אמר רבנו לגבי תוכחה לְעוֹלָם אַל יוֹצִיא אָדָם אֶת עַצְמוֹ מִן הַכְּלָל.

והנה כידוע מי שמוכיח את חברו ומדבר איתו בגובה העיניים, על ידי זה הסיכוי שדבריו ישמעו גדול יותר.

ואפשר להתבונן ולראות כי ביקורת ותוכחה אמיתית היא תוכחה שבה אתה מוצא גם את עצמך, דהיינו שכל דיבור שיוצא מפיך רלוונטי גם לגביך. כי דיבור אמיתי אמור להיות רלוונטי לכל המדרגות וכמ"ש אֱמוּנָה הִיא מִדָּה אַחֲרוֹנָה, וְאַף - עַל - פִּי - כֵן עַל יָדָהּ דַּיְקָא עוֹלִין עַל כָּל הַמַּדְרֵגוֹת כֻּלָּן וכן כִּי בֶּאֱמֶת תּוֹרָתוֹ הוּא כְּלָלִיּוּת גָּדוֹל מֵרֵישׁ כָּל דַּרְגִּין עַד סוֹף כָּל דַּרְגִּין: כי הרי הַצַּדִּיק - עִקָּר שְׁלֵמוּתוֹ, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁנֵי הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל, דְּהַיְנוּ שֶׁיֵּדַע אֵיךְ לְדַבֵּר וְלִלְמד וּלְהָאִיר בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד, בְּדָרֵי מַעְלָה וְדָרֵי מַטָּה, בָּעֶלְיוֹנִים וּבַתַּחְתּוֹנִים, בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, שֶׁהֵם בְּחִינַת גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים, הַיְנוּ שֶׁלְּהַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה, בְּנֵי עֲלִיָּה, בְּחִינַת דָּרֵי מַעְלָה, צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה כּחַ לְהַצַּדִּיק לְהַרְאוֹת לָהֶם ... וּלְהֶפֶךְ, יֵשׁ בְּנֵי - אָדָם שֶׁמּוּנָחִים בַּמַּדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה מְאד, עַד שֶׁהָיוּ מְיָאֲשִׁין אֶת עַצְמָן לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי נִדְמֶה לָהֶם שֶׁהֵם רְחוֹקִים מְאד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּכְבָר אָבַד נִצְחָם וְתוֹחַלְתָּם מֵה' ... וְזֶה בְּחִינַת כּל, שֶׁיֵּשׁ לְהַצַּדִּיק וְכוּ'

וא"כ כל דיבור שהוא באמת אמיתי, הרי שהוא רלוונטי גם לגבי עצמך בדיוק כמו שהוא רלוונטי לגבי השומע. כי לא משנה מה מדרגתך ומה מדרגתו של זה שאתה מוכיח, הרי שדיבור שהוא אמת וטוב, הוא רלוונטי גם לגבי עצמך. ואפילו דיבור של לא להתייאש רלוונטי גם לצדיקים כפי שהתבאר.

וממילא זה אומר, כי אם דבריך אינם רלוונטיים לגבי עצמך, הרי שאין בהם אמת. כי האמת היא אחת ואם דבריך רלוונטיים רק לגבי חברך אך לא לגביך, הרי שאינם האמת לאמיתה. וא"כ עליך להיזהר שלא תבאיש את ריחו על ידי תוכחה שאינה ראויה כידוע.

וזה מ"ש הַמּוֹכִיחַ צָרִיךְ לוֹמַר תּוֹכַחְתּוֹ עַל - יְדֵי הִתְקַשְּׁרוּת הַדִּבּוּר לְשָׁרְשׁוֹ, וְאָז נִתְקַבֵּל תּוֹכַחְתּוֹ. כי אם התוכחה שלך מקושרת לשורשה הרי שהיא רלוונטית גם לגביך בדיוק כמו שהיא רלוונטי לשומע. ועל ידי זה מתקבלים דבריך, על ידי זה שאתה כולל את עצמך בתוכחתך.

ומה הכוונה לכלול את עצמו בתוכחה של עצמו ?

אז הפשט הפשוט הוא שלא יוציא את עצמו מן הכלל בצורה שבה הוא אומר את התוכחה. אך באמת דיבורי תוכחה אמתיים הם דיבורים שכאשר אתה אומר אותם גם אתה מתחזק ומתעורר מהם בשביל עצמך. וכמ"ש וּלְהַשְׁלִים אֶת דַּעְתּוֹ, שֶׁיְּהֵא שָׁלֵם בְּדַעַת, אִי אֶפְשָׁר אֶלָּא עַל - יְדֵי עֵסֶק שֶׁעוֹסֵק עִם בְּנֵי אָדָם לְקָרְבָם לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַל - יְדֵי - זֶה נִשְׁלָם דַּעְתּוֹ כִּי הֵם מְחַדְּדִין דַּעְתּוֹ, בִּבְחִינוֹת 'וּמִתַּלְמִידַי יוֹתֵר מִכֻּלָּן' ... וּבִשְׁבִיל זֶה אַבְרָהָם וְשָׂרָה טָרְחוּ אֶת עַצְמָן לְגַיֵּר גֵּרִים, כִּי עַל - יְדֵי - זֶה הִשְׁלִימוּ דַּעְתָּם ... וְזֶה הַטַּעַם שֶׁהַצַּדִּיקִים מְיַגְּעִים אֶת עַצְמָן, וְרוֹדְפִים אַחַר בְּנֵי אָדָם לְקָרְבָם לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ אֵין זֶה כְּדֵי לְהַרְבּוֹת כְּבוֹדָם, חַס וְשָׁלוֹם, אֶלָּא כְּדֵי לְהַשְׁלִים דַּעְתָּם

כי דברי תוכחה באשר הם צריכים להיאמר אך ורק בצורה שבה הדיבורים עצמם רלוונטיים גם לגבי עצמך. ושעצם הדיבור שלך עם חברך מחזק גם אותך.

ונניח שאתה רואה מישהו שעושה דבר שאינו חיובי. לכאורה מה שייך לכלול את עצמך בתוכחה, הרי אתה אינך עושה את הפעולה הזאת ?

אלא שהצורה שבה תוכיח אותו אמורה להיות רלוונטית גם לגבי עצמך. דהיינו אם אתה יכול לומר את כל מה שאתה אומר לו גם לעצמך, הרי שזה דיבור עם אמת, שבו הדיבור מקושר לשורשו ושבו אינך מוציא את עצמך מן הכלל.

מאחר שגם אתה אינך מושלם, א"כ אם אינך מוצא את הקשר שבין התוכחה שאתה אומר לבין עצמך, הרי שהיא טעונה שיפור. כי אילו היא היתה תקינה ומקושרת לשורשה הרי שהיית מוצא גם את עצמך בה.

דיבור חיובי שמעורר את הריח הטוב של השומע אמור להיות מתוך רחמנות ואהבה, דהיינו דיבור שמעורר באדם את הטוב שבו ומחזק אותו להיות עוד יותר טוב. כאשר אתה מוכיח מישהו מתוך רחמים, דהיינו שאתה לא כועס עליו בכלל אלא רק מרחם עליו ומבין כי הוא טועה לא מתוך רוע אלא מתוך מצוקה. ולכן אינך כועס עליו אלא רק מרחם עליו, דיבור כזה יעורר את הטוב שבשומע ויהיה רלוונטי גם לגביך בדיוק כמו שהוא רלוונטי לחברך.

והסימן והדרך לדעת האם הדיבור שלך נובע מרחמים ומיראת שמים שסוף דבריך להישמע או שלא, הוא על ידי זה שאתה מוצא את עצמך בתוכחה של עצמך. ואם אינך מוצא את עצמך בתוכחה שאתה מוכיח את חברך, הרי שהיא אינה מקושרת לשורשה והרי שעליך להמשיך על עצמך את מידת הרחמים כדי שהתוכחה שלך תנבע מרחמים ולא מכעס. בהצלחה.

קרא עוד על תוכחה , ביקורת , טוב , אהבה , רחמנות , רחמים ועוד ...

מאת להצליח בכח המחשבה breslev.eip.co.il