לכל דבר בעולם שלנו יש מחזור חיים משל עצמו: העצים מלבלבים באביב ונושרים בסתיו, בתי הספר יוצאים לחופשות הקבועות בחגים ולחופש גדול ביולי-אוגוסט, ואפילו למוסדות יש עונות קבועות ומועדים מיוחדים. בבנק הדואר למשל יספיק לכם מבט אחד על הממתינים בתור כדי לדעת אם זה היום בחודש שבו נכנסת קצבת הזקנה או אולי דווקא המועד לתשלום המע"מ בידי עוסקים זעירים. וכך, גם לבורסה לניירות ערך יש את מחזור החיים שלה, הקצב הקבוע והמועדים המיוחדים שמעניקים מסגרת מסודרת של זמן לעולם ההשקעות.

אז לא משנה איך אתם קשורים לבורסה – בין אם אתם משקיעים במניות, באג"ח, בקרנות נאמנות או באופציות דיגיטליות , אתם חייבים להכיר את מחזור החיים של הבורסה לניירות ערך, את לוח השנה שלה והקצב הייחודי שבו היא מתנהלת.

אז לטובת כולכם ריכזנו עבורכם מדריך פשוט: המדריך הידידותי למשתמש למחזור החיים של הבורסה.

מחזור החיים היומי

שעות הפתיחה הרשמיות של הבורסה התל-אביבית הן 9:00 עד 16:30, אבל למעשה במציאות הגלובלית של ימינו יום המסחר מתחיל עוד בערב קודם – עם נתוני הסגירה של וול-סטריט. הבורסות של ארה"ב פתוחות מ-9:00 עד 16:00 שעון ניו-יורק – כלומר, במרבית השנה, הבורסה האמריקנית נפתחת בשעה 16:00 שעון ישראל, ונסגרת בשעה 23:00 שעון ישראל. כמובן ששעות הפעילות זזות שעה לכאן או לשם כאשר ישראל עוברת מוקדם לשעון קיץ או שעון חורף.

אם כן, יום המסחר האמיתי של ישראל מתחיל ב-23:00, כאשר וול-סטריט סוגרת. פעמים רבות, הסגירה בוול-סטריט מסמנת את הכיוון אליו הולכת גם הבורסה הקטנה שלנו, ולכן סוחרים רבים נשארים ערים ומקפידים להתעדכן עוד בערב לפני על הסגירה בארה"ב. דבר נוסף שמשפיע על הסנטימנט בפתיחה הוא ביצועי הבורסות של מזרח אסיה, שנפתחות מוקדם בבוקר ומרביתן מפסיקות לפעול מעט לאחר פתיחת המסחר בישראל.

ובאותה מידה שהסגירה של וול-סטריט משפיעה על הפתיחה בתל-אביב – כך גם הפתיחה של וול-סטריט משפיעה על הסגירה בתל-אביב.

כאמור, לאורך מרבית השנה הבורסה האמריקנית נפתחת בשעה 16:00 שעון ישראל, כלומר חצי שעה לפני שנסגרת המקבילה הישראלית. זה אומר שיש למשקיעים חצי שעה שלמה על מנת ליישר קו עם המגמה בבורסה המובילה בעולם. עוד קודם לכן יכולים המשקיעים בת"א לזהות לאיזו כיוון נושבת הרוח, באמצעות החוזים העתידיים על המדדים המובילים בוול-סטריט. לא אחת קורה שהמדדים המובילים בבורסה התל-אביבית מחליפים כיוון ב-16:00, ועוברים מאדום לירוק או להיפך בעקבות פתיחה דרמטית ומפתיעה בוול-סטריט.

מחזור החיים השבועי

כיצד עוד משפיעה המציאות הגלובלית על הלו"ז באחד-העם? מדי יום ראשון נחשפת צורה חדשה של השפעה גלובלית. מכיוון שישראל שובתת ביום שבת והעולם יוצא לחופש ביום ראשון, נוצרת אי התאמה בין שבוע המסחר שלנו לשבוע המסחר העולמי – אנחנו סוחרים מראשון עד חמישי, ואילו העולם סוחר משני ועד שישי. זה אומר שביום ראשון אנחנו פותחים שבוע חדש בעיצומו של הסופ"ש העולמי, כאשר עדיין לא הגבנו ושיקללנו יום מסחר שלם באירופה ובמזרח, ושני ימי מסחר שלמים בארה"ב. לכן, לא אחת, יום ראשון באחד העם מוקדש להשלמת פערים ויישור קו עם הכיוון שתפסו המשקיעים בחו"ל.

וזו לא ההשפעה היחידה: יום ראשון הוא גם היום שבו אין כמעט פעילות של המשקיעים הזרים באחד העם. מחזורי המסחר הם דלילים, והיום מתנהל בד"כ על מי מנוחות.

מחזור החיים החודשי

באופן קבוע מדי חודש מתרחשים אירועים מיוחדים בבורסה לניירות ערך, וכדאי להכיר אותם בדיוק כפי שהכרנו את הלו"ז היומי: למשל, מדי חודש ב-25 לאותו החודש מתפרסמות החלטות הריבית של נגיד בנק ישראל, ומרכזות תשומת לב מיוחדת מצד המשקיעים. נהוג להעריך כי הבורסה לא אוהבת העלאות ריבית, שמספקות למשקיעים אלטרנטיבות מעוטות סיכון להשקעה במניות. במיוחד עלולות לסבול מניות של חברות יצוא, שכן העלאת ריבית גורמת בד"כ להתחזקות המטבע המקומי – מה שהופך את הייצוא לפחות משתלם. מניות של חברות ייבוא לעומת זאת אוהבות מאוד העלאות ריבית...

קיימות גם הודעות חשובות אחרות שמפרסם בנק ישראל במהלך החודש – אם אלו הפרוטוקולים של דיוני הריבית, שמתפרסמים תמיד מאוחר יותר מן ההכרזה על גובה הריבית, ואם אלו יתרות מטבע החוץ של המדינה או כל נושא מאקרו-כלכלי אחר. כדאי ורצוי להיעזר בעמוד הרלבנטי באתר בנק ישראל, כדי לדעת מראש אילו דו"חות מתפרסמים מתי.

גם בחו"ל לא חסרים מועדים קבועים במחזור החודשי: למשל, בתחילת כל חודש מתפרסם בארה"ב הנתון החשוב בדבר מספר המובטלים במשק. לנתון השפעה אדירה על שוקי המניות. אלא מה, שלפי המסורת נתוני האבטלה מתפרסמים רק בימי שישי – כאשר הבורסה התל-אביבית כבר סגורה. ובמקרים אלו יכולים הסוחרים בת"א רק להשלים פערים ביום ראשון, לאחר שהם יודעים אם וכיצד השפיעו נתוני האבטלה על המסחר בסוף השבוע.

מחזור החיים השנתי

חשבתם שכאן נגמרים המועדים המיוחדים של שוק ההון? כדאי שתכירו את האחרונים חביבים – את הדו"חות הרבעוניים והשנתיים, שמספקים לנו מידע על הביצועים של הפירמות שמאחורי כל מניה ומניה. הרבעונים הם ינואר עד מארס, אפריל עד יוני, יולי עד ספטמבר ומאוקטובר עד נובמבר.

לפי השיטה בוול-סטריט, חברות מספקות למשקיעים את הדו"ח הרבעוני מיד לאחר סיום הרבעון, כבר במהלך החודש הראשון של הרבעון החדש. בבורסה בת"א נהוג להמתין עד לרגע האחרון שבו מותר לחברות לחכות עם הדו"ח הרבעוני – כלומר חודשיים שלמים לאחר סיום הרבעון.

לא מדובר בהבדל היחיד בין תרבויות הדיווח של ישראל וארה"ב. דו"חות רבעוניים ושנתיים בארץ הם מסמכים כבדים וארוכים, ומרביתם כתובים בשפתם של עורכי-הדין. לעומת זאת, בארה"ב הדו"חות הרבעוניים הם מסמכים דקיקים, הכוללים בעיקר את הטבלאות המספריות – דו"ח רווח והפסד, המאזן ותזרים המזומנים.

כדאי כמובן לעקוב אחר החברות שבהן אתה מושקע, באמצעות "מערכת אינטרנט להודעות חברות". כך תוכלו לדעת לפני כולם מתי מדווחת איזו חברה...

ולסיכום

כמו בכל דבר בחיים, גם לשוק ההון יש את הטקסים שלו, את הלו"ז שלו ואת מחזור החיים שלו. משקיע חכם יותר יודע לאן להסתכל מתי, ובשאיפה להצליח לראות פירות להשקעותיו. מי שיידע על איזה אתר להסתכל ומתי, ומה עומד כעת על סדר היום – יידע גם לעשות מזה כסף, גם דרך אופציות דיגיטליות כמו באתר איזיטרייד.

בהצלחה!