והעניין הוא, כי רוב האנשים, נדמה להם שהם חכמים גדולים. ואם האדם היה חכם אמיתי, הרי שהוא היה חי חיים טובים באמת, והוא לא היה צריך שום עצה מאף אחד, איך לחיות טוב באמת. והאדם יכול להבין שהוא טיפש, מכך שכל אחד יודע בתוכו, שהוא לא חי את החיים הטובים באמת. וזה בא לידי ביטוי, בכך, שהאדם מחפש חיים יותר טובים. כי כאשר הכל טוב באמת, אז הרצון למצוא משהו יותר טוב נעלם, ואם הוא לא נעלם, זה אומר שהאדם מרגיש גם רע, וממילא זה אומר שהוא לא חכם באמת. ואעפ"כ, רוב בני האדם נדמה להם שהם חכמים גדולים, למרות שבד"כ הם טיפשים גדולים.

וכאשר האדם שומע ולומד את העצות של החכם האמיתי, נדמה לו שהוא באמת מבין את העצות של החכם האמיתי, כפי מה שהחכם האמיתי התכוון במחשבתו. והאדם מנסה ליישם את העצות של החכם האמיתי, ומגלה שהעצות של החכם האמיתי, לא עובדות אצלו ושהוא לא משיג את השלמות, למרות נדמה לו שהוא נצמד אל העצות של החכם האמיתי. ואז האדם מאשים בטיפשותו ובחוצפתו את החכם האמיתי, שהוא לא באמת חכם, ושהעצות שלו לא באמת טובות וכיו"ב.

והאדם הוא כסיל אומלל שלא מסתכל על מצבו. כי אם היה האדם מסתכל על מצבו, הוא היה מבין, שהוא זה שנמצא בבעיה. כי החיים שלו, הם אלו שהם לא באמת טובים בטוב אמיתי. וראשית כל על האדם להבין, שהחכם האמיתי עושה איתו חסד של אמת חסד חינם, שבו הוא עוזר לאדם ונותן לו שכל, איך להשיג את השלמות.

כי כל מה שהחכם האמיתי עושה עבור האדם, זה הכל מתנת חינם לגמרי. כי מצד האמת, אי אפשר לגמול למי שהוא חכם אמיתי, גמול אמיתי על מעשיו (גמול חיצוני אפשר לגמול לחכם האמת, אך לא גמול, עבור פנימיות דעת החכם האמת). משום שהחכם האמיתי, חי בעולם שכולו טוב באמת. עולם, שבו לפני ואחרי הכל שווה תמיד. עולם, שבו יש ואין הם ...

המאמר מאת להיות אלוהים שבך + מאמן אימון אישי ייעוץ / אליעד כהן - www.EIP.co.il | מאמן אימון אישי להיות אלוהים שבך

הכנס לאתר ותהנה מעוד ייעוץ אישי על להיות אלוהים עצמו, מחשבה של האדם, מציאות טובה, טיפשות, דעת / שיקול דעת ועוד ...