האם ייתכן מצב בו, הידועה בציבור תקבל את קצבת השארים של הבעל ולא האישה החוקית?
נכתב על ידי: עו"ד אברהם הרפז
תאריך: 06/09/11

כותב ועורך: עו"ד אברהם זאדה הרפז

כן, כך קבע בית המשפט העליון בתאריך 10.8.10 בהפכו החלטה שניתנה בביהמ"ש המחוזי.

הידועה בציבור תקבל את כל קצבת השארים של בן זוגה שנפטר, ואילו לאשתו החוקית לא ישולמו כספים באופן שהיא תיוותר בידיים ריקות. כך קבע בית המשפט העליון החלטה שניתנה במחוזי אשר חילקה את הקצבה בין שתי הנשים.

עא 1966/07 עמליה אריאל נ’ קרן הגמלאות של חברי אגד בע"מ, רחל יזרעלי

קרצמן אשר הלך לעולמו נישא לעמליה בשנות החמישים. נישואיהם על שרטון, ברם בני הזוג לא התגרשו. הבעל הכיר ידועה בציבור והחל להתגורר עימה. קרצמן היה חבר בקרן הפנסיוני של של חברי אגד, ונפטר ב-2003.

האישה החוקית טענה בבית המשפט, כי לא התקיימו המבחנים בין הידועה בציבור לבין המנוח המקימים את זכויותיה כידועה בציבור שכן היא טענה כי הוא בילה את רוב זמנו אצלה וכמו כן את חגי ישראל ובחקירתה של הידועה בציבור לא ידעה הידועה בציבור להשיב על שאלות טריוויאליות בקשר למנוח.

מנגד טענה הידועה בציבור, כי בין השניים נרקמה מערכת זוגית, והמנוח גם עבר להתגורר בדירתה, שם דרו יחדיו 12 שנים עד לפטירתו. היא תיארה את מערכת היחסים הטובה ואת האהבה אשר שררה ביניהם והדגישה כי הסיבה לכך שלא נישאו היתה נעוצה בסירובה של האישה החוקית לקבל גט.

כאמור, לבסוף החליט שופט העליון יורם דנציגר, אליו הצטרפו יתר השופטים בהרכב:  אשר גרוניס וסלים גו’בראן, כי הידועה בציבור תהיה זכאית לגימלת השארים במלואה באופן שהאישה החוקית לא תקבל מאומה. לדברי ביהמ"ש העליון, אכן יש להכיר בידועה בציבור כידועתו בציבור של המנוח על פי התקנון, על בסיס עקרון תום הלב ועל בסיס עקרון תקנת הציבור שכן המנוח ביקש להסב את המוטב לגמלת השארים על שמה של הידועה בציבור.

להלן החלקים הרלוונטיים מפסה"ד:

"המנוח נישא לעמליה בשנת 1950. בשלהי שנות השמונים של המאה העשרים עלו נישואיהם על שרטון, אולם בני הזוג לא התגרשו ועמליה נותרה אישתו החוקית של המנוח עד סוף ימיו. המנוח הכיר את רחל והחל להתגורר עמה במגורים משותפים החל משנת 1988 כפי שעולה מהצהרתו לקרן כמבואר להלן. המנוח היה חבר בקרן שהיא קופת גמל לקצבה המבטחת את חברי אגד בביטוח פנסיוני. ביום 1.5.1976 פרש המנוח לגמלאות וקיבל מהקרן קצבת זיקנה. המנוח נפטר ביום 26.4.2003. בעת פטירתו כאמור נותרה עמליה אישתו החוקית, אולם רחל הייתה ידועתו בציבור.

2.        ביום 13.11.2002 הצהיר המנוח בפני הקרן במסגרת טופס "בקשה להכרה בידועה בציבור" כי רחל היא ידועתו בציבור החל משנת 1988 והוא מתגורר עימה מאז במגורים משותפים בדירתה … בסעיף 4 לטופס האמור ביקש המנוח להכיר ברחל כידועתו בציבור הזכאית לגמלת שארים לאחר פטירתו "כאילו הייתה אישתו החוקית". המנוח נדרש להצהרה האמורה כיוון שאחד התנאים הקבועים בתקנון להכרת זכאותה של ידועה בציבור לקצבת שארים הוא מסירת בקשה בכתב לקרן על ידי החבר וכי הבקשה הוגשה ואושרה על ידי מנהל הקרן שלוש שנים לפחות לפני פטירת החבר (להלן: דרישת ההודעה). דרישת ההודעה מעוגנת בהגדרת "הידועה בציבור" בסעיף 1 לתקנון, ולשונה כלהלן:

"ידועה בציבור:      מי שחיה עם החבר בעת פטירתו כבעל ואשה וניהלה עמו משק בית משותף כבעל ואשה משך חמש שנים האחרונות לחייו לפחות, ובתנאי נוסף ומצטבר כי נמסרה בקשה בכתב לקרן וקבלתה אושרה בכתב על ידי מנהל הקרן, שלוש שנים לפני פטירת החבר לפחות, להכיר בידועה בציבור כזכאית לגימלא במקרה של פטירת החבר, כאילו היתה אשתו החוקית…"

בית המשפט המחוזי קבע ממצא עובדתי לפיו רחל הייתה ידועתו בציבור של המנוח, ודחה את טענתה של עמליה בעניין זה. בית המשפט המחוזי קבע כי טענתה של עמליה, לפיה רחל לא הייתה ידועתו בציבור של המנוח, נטענה בחוסר תום לב תוך סרבול ההליך ובניסיון להסיט את תשומת הלב מן העיקר – השאלה המשפטית אודות תקפות דרישת ההודעה. בית המשפט המחוזי ביסס את הממצא העובדתי על הצהרתו האמורה של המנוח בפני הקרן מיום 13.11.2002, במסגרתה ציין המנוח באופן מפורש כי רחל הינה ידועתו בציבור החל משנת 1988 וכי ממועד זה הוא מתגורר עימה … ומנהל עימה משק בית משותף… בית המשפט המחוזי מצא חיזוק לקביעתו בצוואתו של המנוח בה גילה את דעתו על יחסיו עם עמליה כאשר ציווה את רכושו לבנותיו ולרחל ואילו לעמליה הוריש 10 ש"ח בלבד. תמיכה נוספת לקביעה האמורה מצא בית המשפט המחוזי בכך שעמליה אישרה כי בלילות ישן המנוח עם רחל ולא בביתה. עוד ציין בית המשפט המחוזי כי גם המוסד לביטוח לאומי הכיר ברחל כאלמנתו של המנוח ויש בכך להוות חיזוק נוסף לטענתה כי היא ידועתו בציבור. לבסוף, קבע בית המשפט המחוזי בהקשר זה כי עול ההוכחה לסתור את הצהרתו האמורה של המנוח מוטל על עמליה וכי נטל זה לא הורם על ידה, שכן היא טענה באופן סתמי בתצהירה כי המנוח התגורר עימה והיה ביחסים טובים עימה, ללא שטרחה להביא עדים להוכחת טענותיה במישור זה בנימוק כי "עורך הדין אמר לי לא להביא אותם".

אי לכך נקבע ע"י ביהמ"ש:

"אשר על כן, אמליץ לחבריי לדחות את הערעור ולקבל את הערעור שכנגד, כך שיִקבע כי רחל הינה ידועתו בציבור של המנוח על פי התקנון, כי המנוח ביצע פעולת החלפת מוטבים, ולכן רחל זכאית למלוא גמלת השארים ואילו עמליה אינה זכאית לכל חלק שהוא מגמלת השארים. בנסיבות העניין איני סבור כי יש מקום לפסוק הוצאות".

-----------------------------------------------------------------------------------

בכל מקרה יש לפנות לעורך דין העוסק בתחום לשם קבלת יעוץ מקצועי לגבי המקרה באופן פרטני.

משרד עורך דין זאדה הרפז הינו משרד עורך דין בירושלים העוסק בקשת התחום האזרחי ובין היתר ב: פשיטת רגל, גירושין, מקרקעין, וחוזים ועוד...


 
אודות המחבר

עו"ד אברהם זאדה הרפז הינו עו"ד בירושלים, בוגר במשפטים LL.B, עוסק בכתיבת מאמרים ובייצוג משפטי בכל קשת הסוגיות המשפטיות בדין האזרחי. ניתן לקרוא את המאמרים המשפטיים הנוספים הנכתבים ע"י עורך הדין ע"י לחיצה על הקישור: עורך דין ירושלים

המשרד עוסק בדיני משפחהגירושיןמקרקעין ו נדלן , הוצאה לפועל, רשלנות ובכל סוגיות הדין האזרחי.

כמשרד עורך דין בירושלים קטן ואינטימי, השירות המשפטי המוענק מאופיין במתן דגש על מתן שירותים משפטיים בסטנדרט מקצועי גבוה, ביחס אישי ואדיב, בטיפול יסודי, בנאמנות ובטיפול מקצועי מהיר ומסור לכל לקוח ולקוח, כאשר הדגש הוא על שיקול דעת מעמיק בטרם הטיפול בכל מקרה על נסיבותיו והתאמת אופן הטיפול לאותו מקרה וללקוח.

ניהול נכון וחכם בעניינו של הלקוח, מגביר את הסיכוי כי הלקוח יקבל את השירות המשפטי על הצד הטוב ביותר ולפיכך משרד קטן ואינטימי הינו בעל יכולת הענקת יחס אישי, תשומת לב מרבית, נאמנות, טיפול מקצועי ומסור וכן התעמקות ברזי החוק והפסיקה אשר הם שיעניקו יתרון נוסף ללקוח.

הנכם מוזמנים ליצור קשר עם המשרד לשם קבלת ייעוץ משפטי או מידע נוסף. לתיאום פגישה עם עורך הדין ניתן להתקשר ישירות לטלפון נייד 054-3001999 או למשרד בטלפון: 072-2498444. ניתן אף לשלוח דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

המאמר הודפס מאתר portal-asakim.com - אתר מאמרים עסקיים ומקצועיים
http://www.portal-asakim.com/Articles/Article20684.aspx