והעניין הוא, כי כל מה שהאדם באמת רוצה, זה את השלמות. ולכן האדם לעולם אינו מאושר, משום שהוא תמיד משווה כל דבר אל חווית השלמות. וברגע שהתודעה של האדם נפרדה מהאחדות של המציאות, מיד באותו הרגע, כל מה שהתודעה רוצה, זה להתאחד עם המציאות, ולחזור להיות מה שהיא הייתה, לפני שהיא הייתה.

והרצון הזה מחלחל באדם, עד שבסופו של דבר כל אדם ישיג את השלמות ויחזור להתאחד עם האחדות של המציאות. ועד שהדבר הזה קורה, עד אז האדם סובל, מהגעגועים שלו אל האחדות של המציאות, שהם מתגברים בכל פעם מחדש. ובכל פעם ופעם, האדם נופל מחדש אל השיגעונות של העולם הזה, ובכל פעם ופעם, הוא מתעורר מחדש להתקרב אל אחדות המציאות. ובדרך, האדם סובל מכך שבכל פעם הוא נע ונד, בין חיפוש האחדות, לבין שיגעונות העולם.

וככל שהאדם משתדל יותר ויותר בכל כוחו להתקרב אל האמת, כך הוא מזרז את תהליך הגאולה האישית שלו, שהיא בעצם הגאולה הכללית של העולם כולו. כי מיד ברגע שהאדם מקבל שכל, הוא רואה ומבין שכל העולם כולו כבר טוב, ושרק הוא עצמו המשוגע, חשב שיש בעיות כלשהן בעולם, בגלל ההטעיה של העולם הזה. וברגע שהאדם מקבל שכל ומתקן בתוכו את מה שדרוש תיקון, דהיינו הופך להיות איש אמת, אז מיד הוא רואה, שהכל כבר היה הווה ויהיה תקין ומושלם תמיד.

וברמה החיצונית של הנפרדות, האדם עושה תמיד את כל מה שהוא יכול לעשות כדי שיהיה לו הכי טוב. והאדם אף פעם לא פועל בצורה מודעת, נגד מה שיעשה לו טוב. ואעפ"כ יש בתוך האדם נקודה, שהיא לא משקיעה את כל המאמצים כדי שהאדם יהיה מאושר. כי האדם מזלזל באושר שלו.

ולא שהאדם לא רוצה להיות מאושר, אלא שהאדם משקר ומטעה את עצמו בלי סיבה, ומייאש את עצמו, וגורם לעצמו לחשוב שהוא לא באמת יכול להיות מאושר. שזהו כמובן שקר וכזב שאין כמוהו...

המאמר מאת להיות אלוהים שבך + מאמן אימון אישי ייעוץ / אליעד כהן - www.EIP.co.il | ייעוץ אישי להיות אלוהים שבך

הכנס לאתר ותהנה מעוד מאמן אישי בנושא דרך קצרה, אהבה, התמקדות, להבין את האמת, התחדשות ועוד ...