הזדמנויות עסקיות הן הזדמנויות פוטנציאליות, אלא אם הארגון משכיל להשתמש במשאביו ולנצל את ההזדמנויות וע"י כך להשיג יתרון מול מתחריו. לכן, ישנה חשיבות להערכת ההזדמנויות הסביבתיות מול חוזקותיו וחולשותיו של הארגון בהסתכלות על משאביו ועל התרבות האירגונית שלו. הערכות כזו של חברה מול הסביבה העסקית והשוק מחייבת מודיעין תחרותי טוב ויכולת להשיג את המידע הרלוונטי,היעיל ואמין. מודיעין כזה יושג מהרשת, ממידע ציבורי זמין, ממקורות מידע בתשלום וע"י סקרים, ראיונות ומחקרי שטח. כמובן שבחלק מן הפעמים נעשה שימוש בתחום האפור יותר על מנת להשיג מידע על המתחרים שלך, למשל מאזנים פיננסים מהבנקים, תוכניות שיווק, ואסטרטגיית הארגון.
ניתוח SWOT הוא הניתוח האפקטיבי ביותר עפ"י סקר שערך מוסד ללא כוונת רווח בשם SCIP, ארגון בינלאומי המאגד מנהלים ואנשי עסקים המכירים ופועלים בתחום המודיעין העסקי והתחרותי.
ארגון בודק את חוזקותיו וחולשותיו מול המתחרים בשוק ומעריך את ההזדמנויות והאיומים הקיימים בסביבתו העסקית. בניתוח SWOT טוב, תנותח סביבת המשימה – מיקרו, והענף או תת הענף כולו – מאקרו. המודלים השונים של ניתוחי SWOT מודדים את מידת ההתאמה של אסטרטגית הארגון לסביבה ומאפשרת כיווני דרכים, שיעצימו את החוזקות וההזדמנויות ויגנו על הארגון בפני חולשותיו ואיומי הסביבה. בשל היות החוזקות והחולשות ברובם פקטורים פנימיים בחברה, ובשל היות האיומים וההזדמנויות קשורים לסביבה החיצונית, ניתוח SWOT נקרא גם ניתוח סביבה עסקית או ניתוח פנימי-חיצוני.
מה זה בכלל SWOT ?
S - חוזקות - Strength זהו גורם פנימי. זיהוי התחומים שבהם יש לארגון יתרונות ויכולות, אותם אפשר לבסס, להעצים ואף לנצל כדי ליצור יתרון על שאר המתחרים. \
W - חולשות - Weaknesses זהו גורם פנימי. זיהוי החולשות והמגבלות הפנימיות בארגון, כדי שאפשר יהיה להציע פתרונות על מנת לצמצם או לבודד את החולשות והמגבלות בארגון.
O - הזדמנויות - Opportunities זהו גורם חיצוני לארגון. איתור הזדמנויות ואפשרויות חדשות בסביבה המשתנה.
T - איומים - Threats זהו גורם חיצוני לארגון. איתור סכנות ואיומים אפשריים בסביבה.
ניתוח הסביבה והאירועים המתרחשים בה הוא המנוע לתהליך האסטרטגי.
סביבה פנימית – כל מה שבתוך המבנה הארגוני. כולל: מבנה ארגוני, תרבות ארגונית, תהליכים ארגוניים, משאבים ארגוניים.
סביבה חיצונית – כל מה שמחוץ לארגון. כוללת 2 סביבות:
סביבת המשימה (Task environment) – כל הגופים והארגונים שבאים במגע שוטף עם הארגון: מתחרים, צרכנים, ספקים, מפיצים וכו'. סביבה חיצונית קרובה לארגון. אירועים בסביבה זו משפיעים עלי מאוד.
סביבת מאקרו (PPEST) – כל תופעות המאקרו המתרחשות בסביבה במסגרת החברתית. סביבה פיזית, פוליטית חוקית, כלכלית, חברתית תרבותית וטכנולוגית. אירועים בסביבה זו הם בעלי השפעות כלליות עלי.
אירועים מהסביבה הפנימית נקראים: עוצמות וחולשות
אירועים מהסביבה החיצונית נקראים: איומים והזדמנויות
הקריטריון אם זה איום: אם זה מערער את היתרון היחסי שלי או לוקח לי נתח שוק.
איומים והזדמנויות / עוצמות וחולשות קשורים למטרות הארגוניות:
כל אירוע שעלול לפגוע במטרות הארגוניות מהסביבה הפנימית – חולשה, מהחיצונית – איום
כל אירוע שעשוי לקדם את המטרות הארגוניות מהסביבה הפנימית – עוצמה, מהחיצונית – הזדמנות
על מנת לבצע ניתוח SWOT יש לזהות את סביבת המשימה ואח"כ לחפש אירועים בסביבה. יילקחו בחשבון אך ורק האירועים שישפיעו על החברה. ניקח דוגמא: בי"ס תיכון, מהי סביבת המשימה שלו?
צרכנים – תלמידים והורים
מתחרים – בי"ס X, בי"ס Y (רושמים את שמות המתחרים)
עוד בסביבת משימה: בי"ס תיכון, משרד החינוך, חברת שירותי אבטחה, ארגוני המורים...
יש לחשוב על היומן של מנהלי הארגון (עם מי הם נפגשים, מדברים, מתכתבים) – זו סביבת המשימה.
כללי לגבי SWOT:
· כל איום שמופיע ב SWOT מופיע מול מטרת הארגון שבה הוא פוגע. אם לא ניתן לשייך מטרה נפגעת – האיום נמחק מהניתוח.
· ניתוח SWOT הוא ליום מסוים.
· נרשמים אירועים של התרחשות דה פקטו. גם אירועים שיש סבירות שיתרחשו בחצי שנה – שנה הבאים והיום הם איום או הזדמנות בשבילי. חשוב לבסס טוב את הקשר בין האירוע ובין המטרה (להתבסס על מקרי עבר).
· שמועה על משהו שעומד להתרחש להכניס, אבל להוסיף בהערה שזה מבוסס על שמועה.
· גורמים בסביבה העסקית שלא התרחש מולם שום אירוע משמעותי – לא נכללים בניתוח.
סביבת מאקרו
סביבה פיזית – כוללת את כל האירועים הגיאוגרפים, טופוגרפיים המתרחשים בסביבה: מזג אויר, איכות סביבה, אסונות טבע, תשתיות.
סביבה פוליטית חוקית – כל האירועים המדיניים, ביטחוניים, פוליטיים ותחיקתיים (חקיקה).
מדיניים – שיחות שלום, יחב"ל, מו"מ אם יש.
ביטחוניים – כל מה שקשור לביטחון, צבא, מצב בטחוני, אלימות ביטחונית.
פוליטיים – בחירות.
נרשמים ב SWOT רק אירועים שהולכים להתרחש ברמת סבירות ודאית או קרוב לזה ורק אירועים חריגים (לא קיץ / חורף שזה אירוע רגיל שהחברה יודעת להתמודד עימו). אירוע כמו בחירות, שודאי שיהיה והשאלה היא רק מתי, צריך להירשם ב SWOT ולציין "ברמת סבירות נמוכה". זה מאפשר לשים את הענין בפוקוס ולהעביר את האחריות למישהו למעקב.
תחיקתיים – כנסת, ממשלה, בתי משפט. כל מי שעוסק בחקיקה.
3 נושאים תחיקתיים מתרחשים בשנים האחרונות והם מאוד משפיעים:
1. איכות סביבה. יותר ויותר רגולציה מחמירה בתחום איכות סביבה.
עבור רוב הארגונים כל החקיקות בנושא איכות סביבה זה איום – זה מגדיל את העלויות.
שפכים לרמת חובב – עבור חברות התובלה זו הזדמנות.
2. דה רגולציה. הסרת תקנות. ממשלות נהגו להגן על התעשיות המקומיות באמצעות חקיקה (מכסים של יבוא, סובסידיה לתעשיה מקומית, תווי תקן – תקינת איכות, הסכמי סחר שונים). היום מסירים את התקנות האלו שהגנו על השווקים.
בטווח המידי החברות המקומיות רושמות את זה כאיום (החברות הזרות מוזמנות להיכנס לארץ).
אוסם, כמענה לאיום האסטרטגי בחרה בחלופה של שותף בינ"ל גדול ללכת איתו. וכך נולד המיזוג עם נסטלה. המיזוג הזה יצר עוצמה בלתי רגילה לאוסם.
בגלל איום הדה רגולציה נוצרו הרבה חבירות עם שותפים גדולים מחו"ל, בהרבה ענפים (מזון, פרסום, עו"ד...).
הדה רגולציה גורם להתמחות. אם לישראל אין יתרון תחרותי התעשיות הזרות ישטפו את הארץ.
3. הגנת הצרכן. פרסום בולט של תוויות ערכי מזון, תוויות מחיר על מוצרים, החזרות, קניה מרחוק. על רוב החברות זה איום.
סביבה טכנולוגית – פיתוחים טכנולוגים בעולם כולו. כל פיתוח טכנולוגי עובר 2 שלבים: שלב אינקובציה (מהרגע שיש לך רעיון של מוצר ועד שהוא מוכן לשיווק) ושלב מסחריות (מרגע שיווק לקהל הרחב).
החכמה היא לעלות על פיתוחים בשלב האינקובציה (שלא תיפול עלי ביום בהיר אחד טכנו' שאני לא מכיר).
סביבה חברתית תרבותית – כוללת את כל האירועים הקשורים בתרבות: ערכים, אמונות, תפיסות, נורמות התנהגותיות המשותפים לקבוצה חברתית. שינויים חברתיים מתרחשים לאט. לוקח זמן עד שרואים שמתפתחת הזדמנות.
התרבות האמריקאית לאורך השנים:
שנות ה – 60 – תקופה היפית. הערכים הדומיננטים: make love not war, מתירנות, שבירת מוסכמות, אין גבולות, אין רכושנות. ערכים שונים לחלוטין משנות ה – 50.
שנות ה – 70 – תקופה פמיניסטית. שוויון זכויות גברים ונשים. יציאה מאסיבית של נשים לשוק העבודה.
שנות ה – 80 – תקופה יאפית. משכילים, צווארון לבן, רודפי מותגים, מקצועות חופשיים ורוח. רודפי כסף וקריירה. עבודה + קריירה – הכי חשוב. תקופה קיצונית.
שנות ה – 90 – תקופה פוסט יאפית. עדין יאפים, אבל ערך עבודה וקריירה מקבל מכה חזקה למטה. חזרה לשורשים: דת (חזרה בתשובה), טבע (טיולים), רפואה אלטרנטיבית. ערך משפחה ותרבות פנאי עולה למעלה. ערך הבריאות עלה מאוד.
סביבה דמוגרפית – גיל אוכלוסיה, הגירה, תוחלת חיים, הרכב אוכלוסין (מיעוטים), פיזור (צפופה, מפוזרת...
תוחלת החיים עלתה בשנים האחרונות. ישנה קב' אוכלוסין עם כח קניה שהתפתחה בשנים האחרונות. מבוגרים בני 65-75 – פנסיונרים עם כסף, עם הרבה זמן פנוי, בריאים.
הגירה – בשנות ה – 90 הגירה גדולה לישראל.
צפיפות אוכלוסין – ריכוז האוכלוסין בגוש דן. שיקול באיפה להקים מפעל, שיקולים בתובלה ושינוע. לא מעט ממשלות ניסו להביא את המפעלים לפריפריה, ללא הצלחה. פיתוח תשתית הרכבת אפשר למפעל להמשיך לחיות במרכז וכולם יבואו אליו. זה אפשר לגור רחוק יותר מהמרכז.
סביבה כלכלית – כל התופעות המאקרו כלכליות. כגון: צמיחה, מיתון, אבטלה, אינפלציה, שערי ריבית ושערי חליפין, רמת חיים...
שערי ריבית – ריבית גבוהה זה איום על רוב החברות ואיום על צד ההשקעות (מקטין את אטרקטיביות ההשקעות. ריבית גבוהה אז אני מעדיף לשים את הכסף בבנק ולא בעסק).
שער חליפין – פיחות טוב ליצואנים ורע ליבואנים
· מי עושה SWOT? מח' אסטרטגיות. אם אין כאלה – זה נעשה ישירות תחת המנכ"ל (עוזר מנכ"ל) או תחת השיווק. חייב להיות מישהו עם ראש גדול וראייה רחבה, ומצד שני – לא מידי בכיר כי כלולה בזה הרבה עבודה שחורה.
· כל כמה זמן עושים SWOT? תלוי בדינמיות של הסביבה. אם כל יום עפים הזדמנויות ואיומים – אז כל יום. אם סובל דיחוי – כל שבוע או כל רבעון. סלולר – כל חודש, חב' מזון – כל שבוע.
· מאיפה משיגים מידע? מודיעים עסקי, מאגרי מידע. את רוב המידע הדרוש ניתן לאסוף מעיתון עסקי רגיל (גלובס, דה מרקר). אם נוסיף את הז'ורנל המקצועי – סגרנו כמעט את כל המידע הדרוש.
לאתר מידע עסקי - www.getSWOT.com