הפרעות חרדה עלולות להישמע כמאיימות ומרתיעות לכל אדם אבל למעשה איןהיום כמעט אדם באוכלוסיה אשר סובל מהפרעת חרדה כזאת או אחרת. כיצד ניתןלהגדיר הפרעות חרדה? מדובר בקבוצה של הפרעות נפש אשר גורמות לתחושה חזקה שלחרדה מצד אותו אדם. בנוסף חשוב להדגיש שמאפיין נוסף של הפרעות החרדה הואשהן מפריעות בחיי היום יום וגורמות לקשיים רבים לסובל מהן.

כדאילהפריד בין שני סוגים של הפרעות חרדה: הפרעות חרדה כלליות והפרעות חרדהמצביות. כאשר מדובר בהפרעות חרדה כלליות הכוונה היא לחרדה אשר אינה תלויהבגורם ספציפי, כלומר לא נוצרת מכורח הנסיבות. לעומת זאת, הפרעת חרדה מצביתחייבת לנבוע ממצב שכל אחד יכול להבין בצורה רציונאלית כי הוא יכול להיותמאיים, רק שבפועל לא כולם חשים בחרדה או בתסמינים שלה. דוגמא טובה להפרעהמצבית היא פחד קהל-אשר אחוז גדול מאד של האוכלוסייה סובל ממנו.

הפרעת חרדה חברתית שייכת לקבוצת חרדות מצביות. למעשה מדובר בחרדה מפני סיטואציות חברתיותמלחיצות-כאשר פחד קהל שהוזכר מקודם גם הוא תת קבוצה של חרדה חברתית. כמוכן, קיימות מספר רב של סיטואציות אשר בהן אדם הסובל מחרדה חברתית עשוי לחושסימפטומים של חרדה: פגישה רומנטית, ראיון עבודה חשוב, ויכוח עם אדם זר ואףמקרים יותר קיצוניים כגון פחד לאכול בציבור או לכתוב בפני אדם זר.

חלקנכבד מהפרעת חרדה חברתית הוא ההימנעות. מדובר במעגל קסמים אשר מנציח אתעצמו-ככל שאותו אדם יימנע מפעילות אשר הוא מפחד ממנה-כך גם תגדל בצורהישירה החרדה שלו מפני אותה סיטואציה. לכן על אותו אדם להיחשף ככל היותרדווקא למצבים אשר מלחיצים אותו.

שוב, חשוב להדגיש כי לקחנו במקרה זה את החרדה חברתית כמקרה בוחן, ולכןהיא יכולה גם לשמש דוגמא להפרעות חרדה רבות אחרות (בעיקר הפרעות חרדהמצביות).

ראשית, הוכח כי תרופות נגד דיכאון (בעיקר מסוג ה-SSRI) אפקטיביות מאד בטיפול בהפרעת חרדה חברתית. עם זאת, ישלקחת בחשבון כי לתרופות אלו עלולים להיות תופעות לוואי קלות ולכן יש לקחתטיפול תרופתי בהשגחת פסיכיאטר מומחה בלבד.

טיפול נוסף שהוכח כאפקטיבי הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי אשר לפי הגדרה מוגדר כטיפול קצר מועד. המטופל למעשה פותח מודעות למחשבותשלו אשר משפיעות על רגשותיו (ולהיפך). על ידי שליטה, אפילו חלקית, בשניגורמים אלו-ניתן גם לשנות דפוסי התנהגות.