החקיקה המסדירה את שוק ני"ע בישראל – חוק ני"ע
חוק ניירות ערך, התשכ"ח–1968 מסדיר את כל נושא הפעילות בשוק ההון. מדובר בחוק מאוד מרכזי בפעילות בני"ע והוא מתוקן כמעט כל שנה. עד שנת 95' היווה את החוק היחידי שהתייחס ישירות לפעילות בני"ע. לפיו אוכפים התנהלות תקינה בשוק ביחד עם חוקים אחרים – חוק הנאמנות, חוק השליחות וכיו"ב.
הרשות לני"ע
תפקידיה
הפרק הראשון לחוק ני"ע מתעסק ברשות לני"ע שתפקידה מוגדר כשמירת עניינו של ציבור המשקיעים בני"ע. לרשות אין אחריות להבטחת אי הפסד של אנשים, אלא, היא אמורה להבטיח את התנהלותו התקינה של השוק.
חברי הרשות – מליאת הרשות
למעשה הרשות לני"ע, בהגדרתה, היא קבוצת אנשים שמוגדרת כמליאת הרשות ומונה עד 13 חברים. כיום מליאת הרשות מונה 7 אנשים.
הרכב המליאה - נציגי ציבור, עובדי מדינה, נציגים של בנק ישראל (חייב לפחות אחד) – אחד מהמחברים הוא יו"ר הממונה על פעילות הרשות וביצוע החלטותיה. עד לפני חודשיים משה טרי היום זוהר גושן (היה יו"ר הועדה שהתעסקה בנושא ממשל תאגידי וחברות ואין ספק שהוא ינסה לקדם נושא זה במסגרת תפקידו כיו"ר הרשות). אחד מהחברים מתפקד כמשנה ליו"ר. חברי המליאה אינם מקבלים  אלא גמול עבור השתתפות בישיבות. מותר להם לסחור בקרנות נאמנות אך לא בצורה ישירה, והם אינם רשאים לסחור בני"ע. חברי המליאה ממונים ע"י שר האוצר. בדר"כ מדובר באנשי מקצוע בעלי ניסיון בתחום – משפטנים שחיים את תחום ני"ע (למשל מירי כץ, יו"ר הרשות הקודמת הייתה עו"ד שחשבו שיש לה ידע וניסיון רלוונטיים לתפקיד).

מי לא יכול להיות חבר הרשות

• חבר בורסה  – במובן רחב של הבורסה – כולל גם עובדים. אחד התפקידים של הרשות היא פיקוח על הבורסה כך שחבריה אינם יכולים להיות חברי בורסה.
• מי שעוסק בני"ע עבור עצמו או עבור אחרים – פעילות מוגבלת בני"ע מותרת, בהתאם לתנאי היתר שניתן ע"י שר האוצר.
• מי שמועסק ע"י מי שעוסק בני"ע עבור עצמו או עבור אחרים.
• מי שעלול להיות בניגוד עניינים – עם תפקידו כחבר רשות.
• ההגבלות האמורות אינן חלות על עובדי מדינה  ועובדי בנק ישראל בשל פעולות שנובעות מעצם היותם עובדים כאמור.
  
  
  מופעלת ע"י עובדים – סגל הרשות
  הרשות מופעלת על ידי עובדיה. כ- 200 עובדים מיישמים את תפקידי ואחריות הרשות בהתאם להחלטות המליאה. כל המגבלות שחלות על המליאה חלות גם על סגל הרשות, הגבלות שחלות גם מס' חודשים לאחר פרישתם מהרשות. קיימת ועדה בשירות המדינה שיכולה לפטור אנשים מחובת צינון עם הפסקת עבודה ברשות. ההגבלה של תקופת הצינון אינה חלה על המליאה, אלא רק על עובדיה. לדעת המרצה הסיבה היא שאם הייתה מוטלת מגבלה כזו, הדבר היה מקשה להביא אנשים רמי מעלה למליאה.
  המדיניות של הרשות נקבעת ע"י החוק. כל שינוי בחוק מתחיל בדר"כ מיוזמה של סגל הרשות או חברי המליאה. יו"ר הרשות חתום על הצעות חוק. לעיתים יש אלמנט של פרשנות לחוק. לעיתים המליאה גם מוציאה גילויי דעת באשר לפרשנותם של סעיפים בחוק.
  האופן בו מבצעת הרשות את תפקידיה
  ·         מחלקה מאוד גדולה ברשות תפקידה מתן היתרים לפרסום תשקיפי הנפקת ני"ע, וליווי ופיקוח על תהליך ההנפקה. תחילה, יוצאת טיוטת תשקיף שעוברת בין החתמים הפוטנציאליים ע"מ שיחליטו אם הם רוצים להיות חתמים או לא. קבוצת החתמים למעשה מבטחת את ההנפקה. הטיוטה רצה בשוק בין כ- 150 גורמים, כאשר במהלך ההובלה תיתכן זליגה של מידע. כאשר מדובר בחברה שנסחרת הדבר יכול להיות בעייתי. לא פעם הרשות לני"ע מעכבת הנפקה ומטילה סנקציות כאשר חברות מנסות להשפיע על הציבור באמצעות מידע שאינו מבוקר. דוג: על לב לבייב הוטל איסור לגייס כספים במשך 3 חודשים עקב התבטאות שלו ביחס לשווי חברתו. בדר"כ חברה לא תפרסם בטיוטת תשקיף דבר שהוא מאוד מהותי כי אם הוא היה כזה היא הייתה מוציאה הודעה לציבור, אך הטיוטה כוללת את מבנה ההנפקה, דבר שעלול לפגוע בחלק ממחזיקי ני"ע של אותה חברה.
  ·         קבלת דיווחים מחברות רשומות למסחר, פרסומם ברבים ופיקוח על האמור בהם. חברות שאינן רשומות למסחר בבורסה אינן כפופות לרשות לני"ע.
  ·         פיקוח על הבורסה
  ·         פיקוח על יישום הראות החוקים הרלוונטיים לפעילות בני"ע
  ·         לרשות יש סמכויות חקירה, ענישה אזרחית, הוצאת צווי מניעה, חיפוש ותפיסה – כמו למשטרה. ענישה אזרחית מתמצה בהטלת קנסות.

gmat