לאורך ההיסטוריה האנושית התחוללו מספר מגיפות מתועדות ומפורטות לפרטי פרטים שכילו אחוזים ניכרים מאוכלוסיית העולם ומיגורן היווה מפתח בסיס להתפתחות הרפואה המודרנית ופיתוח אמצעי הריפוי והמניעה המוכרים לנו כיום. גם ללא עזרים טכנולוגיים, דיגיטליים או אלקטרונים מודרניים בעלי אפליקציות שונות ומשונות, ידע האדם להבין כי לכל המגיפות הללו, שפרצו בבת אחת וללא הבחנת גזע, מין ומעמד, היה משהו משותף והוא הגורם שלהן. לפני כל התפרצות מגיפה, כמו דבר, אבעבועות או חצבת, ניכרה תמותה רבה של מכרסמים ומזיקים כגון עכברים או חולדות בקרבת אוכלוסיה אנושית וזמן קצר לאחר מכן החל ליפול חללים וחולים בקרב בני האדם.

מחלות ומגיפות ויראליות מועברות על ידי חרקים מוצצי דם, המעבירים דם נגוע ומזוהם מפונדקאי אחד לשני. הפרעושים והיתושים אוהבים, משום מה, את טעם הדם של החולדות יותר מכל טעם של בעל חיים אחר ולכן הן מהוות פונדקאי מוביל וראשון במעלה עבור אותן עלוקות מוצצות דם. כאשר החולדה מתה כתוצאה מהחיידקים והמחלה, עובר הפרעוש אל הפונדקאי הבא והקרוב ביותר לחולדת הבית המצויה- האדם, וכך מעבירה את הדם הנגוע שעובר תהליכים של הצטברות חיידקים וזיהום לבני האדם. דרך נוספת להדבקת בני האדם היא דרך נשיכת החולדה, דבר שקרה, וקורה, לא פעם במפגש בין השניים. חולדות חולות מאבדות את חוש הזהירות ואת החשש ממפגש עם בני אדם ולכן הן יותר תוקפניות ופחות נחבאות אל הכלים ופאסיביות בהתנהגותן בסביבה אנושית.

למרות שכיום, לעומת ימי הביניים, שכיחות המגיפות הגורמות למוות המוני ללא יכולת טיפול היא כמעט ואינה קיימת, עדיין חשיבות המניעה מראש והטיפול המוקדם בגורמים מזיקים הם חיוניים מאין כמותם. הדברת חולדות בקרבת מקומות מחיה ומגורי אדם היא סוג של פעולת מנע להתפתחות של איזושהי מחלה, מסוכנת יותר או פחות, ולהעברת חיידקים ומחלות לבני האדם. הדברה, באופן מובהק, היא אמצעי מצוין ויעיל מאוד פשוט למנוע את החשש מהידבקות במיני מחלות, להזדקק לטיפולים רפואיים ולזריקות כנגד נשיכות או עקיצות מכאיבות ובכלל, מניעה היא מילת מפתח ואקט בעל חשיבות עצומה בכל הנוגע לבריאות האוכלוסייה בכלל, לבריאות הקרובים לנו ולבריאותנו שלנו.