כמו "שבת המלכה", או "כלה הקושרת גורלה בחתן". על-פי דימוי זה בא החתן – הוא עם ישראל, בברית-נישואין עם הכלה, היא השבת.

פעילויות לילדים בשבת כוללותרחיצה, תספורת, נטילת ציפורניים, לבישת בגדים נאים ומיוחדיםלכבודה של השבת. בבית עצמו חייב הכול להיות ממורק, השולחן ערוך במפה וכלים נאים, וכל משפחה, בהתאם ליכולתה, חייבת לכבד את שולחנה במאכלים ערבים ומשובחים יותר מאלה של כל ימות השבוע.

אולם ההכנות, אין עניינן רק בצד החיצוני-הפיזי. על-פי מקורות חז"ל,יש להתכונן לשבת בעיון ולימוד של פרשת השבוע שיש לקיימה טרם כניסת השבת.

הדלקת נרות שבת

הבית היהודי מקבל את השבת בהדלקת נרות ומצווה זו יוחדה לעקרת-הבית. יש להדליק את הנרות כמחצית השעה לפני השקיעה ביום שישי, ולכן יש להקפיד על לוח זמני הדלקת הנר, השונה בכל עיר ועיר, כי בירושלים נהוג להדליק ארבעים דקות לפני השקיעה. אישה, המדליקה נרות לאחר כניסת השבת – לא זו בלבד שלא קיימה את מצוות ההדלקה, אלא שחיללה את השבת בעברה על ציווי מפורש: "לא-תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת".

הדלקת הנר היא אחת משלוש המצוות, המיוחדות לנשים. אם אין אישה בבית, חייב הגבר, או אחד מבני הבית האחרים, להדליק נרות במקומה.

מדוע נתייחדה המצווה לאישה דווקא?

הסיבה הפשוטה: האישה היא המצויה בבית, ועל-כן הוטלה המצווה עליה. סיבה נוספת: מפני "שלום-בית"; חלקו חכמים כבוד לאישה, שהיא עיקרו של הבית, וזיכו אותה בכבוד של השראת הקדושה של השבת בבית.

חז"ל העלו סיבה מעניינת נוספת: מצוות ההדלקה היא כעין תיקון ופרה על חטאה של חוה, אם כל חי, אשר אכלה מפרי עץ הדעת האסור ואף האכילה מפריו את אדם

כמה נרות שבת מדליקים?

שני מנהגים עיקריים רווחים באשר למספר הנרות, שיש להדליק בערב שבת:

א. שני נרות – האחד כנגד "זכור" והאחד כנגד "שמור", שני המושגים המשלימים את קדושת השבת;

ב. מספר נרות הזהה למספר הנפשות במשפחה. למשל: משפחה, בה זוג הורים ושלושה ילדים, מדליקה 5 נרות.

אישה אשר בשוגג או באונס לא הדליקה נרות פעם אחת, חייבת מכאן ולהבא להוסיף נר אחד למספר הנרות הרגיל אצלה מדי שבוע בשבוע.

עם הדלקת הנרות אסור על האישה לעסוק בכל מלאכה האסורה בשבת.

יש להציב את הפמוטות על גבי השולחן, וסביבו יסבו בני הבית בסעודת השבת שלהם. רצוי שהנרות יהיו גדולים, כדי שיאירו אף בסעודת ליל-השבת.