כשזוגות עוברים גירושים הם שניהם מוכנים לעשות הכל כדי לגמור עם ההליך כמה שיותר מהר, כדי שלא יצטרכו עוד להתמודד זה עם זה. כשלבני הזוג יש ילד, הופך ההליך לארוך יותר, כי כל אחד מהם רוצה לקבל משמורת על הילד, כדי שיוכל לגדל אותו בבית שלו ולפתח עימו קשר מיוחד ועמוק.

משמורת היא הדילמה הקשה ביותר שעולה בהליך גירושים, להורים וגם לילדים. זוגות מסוימים מצליחים להתמודד עם הדילמה לבדם ויחד הם מגיעים להחלטה משותפת בנוגע למשמורת, אך חלק רב מהזוגות המתגרשים ממשיכים להיאבק ולא מגיעים להסכמה. זוגות כאלו פונים אל המערכת המשפטית כדי שיתנו להם מענה לדילמה וכך יוכלו לסיים את המאבק.

על פי החוק, כשזוג רוצה גירושים האימא מקבלת משמורת עליו כשהילד בני 6 ומטה. אם האימא כשירה לגידול הילד, היא אוטומטית תקבל את המשמורת עליו, מפני שהאימא תמיד מהווה גורם חשוב ויש לה מעמד מרכזי בחיי הילד. למרות העובדה שהאימא מקבלת חזקה על הילד, האבא יכול לפתח קשר יציב עם בנו.

כדי שהאב יוכל להיות חלק משמעותי בחיי הילד צריך הסדרי ראיה, שלא יביאו לניתוק ארוך של הילד מאביו או מאימו, זאת על מנת לשמור על יציבות בחייו של הילד.

לפי החוק, ההורה שלא קיבל משמורת מחויב לשלם דבר שנקרא מזונות ילדים. מזונות ילדים מטרתם לכסות את ההוצאות של ההורה המשמורן על צרכים שהילד זקוק להם, כמו חינוך, ביגוד, דיור וכדומה. אם ישנם צרכים נוספים לילד, כמו חוגי העשרה, או צרכים מיוחדים אחרים, ההורה הלא משמורן ישלם גם עליהם. הורה שלא משלם מזונות ילדים כפי שנקבע עלול להישלח למאסר.

למרות שישנם זוגות שמגיעים להסכמים לגבי משמורת, מזונות ילדים והסדרי ראיה, ועל אף שהחוק יכול להחליט בקלות ברוב המקרים, גירושים הם הליך לא פשוט בכלל, אך כאשר בהליך מעורב ילד חשוב שההורים לא יערבו בהליך וינהלו את ההליך בנועם.