אמר רבנו, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ דַּרְכּוֹ לִקְרוֹת אֶת הָאָדָם תֵּכֶף כְּשֶׁרוֹאֶה שֶׁהוּא תּוֹעֶה מִדֶּרֶךְ הַשֵּׂכֶל, וְקוֹרְאוֹ שֶׁיָּשׁוּב לַאֲחוֹרָיו. וּלְכָל אֶחָד קוֹרֵא לְפִי בְּחִינָתוֹ, יֵשׁ שֶׁקּוֹרְאוֹ בִּרְמִיזָה, וְיֵשׁ בִּקְרִיאָה מַמָּשׁ, וְיֵשׁ שֶׁבּוֹעֵט בּוֹ וּמַכֵּהוּ, וְזֶהוּ הַקְּרִיאָה שֶׁלּוֹ, כִּי ... הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא קוֹרֵא אוֹתָם וּמְבַקְּשָׁם שֶׁיַּחְזְרוּ אֵלָיו. וְעַל כֵּן כְּשֶׁעֲדַיִן לא נָטָה הַרְבֵּה מִדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר, אֲזַי אֶפְשָׁר לוֹ בְּקַל לָשׁוּב, מֵחֲמַת שֶׁהוּא מַכִּיר עֲדַיִן אֶת הַקּוֹל וְרָגִיל בּוֹ, ... אֲבָל כְּשֶׁכְּבָר נָטָה הַרְבֵּה מֵהַדֶּרֶךְ, אֲזַי כְּבָר שָׁכַח אֶת הַקּוֹל וְאֵינוֹ מַכִּיר בּוֹ ...

ואיך קורא הקב"ה לאדם שישוב ? על ידי הייסורים שבאים עליו, כי הרי את אשר יאהב ה' יוכיח . ומטרת הייסורים היא כדי להזכיר לאדם לשוב בתשובה. כי היסורים שיש לאדם הם מֵחֲמַת אַהֲבָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹהֵב אוֹתְךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מִשְׁלֵי ג) : "אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב ה' יוֹכִיחַ" וּכְתִיב (עָמוֹס ג) : "רַק אֶתְכֶם יָדַעְתִּי מִכּל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה, עַל כֵּן אֶפְקוֹד עֲלֵיכֶם עֲווֹנוֹתֵיכֶם": , דהיינו שהקב"ה מייסר את האדם כדי שישוב בתשובה.

אך כאשר האדם לא טעה הרבה מדרך הישר, הרי שכאשר באים עליו ייסורים הוא שב בתשובה, כי הוא עדיין מבין וזוכר שמטרת הייסורים היא כדי לקרב אותו לקב"ה, אך כאשר האדם כבר התרחק מדרך הישר, אז לפעמים הוא כבר לא ממש זוכר את מטרת הייסורים, ואז כשבאים עליו הייסורים אז לפעמים במקום להתקרב הוא עוד מתרחק, כי הוא מתרעם בליבו וכולי. ואז כדי לעורר אותו צריך להמשיך ולתת לו ייסורים ולפעמים צריך אפילו לבעוט בו, כדי להעיר אותו מהשינה וכדי להביא אותו למצב שלא תהיה לו ברירה אלא לשוב בתשובה.

והנה ייסורים הם כל דבר שהולך לאדם נגד רצונו, כי כִּי תֵּכֶף כְּשֶׁבָּא עָלָיו דָּבָר נֶגֶד רְצוֹנוֹ, יֵשׁ לוֹ צַעַר וְיִסּוּרִים , וגם שֶׁכָּל בְּנֵי הָעוֹלָם כֻּלָּם מְלֵאִים יִסּוּרִים, אֵין גַּם אֶחָד שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עוֹלָם הַזֶּה ... וְכָל אֶחָד יֵשׁ לוֹ יִסּוּרִים מְיֻחָדִים, וְאֵין גַּם אֶחָד ... שֶׁיִּהְיֶה לוֹ הַכּל כְּסֵדֶר כִּרְצוֹנוֹ תָּמִיד, וְכֻלָּם כְּאֶחָד מְלֵאִים יִסּוּרִים וּדְאָגוֹת תָּמִיד ... וּכְמוֹ שֶׁאָמַר שְׁלמה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם (קהֶלֶת ב) : "גַּם כָל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת" וְכוּ', וּכְתִיב: "אָדָם לְעָמָל יוּלָד קְצַר יָמִים וּשְׂבַע רגֶז" (אִיּוֹב י"ד) וְזֶה כּוֹלֵל כָּל בְּנֵי אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם מִקָּטן וְעַד גָּדוֹל, כִּי כֻלָּם נוֹלְדוּ לְעָמָל וּמְלֵאִים רגֶז וְיִסּוּרִין, וְאֵין שׁוּם עֵצָה וְתַחְבּוּלָה לְהִנָּצֵל מֵעָמָל וְיָגוֹן הַזֶּה כִּי אִם לִבְרחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ ...

עָנָה וְאָמַר רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה: הִנֵּה הַכּל אוֹמְרִים, שֶׁיֵּשׁ עוֹלָם הַזֶּה וְעוֹלָם הַבָּא וְהִנֵּה עוֹלָם הַבָּא אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁיֵּשׁ עוֹלָם הַבָּא, אֶפְשָׁר יֵשׁ גַּם עוֹלָם הַזֶּה גַּם כֵּן בְּאֵיזֶה עוֹלָם, כִּי בְּכָאן נִרְאֶה שֶׁהוּא הַגֵּיהִנּם, כִּי כֻלָּם מְלֵאִים יִסּוּרִים גְּדוֹלִים תָּמִיד , כי באמת כל דבר אפילו הקטן ביותר שהולך לאדם נגד רצונו, הרי שאלו ייסורים עבורו.

וככל שהאדם רחוק יותר מהקב"ה, כך באים עליו יותר ייסורים וקורים יותר ויותר דברים נגד רצונו של האדם, שהם עבורו ייסורים גדולים כל אחד כפי בחינתו וכפי ריחוקו מהקב"ה. וכמ"ש דַּע שֶׁכָּל מִינֵי צַעַר וְכָל הַיִּסּוּרִים אֵינָם רַק מֵחֶסְרוֹן הַדַּעַת, כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת וְיוֹדֵעַ שֶׁהַכּל בְּהַשְׁגָּחָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֵין לוֹ שׁוּם יִסּוּרִין, וְאֵינוֹ מַרְגִּישׁ שׁוּם צַעַר, כִּי "ה' נָתַן וַה' לָקַח" (אִיּוֹב א) וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ יִסּוּרִין שֶׁבְּהֶכְרֵחַ מַרְגִּישִׁים אוֹתָם, כְּגוֹן הַיִּסּוּרִים שֶׁבָּאִים מֵחֲמַת הַהַרְכָּבָה, כְּמוֹ יִסּוּרִים שֶׁיֵּשׁ מִיצִיאַת הַנְּשָׁמָה מִן הַגּוּף, וְהֵם יִסּוּרֵי הַחוֹלֶה שֶׁבָּאִים מֵחֲמַת שֶׁמַּתְחֶלֶת הַנְּשָׁמָה לְהִתְפַּשֵּׁט מִן הַגּוּף, וּמֵחֲמַת שֶׁנִּקְשְׁרָה הַנְּשָׁמָה בְּהַגּוּף בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ וְחָזָק, עַל כֵּן בְּהֶכְרֵחַ מַרְגִּישׁ הַיִּסּוּרִים בְּעֵת הַפֵּרוּד, אַף עַל פִּי כֵן הַיִּסּוּרִים קַלִּים מְאד וְנוֹחִים לְהִתְקַבֵּל בְּעֵת שֶׁיּוֹדֵעַ בְּדַעַת בָּרוּר שֶׁהַכּל בְּהַשְׁגָּחָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּמִכָּל שֶׁכֵּן שְׁאָר מִינֵי צַעַר וְיִסּוּרִין שֶׁאֵין מַרְגִּישִׁין כְּלָל כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת כַּנַּ"ל, וְעִקַּר הַצַּעַר מֵהַיִּסּוּרִין, הוּא מֵחֲמַת שֶׁנּוֹטְלִין מִמֶּנּוּ הַדַּעַת כְּדֵי שֶׁיַּרְגִּישׁ הַיִּסּוּרִין:

וְזֶה עִקַּר צַעַר שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בַּגָּלוּת, הַכּל הוּא מֵחֲמַת שֶׁנָּפְלוּ מֵהַדַּעַת וְתוֹלִין הַכּל בַּטֶּבַע וּבְמִקְרִים וּבְמַזָּל, וּמֵחֲמַת זֶה יֵשׁ לָהֶם צַעַר וְיִסּוּרִין כַּנַּ"ל, ... וּמַחֲמַת זֶה בְּעַצְמוֹ יֵשׁ לָהֶם יִסּוּרִים, כִּי אִלּוּ הָיָה לָהֶם דַּעַת שֶׁהַכּל בְּהַשְׁגָּחָה לא הָיָה לָהֶם יִסּוּרִים כְּלָל כַּנַּ"ל ... וְעִקַּר הַצַּעַר וְהַגָּלוּת שֶׁלָּהֶם הוּא רַק עַל יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁאֵין לָהֶם דַּעַת, וְתוֹלִין בַּטֶּבַע

וזאת הסיבה שקורים לאדם דברים נגד רצונו וייסורים, כדי להזכיר לו לאדם לשוב בתשובה ולבטל את רצונו לרצון ה', וכמ"ש וּכְשֶׁרוֹאֶה אָדָם בְּעַצְמוֹ, שֶׁהוֹלֵךְ לוֹ שֶׁלּא כְּסֵדֶר יֵדַע, שֶׁיֵּשׁ לוֹ גַּדְלוּת, הַיְנוּ: אֲנָא אֶמְלךְ יַּעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה וְיַשְׁפִּיל אֶת עַצְמוֹ, וְיִהְיֶה בְּחִינַת מָ"ה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת ט"ז) : "וְנַחְנוּ מָה" כי באמת כִּי צָרִיךְ הָאָדָם לְבַטֵּל רְצוֹנוֹ לְגַמְרֵי נֶגֶד רְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁלּא יִהְיֶה לוֹ שׁוּם רָצוֹן אַחֵר, רַק כְּמוֹ שֶׁרוֹצֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הֵן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מָמוֹן וּבָנִים, הֵן לָאו חַס וְשָׁלוֹם, וְהֵן כָּל שְׁאָר הָרְצוֹנוֹת לא יִרְצֶה שׁוּם רָצוֹן אַחֵר רַק כְּמוֹ שֶׁרוֹצֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ

אך מאחר שהאדם התרחק מהקב"ה ויש לו הרבה רצונות שהם אינם רצון ה' אלא רצונו, לכן באים עליו ייסורים כדי להזכיר לו להתקרב לקב"ה כדי שיהיה לו לאדם טוב באמת, כי קירבת ה' היא טוב באמת וכמ"ש וְהִתְהַוּוּת הַשֶּׁקֶר, שֶׁהוּא הָרָע, שֶׁהוּא הַטֻּמְאָה, הוּא מֵחֲמַת הָרִחוּק מֵאֶחָד כִּי הָרָע הוּא נֶגְדִּיּוּת, לְמָשָׁל, כָּל מַה שֶּׁהוּא נֶגֶד רְצוֹנוֹ שֶׁל אָדָם הוּא רַע וּבְאֶחָד אֵין שַׁיָּךְ נֶגְדִּיּוּת, אֶלָּא כֻּלּוֹ טוֹב (פְּסָחִים נ) : 'בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וְכוּ', שֶׁיִּהְיֶה כֻּלּוֹ הַטּוֹב וְהַמֵּיטִיב', כִּי בְּאֶחָד אֵין שַׁיָּךְ רַע (מִשְׁלֵי י"ב) , כִּי יִהְיֶה אָז כֻּלּוֹ אֶחָד, כֻּלּוֹ טוֹב

וכאשר אדם מבטל את רצונו לרצון ה', על ידי זה הוא זוכה שהכל הולך לו כסדר ואין לו שום ייסורים כי הרי זה רצון ה' וכמ"ש וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁיֵּשׁ לָאָדָם יִסּוּרִים, אִם אֵין בָּהֶם עֲווֹנוֹת, אֵינָם נֶחֱשָׁבִים לְיִסּוּרִים כְּלָל (שַׁבָּת נ"ה) : 'אֵין יִסּוּרִין בְּלא עָוֹן' שֶׁכְּשֶׁאֵין בָּהֶם עָווֹן, אֵינָם יִסּוּרִים כְּלָל וגם כָּל הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִים וְהַגָּלוּת אֵינוֹ אֶלָּא לְפִי עֵרֶךְ חֶסְרוֹן הַדַּעַת, וּכְשֶׁנִּשְׁלָם הַדַּעַת, אֲזַי נִשְׁלָם כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת, בִּבְחִינַת (נְדָרִים מ"א) : 'אִם דַּעַת קָנִיתָ מֶה חָסַרְתָּ', וּכְתִיב (יְשַׁעְיָהוּ ה) : "לָכֵן גָּלָה עַמִּי מִבְּלִי דָעַת" (עיין סנהדרין צ"ב:) ... "כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה", וּמֵחֲמַת הַדַּעַת לא יֶחְסַר כָּל טוֹב, וְיִהְיֶה כֻּלּוֹ טוֹב, כְּמַאֲמַר חֲזַ"ל (פְּסָחִים נ) : 'אָטּוּ הָאִידְנָא לָאו אֶחָד הוּא? וְתֵרְצוּ: לֶעָתִיד כֻּלּוֹ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב':

לסיכום: כל מה שהולך לאדם נגד רצונו נקרא ייסורים, החל מדבר קטן ועד דבר גדול. ומטרת כל הייסורים שיש לאדם היא אחת, כדי לקרב אותו לקב"ה וכדי שיבטל את רצונו לרצון ה'. כי רק כאשר האדם מבטל את רצונו לרצון ה', רק אז באמת טוב לו, כי הכל הולך כרצונו. וכאשר האדם אינו מתעורר ואינו שב, מביאים עליו ייסורים גדולים יותר ויותר, עד שהאדם רואה כי באו מים עד נפש וכי הוא מוכרח לבטל את רצונו לרצון ה'. ואז עי"ז הוא זוכה לטוב באמת.

קרא עוד על גוף האדם , שכל , צער , כעס , רע , אהבה , יסורים , טוב , שמחה ועוד ...

מאת להצליח בכח המחשבה Breslev.EIP.co.il