בהרצאה הזו נדבר על מספר דברים מעניינים על כיצד המוח שלנו חושב ? כיצד אנחנו מזהים פרצופים ? מדוע אנשים סינים דומים אחד לשני ? כיצד עובדת האינטואיציה שלנו וכיצד ניתן לשפר אותה ? כיצד התת מודע שלנו מקבל ומשדר מידע ? ועוד המון דברים מעניינים על הצורה שבה המוח שלנו חושב.

בני אדם כמו גם בעלי החיים שבטבע "מריחים פחד". כאשר בעל חיים מפחד, בצורה בלתי רצונית הגוף שלו מפריש חומריים כימיים שונים שנוצרים רק במקרים של פחד. בעלי חיים בטבע מצליחים להריח את הריח הזה אצל הקורבן הפוטנציאלי שלהם וגם זה אחד מהשיקולים שלהם האם לראות בקורבן שלהם טרף קל או לא. בנוסף חוץ מחוש הריח של בעלי החיים הם "מריחים" את הפחד של הטרף גם לפי שינויים שונים שיש בגופו של הטרף, כגון צורת העמידה, קצב הנשימה, השערות הסומרות, תנוחת הזנב, קיפול הרגליים, הראש, המבט ועוד. את כל הדברים האלו ועוד סימנים שונים כמובן בעלי החיים "מריחים" אותם ופועלים בהתאם. זאת כמובן רק "אינטואיציה" אחת מיני רבות שיש לכל בעלי החיים.

אצלנו אצל בני האדם המצב כמובן דומה. אנחנו אומנם לא מריחים בחוש הריח שלנו את הפחד (לפחות לא בצורה מודעת) של זולתנו, אבל אנחנו בוודאות אכן "מריחים" את הפחד / חשש / חוסר ביטחון עצמי / אי נוחות של האדם שמולנו. זה כמובן אחד הדברים שיוצר את האינטואיציה שיש לנו כלפי אנשים אחרים. כאשר איש מכירות מנסה למכור לנו משהו הוא מדבר איתנו ב 2 רמות ואנחנו גם קולטים ממנו מידע ב 2 רמות, במודע ובתת מודע. ברמת המודע אנחנו שומעים את מה שהוא אומר לנו בצורה גלויה ומודעת. ברמת התת מודע הוא משדר לנו בקצב הדיבור שלו, באינטונציה של הדיבור שלו, בקצב הנשימות שלו, במבנה של המשפטים שלו, בבחירת המילים שבמשפט, בשפת הגוף, צורת עמידה, מבט וכולי, בכל הדברים האלו הוא משדר לנו בצורה בלתי מודעת לתת מודע שלנו מסר נוסף שנותן לנו מידע על רמת האמינות של הדברים שלו, עד כמה הוא בטוח בעצמו, האם המידע נאמר בשלמותו, האם מסתירים מאיתנו משהו ועוד.

אך איך זה קורה בפועל איך אנחנו מנתחים את המידע שהתת מודע שלנו קולט ? כאשר אנחנו שומעים משהו מאדם אחר ולצורך העניין לא מדובר רק ב"איש מכירות" אלא מדובר בכל אדם אחר שמדבר איתנו, ילד, בן זוג, מנהל, עובד וכיו"ב, כאשר אנחנו מקבלים ממנו מידע המידע כמובן הוא ב 2 רמות כנ"ל. את המידע שאנחנו מקבלים בצורה הגלויה אנחנו מעבדים בצורה מודעת, את המידע שהתת מודע שלנו מקבל משאר הסימנים שמסביב ומשפת הגוף של זה שמולנו, גם את המידע הזה אנחנו מנתחים בצורה הבאה כדלהלן.

המוח שלנו כבני אדם מנסה ליצור תבניות שונות של המסר שקיבלנו לתת המודע שלנו והוא מנסה לעשות הצלבה בין דפוס ההתנהגות של זה שמולנו לדפוסי התנהגות שונים שנתקלנו בהם בעבר ואז בצורה בלתי מודעת התת מודע שלנו משדר למודע שלנו את רמת האמינות לדוגמא של הדובר שמולנו.

בחיים להמון דברים יש דפוסי התנהגות ופעולה דומים. לדוגמא, אדם שמשקר בצורה קיצונית ומאוד נלחץ מכך, זה גורם לו לדוגמא לחום וזיעה בגוף שלו. זה לדוגמא משהו שנפוץ אצל כל בני האדם. כאשר אנחנו רואים שזה שמדבר איתנו מתנהג בצורה מסוימת שנובעת מכך שפתאום לדוגמא נהיה לו חם, במקרה כזה אוטומאטית המוח שלנו לוקח את שפת הגוף של האדם שמולנו ומנסה להכניס אותה לתבנית ולהצליב את התבנית הזאת עם מקרים דומים שאנחנו יודעים עליהם וזה כמובן יוצר אצלנו את האינטואיציה שהוא משקר או דובר אמת בהתאם לשפת הגוף שלו.

נכון להיום קיימות תוכנות מאוד מתוחכמות של זיהוי פנים. תוכנה לזיהוי פנים מסוגלת להשוות בין פנים של אדם לבין מאגר קיים של מיליוני אנשים ולאתר את אותו אדם חדש בתוך מאגר האנשים הגדול שקיים אצלה. איך תוכנה כזאת עובדת ? התוכנה הזאת "מפרקת" את הפנים של האדם לחלקים שונים, כגון עיניים, פה, אף, מצח, גבות, ריסים ועוד. התוכנה יוצרת תבנית של הפנים של האדם ומצליבה את התבנית הזאת עם שאר התבניות שיש לה במאגר הפנים של האנשים. כך התוכנה מסוגלת לאתר חשודים / מבוקשים וכיו"ב.

כמובן שהמוח שלנו עושה בדיוק את אותו הדבר (וטוב יותר) כאשר הוא מאפשר לנו לזהות אנשים אחרים ובכלל מאפשר לנו לזהות דברים וחפצים שונים. כי כיצד בעצם אנחנו מצליחים לבצע את הפעולה הפשוטה ביותר של לזהות אנשים אחרים ? על פניו זה נראה משהו טריוויאלי אבל בפועל המוח שלנו מבצע כאן חישובים שונים בחלקיקי שניות שמאפשרים לנו לזהות את האנשים / צלילים / ריחות שסביבתנו ובכלל מאפשר לנו לקבל כל מידע דרך חמשת החושים.

כל הסינים נראים אותו הדבר לא ? אז איך הם מסוגלים להבדיל ביניהם לבין עצמם מי הוא מי ? אם ניקח אדם רגיל שאין לו קשר לסינים וניתן לו אפילו לדבר עם אדם סיני ולאחר מכן נציג לו מספר סינים דומים מאוד יתכן כי הוא לא יוכל לזכור ולזהות את האדם שאיתו הוא דיבר קודם לכן, כי כל הסינים דומים. אותו הדבר לדוגמא קורה גם ביכולת שלנו לזהות בעלי חיים. נניח שנלך לטבע ונראה שם איזה נמר, למחרת נראה נמר אחר שדומה לנמר שאותו ראינו יום קודם לכן, האם נוכל לזהות כי מדובר באותו הנמר ? כנראה שלא. לעומת זאת זואולוגים רבים לא רק שהם מצליחים לזהות את הנמר שהם ראו אתמול, אלא הם מצליחים גם לזכור מי הבן של מי, מי קרוב המשפחה של מי ועוד וכל זה על נמרים. מה אנחנו יכולים להבין מכך ? מכאן ניתן להבין כי הפעולה שנראית לנו טריוויאלית של לזהות פנים / חפצים וכיו"ב יש מאחוריה איזה שהוא מנגנון שמאפשר לה לקרות ולכן לפעמים היא עובדת ולפעמים לא. וכיצד המנגנון הזה עובד ?

אדם שידבר עם סיני פעם ראשונה בחייו כנראה שלא ידע לזהות את אותו הסיני לאחר מכן, אך אדם שיתחיל לעבוד עם אנשים סינים בצורה קבועה, פתאום הוא יהיה מסוגל לזהות סינים. אותו הדבר כמובן גם אצל זואולוגים, מאחר שהם כל היום נמצאים עם הנמרים לצורך הדוגמא, לכן הם מצליחים לזהות מי זה מי.

ואיך זה עובד בפועל בצד של המוח ? זה עובד בדיוק כמו שהוסבר קודם לגבי תוכנת זיהוי הפרצופים, כי המוח שלנו עובד לפי תבניות. כאשר אנחנו רואים סיני בפעם הראשונה, כמות המידע שיש לנו על פרצופים סינים היא מאוד נמוכה ולכן אין למוח מספיק נתונים כדי למצוא הבדלים בין הפנים הדומות. כאשר אנחנו מתחילים לדבר עם המון סינים, המוח שלנו לאט לאט מקבל המון מידע על פרצופים סינים. לאחר מכן זה מאפשר לנו כשאנחנו רואים סיני לזהות אותו במדויק, כי המוח שלנו לוקח את הפרצוף שמולנו ומכניס אותו לתבניות שונות לפי כל הפרטים הקטנים שהוא שם אליהם לב, ועבור כל אחת מהתבניות הוא מבצע הצלבה עם כל התבניות של הפרצופים שכבר קיימות אצלנו מול התבניות האפשריות של הפרצוף שמולנו ולפי זה מתבצע זיהוי או חוסר התאמה דהיינו במקרים שאנחנו לא מכירים / זוכרים את האדם.

נניח לדוגמא שאנחנו פוגשים מישהו שנראה לנו מאוד מוכר, אנחנו זוכרים אותו עוד מבית הספר לפי תבנית הפנים שלו ואכן מתבצע אימות כי אכן זה אותו האיש. כיצד זה עובד ? במקרה כזה לא מתבצעת התאמה של 1 ל 1 בין הפנים של אותו האדם מאתמול להיום, אלא התאמה של דמיון. כאן זה טיפה יותר מורכב כי המוח שלנו מבצע פעולה יותר מתוחכמת. כאשר אנחנו פוגשים את אותו האדם, המוח שלנו משדר לנו כי האדם הזה מוכר לנו מהיכן שהוא, אך אנחנו לא מיד זוכרים מהיכן הוא מוכר לנו. המוח שלנו לוקח את הפנים של האדם שמולנו ומצליב את המידע עם כל הפרצופים שראינו אי פעם ומוצא שיתכן ויש היכן שהוא התאמה בין הפנים שאנחנו רואים כרגע לבין פנים דומות שראינו בעבר. יתכן שמדובר אפילו בבן / אח של אדם שפגשנו בעבר. כאן כמובן ההתאמה היא לפי תבנית דומה אך לא התאמה זהה לחלוטין.

במקרה כזה כמות החישובים שהמוח שלנו עושה היא גדולה יותר ולכן לוקח לנו מספר שניות או יותר להיזכר מהיכן אנחנו מכירים את האדם שמולנו, כי המוח מצליב כמות עצומה של מידע. עכשיו נשאל את השאלה הבאה, בהינתן פרצוף של אדם שדומה לאדם שראינו בעבר, הדמיון הוא הרי רק בתבנית ולא 1 ל 1. מהי בעצם אותה התבנית ? כיצד מתבצע הזיהוי ?

התשובה היא כי הזיהוי מתבצע על ידי המכנה המשותף שיש בין 2 התבניות. ככל שיש יותר מכנים משותפים, כגון אותה צורת עיניים, אותו מרחק בין הפה לאף, אותה פרופורציה בין חלקי הפנים השונים וכיו"ב, ככל שיש יותר מכנים משותפים זה בעצם יוצר את הזיהוי. ישנם מקרים שבהם כמות המכנים המשותפים שאנחנו מוצאים בין הפרצוף שמולנו לבין מאגר הפרצופים שבמוח שלנו, היא נמוכה מאוד וממילא אנחנו לא מצליחים ליצור אימות וודאי של האדם שמולנו, כי הוא דומה להמון פרצופים שראינו בעבר. מצד שני, אם כמות המכנים המשותפים שאנחנו מוצאים היא מאוד גדולה והמכנים המשותפים אינם מכנים משותפים נפוצים זה יוצר אצלנו את ההתאמה בין התמונה שבמוח לבין הפרצוף שמולנו.

מה הכוונה מכנה משותף נפוץ ? מכנה משותף נפוץ משמעותו היא נניח צורת האף, להמון אנשים יש אף דומה. אך מכנה משותף פחות נפוץ יכול להיות המרחק והפרופורציה בין כל חלקי הפנים. זה מכנה משותף מורכב יותר ונפוץ פחות. ככל שהמכנה המשותף נפוץ פחות, כך זה מייצג את הייחודיות של האדם שמולנו. ולכן לדוגמא אם לאותו אדם יש צלקת על הפנים, זה לדוגמא מכנה משותף שאינו מורכב כמו היחס בין חלקי הפנים אך גם לא נפוץ וממילא זה משהו שגורם לנו לזהות ביתר קלות את האדם שמולנו. וכאן נשאלת השאלה, כיצד המוח שלנו מבצע את כל החישובים האלו בחלקי שניות ו"בזמן אמת" כי הרי כמות המידע שאנחנו מבצעים בכל רגע באמצעות הצלבה היא אין סופית.

כשאנחנו קוראים טקסט מטושטש גם אז לדוגמא המוח שלנו מבצע הצלבה של תבניות של צורות של מילים, כאשר אנחנו מתחילים לקרוא פתגם ויודעים את הסוף שלו גם בלי לקרוא את כולו גם כאן יש בעצם הצלבה של מידע, גם זהו בעצם סוג של אינטואיציה אך שהיא נראית לנו טריוויאלית כי ברור לנו איך היא עובדת. כך שבפועל גם כאשר אנחנו מזהים את החפצים שמולנו, גם כאן יש בעצם חישובים שהמוח שלנו עושה. ואיך הוא עושה זאת ? נניח שהמוח שלנו מנסה לזהות פנים של בן אדם, כיצד הוא יודע מאיזו תבנית להתחיל להצליב מידע קודם ? הרי יש אין סוף אפשרויות לתבניות שניתן ליצור מפנים של בן אדם ואיך המוח שלנו ידע מה לעשות קודם ?

התשובה על כך היא כי המוח שלנו נצמד ומבצע את הפעולה לפי התכלית של המשימה. כפי שכבר התבאר הצלחה של כל תהליך נובעת מרמת הקשר שבין התהליך לבין התכלית והמטרה הסופית שלו. כאשר המוח שלנו רוצה לזהות פנים של אדם, אז כפי שהוזכר קודם הוא יכול לעשות זאת לדוגמא על ידי איתור של מכנה משותף לא מורכב מידי אך גם לא נפוץ כגון צלקת על הפנים לדוגמא ויכול גם לעשות זאת על ידי השוואת תבניות מורכבות יותר של נניח היחס המדויק בין חלקי הפנים. המוח שלנו בגלל שהוא "חכם" הוא גם כל הזמן מבצע תיעדוף של ההשוואות השונות. המוח שלנו יודע לעשות מיפוי מהיר לפי סוג התבניות ביחס שלהן לתוצאה. במידה והתוצאה הרצויה היא זיהוי הפנים, אז אדם פחות חכם לדוגמא יתחיל תמיד לבצע את ההשוואה לפי נניח היחס בין חלקי הפנים השונים. לעומת זאת אדם חכם יותר יחפש קודם כל דברים בולטים יותר וייחודיים יותר בפנים של האדם שמולו כגון צלקת וכיו"ב כנ"ל (כפי שאכן רובנו עושים) ורק אם הוא לא יצליח למצוא התאמה, רק אז הוא יעלה את רמת הקושי של השוואת התבניות השונות. ז"א שהמוח שלנו לא רק מבצע התאמה של מספר מדהים של תבניות ומכנים משותפים בכל רגע נתון, אלא גם מבצע בכל רגע נתון תיעדוף של מה להשוות למה ואיך להשוות לפי רמת הקושי ולפי התוצאה הרצויה.

נניח שאנחנו קוראים מילה מסוימת שכתובה בצורה מטושטשת, המוח שלנו קודם כל ינסה לזהות את המילה לפי הצורה שלה ורק לאחר מכן אם עדיין יהיה לו ספק האם המכנה המשותף הוא מספיק ייחודי ברמת צורת כל המילה, רק לאחר מכן הוא ינסה להתעמק בצורה של כל אות בצורה נפרדת כדי לזהות את המילה טוב יותר. בקיצור המוח שלנו מבצע בצורה אינסטינקטיבית אין סוף פעולות בכל רגע.

ומהי בעצם אינטואיציה ? אינטואיציה זה מעין משהו שהמוח שלנו גורם לנו להרגיש שהוא אכן כך גם בלי שאנחנו מבינים במודע שלנו מדוע הוא אכן כך. ואיך זה קורה ? זה קורה בגלל שהמוח שלנו מוצא במה שאנחנו רואים תבניות מסוימות שעושות לנו אסוציאציות שונות של דברים שונים שדומים בצורה כלשהי לתבנית של מה שאנחנו רואים כרגע מולנו. לעיתים גם הדמיון הוא אפילו ברמת התבנית בלבד. לדוגמא אנחנו רגילים שכאשר קורה משהו בצורה x נובע ממנו y. אם קורה כרגע משהו שהתבנית שלו היא חדשה, אנחנו מנסים למצוא דמיון בין התבניות שאנחנו מכירים לבין התבנית החדשה.במקרה כזה הדמיון הוא לא בין המקרה הנוכחי לבין תבנית מוכרת, אלא בין תבנית חדשה לבין תבניות אחרות.

כל הדברים האלו קורים במוח שלנו כל הזמן והוא בעצם מייצר את האינטואיציה שלנו. ובגלל שמדובר בדברים דקים מאוד ובגלל שאנחנו הרי לא מודעים לעצמנו בצורה מלאה, לכן זה מה שיוצר אצלנו את ה"תחושה" של האינטואיציה לגבי דברים, וזה בגלל הדקויות של הדברים שהמוח שלנו קולט, דברים שקשה לנו להסביר אותם אפילו לעצמנו כי הם מאוד מורכבים. ז"א בעצם שהאינטואיציה שלנו היא משהו שהמוח שלנו מבצע אותו בצורה לוגית מאוד מובנת ומורכבת, אך בגלל רמת המורכבות שלו הידע שהמוח שלנו משדר לנו נדמה לנו רק כתחושה ולא כמשהו שאנחנו יכולים להסביר אותו.

וכיצד בעצם אנחנו מסוגלים לשפר את האינטואיציה שלנו ואת היכולות השכליות שלנו ? התשובה על כך היא כי באפשרותנו אכן להשפיע על התת מודע שלנו מהמודע שלנו. לדוגמא אדם שיאמר לעצמו בצורה מודעת על משהו שהוא מאוד אוהב אותו, הוא בהכרח משדר לתת מודע שלו שהוא אוהב את אותו הדבר, כי החיצוניות משפיעה על הפנימיות. עכשיו ניקח את זה לעניין הנ"ל, כפי שכבר התבאר המוח שלנו מבצע פעולות רבות בחלקיקי שניות. אחת מהפעולות לדוגמא שהוזכרה, היא פעולת התיעדוף שבה המוח שלנו בוחר את סדר הפעולה שלו של הצלבת המידע ביחס לתוצאה שהוא רוצה ומשם נגזרת מהירות החישוב שלו. זה לדוגמא משהו שאנחנו כבני אדם יכולים לשפר במנגנון של המוח שלנו. איך ? על ידי זה שבצורה מודעת בכל דבר שאנחנו עושים ננסה להיצמד לתכלית של הפעולה. לדוגמא כאשר אנחנו מבצעים פעולה כלשהי, תמיד ננסה לזכור מהי המטרה הסופית שאנחנו רוצים להשיג, בשביל מה בכלל אנחנו מתאמצים, מהי המטרה הראשונה שבכלל מניעה אותנו (להיות מאושרים) . על ידי שנעשה את זה בצורה מודעת על ידי זה נגרום גם לתת מודע שלנו ו"לליבה" של המערכת שלנו להיות טובה יותר, כי על ידי זה לדוגמא אנחנו מטביעים בעצמנו דפוסי חשיבה נכונים וטובים יותר. דפוסי החשיבה הנכונים שאנחנו מיישמים אותם במודע, הם יגרמו גם לתת מודע שלנו להיות מושפע מהם והם יגרמו למוח שלנו לעבוד טוב יותר. זה כמובן ישפר את האינטואיציה שלנו, כי האינטואיציה שלנו היא כמות עצומה של חישובים שהמוח שלנו עושה בהצלבות מידע שונות כנ"ל. ואם במודע שלנו נצליח לחשוב בצורה מובנית / יצירתית ומסודרת יותר זה יסייע גם לאינטואיציה שלנו להשתפר.

לצורך העניין ניקח לדוגמא אלופי עולם בשחמט. אלופי עולם בשחמט משחקים באמצעות האינטואיציה שלהם, הם מרגישים מה הם צריכים לעשות. ואיך זה עובד ? בפועל בכל שלב במשחק שחמט אם ננסה לחשב x מהלכים קדימה, מהר מאוד נגיע למצב שבו יש אין סוף אפשרויות שונות של מהלכים אפשריים. שחקן רגיל שלא שיחק המון שחמט, שחקן כזה מנסה לחשב כמה שיותר חישובים אפשריים של תנועת הכלים על הלוח, עד כמה כמובן שהמוח שלו מאפשר לו לעשות במסגרת הזמן ויכולת הריכוז שלו. לעומת זאת שחקן אלוף עולם מבצע פעולה אחרת, הוא לא מחשב את כל החישובים בכל פעם מחדש, הוא משתמש בזיכרון שלו כדי לעשות הצלבה בין המצב הקיים של הלוח לבין כל אותם אלפי אלפים של משחקים ומצבים של לוח השחמט שהוא מכיר מהעבר. קל יותר למוח האנושי לבצע התאמה של נניח 1000 תמונות של מצבים של הלוח, מאשר לעשות חישוב של פי 10 מצבים אפשריים של תנועת הכלים על הלוח (וכמובן שגם כאן מתבצע תיעדוף של השוואת התמונות ועוד) . זה בעצם מה שיוצר אצל אלופי עולם את האינטואיציה כיצד לשחק בלי שהם צריכים לחשוב, והאינטואיציה שלהם טובה יותר מאשר יכולת החישוב של אדם אחר, כי אצלם המוח מצבע התאמה של תמונות ומצבים שזה פשוט קל יותר ולא צריך לחשב כל פעם מחדש את כל האפשרויות. וממילא הם מנצחים די בקלילות כל אדם אחר. ולכן לדוגמא המחשב מנצח את האדם בשחמט, כי יכולת החישוב הנקודתי של המחשב כמובן גדולה יותר מאשר של האדם.

זה כמובן נכון גם לגבי אנשי מסחר (או כל מקצוע אחר) . בגלל כמות המקרים שבהם הם ניהלו מו"מ עם אנשים שונים ובגלל כמות החוויות המסחריות שהם חוו, זה מאפשר להם לזהות באינטואיציה שלהם מי אמין יותר ומי פחות, מה כדאי לעשות ומה לא. כי הם לא ממש עושים את החישוב מחדש בכל פעם מחדש, המוח שלהם לוקח את המידע שמולם, מפרק אותו לתבניות ע"פ רמת ההתאמה לתוצאה הרצויה (כגון בדיקת אמינות של הדובר) ופשוט משווה את התבניות האפשריות שעומדות מולם לתבניות אחרות שכבר קיימות אצלם.

וזה גם מה שגורם לטעויות שונות, כי לפעמים בגלל שלא מבוצע חישוב אלא רק מתבצעת התאמה של תבניות, אז לפעמים המכנה המשותף לא מתאים בשלמות ולפעמים יש הבדלים קטנים שמנגנון ההתאמה או שלא שם אליהם לב, או שהוא פשוט לא ייחס להם חשיבות וזה מה שיוצר לפעמים טעויות מפעולות שנסמכות רק על אינטואיציה. איש עסקים טוב שיודע ללמוד מהנסיון של עצמו, אחרי שהוא טועה, הוא מנתח בשכל שלו את הטעות שקרתה ובעצם מוצא את ההבדל הדק שבין המקרה הנוכחי לבין המקרים שקרו לו בעבר, ועל ידי זה הוא בעצם יוצר תבנית חדשה שבה הוא ישתמש בעתיד במקרים אחרים.

לסיכום, האינטואיציה שלנו נובעת מכך שהמוח שלנו קולט מידע נוסף בתת מודע שלנו. המוח שלנו מבצע פעולות ניתוח שונות ומייצר לנו תחושות שונות ביחס לדבר שמולנו. מה שהמוח שלנו לא מצליח להסביר לנו כיצד הוא הגיעה למסקנה הזאת, זה הופך אצלנו לתחושה בלבד בשונה מידיעה והבנה אך גם שם התרחש תהליך לוגי במוח. ככל שנצליח לשפר יותר את המודע שלנו, לגרום לו לחשוב בצורה מובנית ולוגית יותר, על ידי זה נהפוך את האינטואיציה שלנו למהימנה יותר. בהצלחה.

המאמר שקראת כרגע ענה בין השאר על השאלות הבאות: האם בני אדם מריחים פחד ? כיצד בעלי חיים מריחים פחד ? האם לפחד יש ריח ? כיצד הגוף שלנו מגיב למצבים של פחד ? אילו סימנים יש אצל אדם שמפחד ? מה משדר אמינות / חוסר אמינות אצל בני אדם ? כיצד אנחנו קולטים מידע ? כיצד התת מודע שלנו מקבל מידע ואיך הוא משדר אותו למודע שלנו ? כיצד התת מודע שלנו מזהה דפוסי התנהגות של אנשים ? כיצד תוכנות לזיהוי פנים עובדות ? כיצד המוח שלנו מזהה פרצופים שונים ? כיצד זואולוגים מזהים בעלי חיים שדומים אחד לשני ? האם באמת כל הסינים נראים אותו הדבר ? מה גורם לנו לזהות פרצופים של אנשים ? מה יוצר אצלנו את תחושת הדה זה וו שאדם כלשהוא מוכר לנו מאיזה שהוא מקום ? כיצד המוח שלנו מנתח דברים ? כיצד המוח שלנו מבצע חישובים ? כיצד באפשרותנו לשפר את פעולת המוח שלנו ? כיצד המוח שלנו מבצע תיעדוף וקבלת החלטות בחישובים שונים שהוא עושה ? מה יוצר את התחושה של האינטואיציה שיש לנו ? כיצד ניתן לשפר את יכולת האינטואיציה שלנו ? מה גורם לנו להיות מסוגלים לזהות פרצופים שונים ? מדוע לוקח לנו לפעמים זמן להיזכר מהיכן אדם כלשהו מוכר לנו ? כיצד המוח שלנו מזהה טקסט ? כיצד המוח שלנו קורא טקסט מטושטש ? כיצד המוח שלנו יוצר תבניות של דברים שונים ? כיצד מבצע המוח שלנו הצלבה בין תבניות שונות ? כיצד באפשרותנו להשפיע ולשפר את הליבה של יכולות החישוב של המוח שלנו ? איך המוח של שחמטאים עובד ? איך עובדת אינטואיציה של שחקי שחמט ? איך שחקני שחמט אלופי עולם חושבים ? כיצד עובדים החושים של אנשי מסחר ? ממה נוצרות טעויות של אינטואיציה ? כיצד המוח שלנו לומד מניסיון ועוד. בהצלחה.

קרא עוד על החלטות , פחדים , מכירות , תיעדוף , תת מודע , זיכרון , למידה , חכם ועוד ...